ככה צריכים להיראות הנציגים הבאים של ישראל לאירוויזיון

אומרים וצודקים שסוף הוא תמיד התחלה של משהו אחר. חברי נבחרת "הכוכב הבא של ישראל לאירוויזיון" (פרק חדש הערב, שלישי, אחרי החדשות, קשת 12) אומנם צלחו את מבחני הבמה, אבל מועדים למסע חדש לחלוטין עד שאחד מהם ייבחר לייצג אותנו בווינה.

עם כוח וקול גדול מגיעה אחריות גדולה - וכבר מזמן ראינו שהנציג או הנציגה הבאים מטעם ישראל לתחרות השירה צריכים להוכיח שיש להם מה שנדרש הרבה מעבר לווקאל מעולה. רגע לפני שמתחיל שלב הנבחרת ויצטמצמו חבריה, זה מה שלמדנו מהמתמודדים בזכות מבחני הבמה הבלתי נשכחים שלהם.

למדנו שאין שני לבעל ניסיון

השנה לא רק שהתקמבקו על הבמה להקת פורטרט המיתולוגית ומייקל הרפז מ"היי פייב", אלא גם גל דה פז וג'ני פנקין שכבר משולבות בתעשיית המוזיקה הגיעו לנסות את מזלן על הבמה. אחרי כמה שנים רצופות בהן נשלחו נציגות צעירות, גם האודישנים המרגשים של אלו שכבר ראו במות גדולות בחייהם נצרבו אצלנו בתודעה. יכול להיות שהשנה הגיע הזמן לשלוח נציג או נציגה למודי במה לתחרות השירה היוקרתית? על אף שרבים מהמתמודדים הצעירים היו מדהימים, השנה גם אנשי התעשייה הגיעו לתת פייט ראוי ולהתברג גבוה בנבחרת.

הרחנו את חו"ל

התכונה (אולי) הכי מתבקשת לנציג או הנציגה הבאים שלנו באירוויזיון היא ללא ספק וייב של "לא מכאן". אנשים שיודעים להחזיק שיחה באנגלית ולבצע נאמבר בשפה זרה - ובמקביל לשמר בו את החוצפה והטעמים הישראליים. בשנה כמו זו, השילוב בין מה שחי ובועט על האדמה שלנו למה שקורה מעבר לים נראה טבעי. לכן, רבים ממי שעברו את האודישנים אלו מתמודדים שיודעים להיות בין-לאומיים בצורה הכי ישראלית שאפשר.

שמענו מוזיקה חדשה

אחת מהדרכים המוכחות להתבלט באודישן לריאליטי השירה היא לבוא עם שיר מקורי. מה שלפעמים מתחיל כקשקוש על נייר או זמזום לצלילי הגיטרה יכול להפוך יצירות מפוארות. כך הוכיחו נועם בתן, שירה זלוף, דורין אור, סער הדר ונוספים על הבמה. בביצוע שיר מקורי תמיד יש סיכון. לא יודעים מתי מגיע הפזמון או איך האקורד הבא יישמע, אבל כשזה שזה - זה זה. לא רק שנחשפנו ליוצרים מסקרנים, גם שמרנו שירים בפלייליסט. מה שנקרא, ניצחון כפול.

ראינו שצופה פנתר, צופה מאלתר

למרות שהעונה הזו הטרוגנית מקודמותיה, את הבמה חרכו גם אנשים צעירים ומבטיחים עם חלום לייצג את המדינה באירופה. עבור חלקם, זו הייתה אפילו הפעם הראשונה על במה שאינה קריוקי בסלון או בחדר. היו כאלו שהמעמד הפחיד, בזמן שאחרים זהרו והוכיחו שאור הזרקורים הוא מקומם הטבעי גם בלי הרבה ניסיון. לפעמים הכישרון מדבר חזק יותר מכל מילה, וקולות טובים נשארים כאלה גם במצבי לחץ.

הבנו מה זו נשמה

ישראל רוצה לשלוח את חיית הבמה הבאה לאירוויזיון, אבל לא במחיר הרגש והלב. כמעט בלתי אפשרי ליהנות מפזמון טוב בלי שהוא יגרום לתחושה שלא הייתה לפני - שמחה, כאב, רגע של "זה קרה גם לי" או סיפור שרק חיכה להיות מסופר. לכן, רבים מהמתמודדים ששבו את ליבנו הם לאו דווקא אלו שהכו בתווים הגבוהים ביותר או נתנו את מעוול הזהב, אלא מי שפרטו לנו על הנימים ולא הסתפקו בשיר קליט.

זהרנו בשבילם

במת האירוויזיון כבר עשורים משמשת מקום לאנדר-דוגס, כאלה שמוצאים את עצמם בשיא אחרי שנים שהרגישו קצת אחרים. גם ב"הכוכב הבא לאירוויזיון" יודעים השופטים לחפש את אותם כשרונות ייחודיים, שיבלטו ויציגו מכשרונם על הבמה העולמית. כשאחד או אחת כזו נכנסים לבמת האודישנים, ישר יודעים שמדובר בעסק מיוחד שיעורר מחלוקת בשולחן. הבונוס הנוסף הוא שאותם אנשים הרבה פעמים לא רק יודעים לשיר, אלא ניחנו בנוכחות בימתית גדולה, צבעים מעניינים ויכולת להרים מופע אמיתי כמעט בלי מאמץ. אסף אמדורסקי פעם אמר שכשהוא במתח או בלחץ, הוא יודע שמה שקורה מולו טוב, ואנחנו נאלצים להסכים.

החכמנו מביקורת השופטים

למדנו דברים חשובים העונה לא רק מהמתמודדים המוכשרים, אלא גם מהפאנל המנוסה. מדי שנה הפרסונות שיושבות בשולחן השופטים מזכירים לנו מאיפה באו, ומה חשוב להם ולהן בנציגים הבאים. אם לוקחים מאמדורסקי את החשיבה הביקורתית והספק, משירי מימון ועדן חסון את הדיוק, מאיתי לוי את הרב גוניות ומקרן פלס את חדוות היצירה - יוצא שילוב שבאירופה אי אפשר שלא לתת לו דוז פואה.