"עם כל הכבוד לרע"ם, כשמדובר בביטחון ישראל אנחנו לא נתפשר. עם זאת, אנחנו לא שוטים. אנחנו מבינים שאנחנו בקואליציה דקה מאוד ומבינים שלרע"ם יש משקל. רע"ם פעלה בהיגיון כשהקפיאה את ההשתתפות שלה בקואליציה לתקופה מסוימת". כך אומר הבוקר שר התפוצות נחמן שי לאחר סוף שבוע ארוך בו חמאס ירה לעבר ישראל, שבחרה שלא להגיב.

בעקבות שיגורי הרקטות מרצועת עזה בימים האחרונים וחוסר התגובה של צה"ל, בדרג המדיני בחרו בשלב זה לנקוט בצעדים שיובילו לפגיעה בכלכלת עזה. בין הצעדים: סגירת מעבר ארז החל מהבוקר (ראשון) ליציאת פועלים וסחורות. המטרה: לפגוע בתושבי עזה כך שיפעילו לחץ על חמאס להפסיק את הירי לעבר ישראל. במקביל, צה"ל נערך גם לאפשרות של סבב לחימה קצר ומוגבל בעזה בן ימים ספורים במידה ותחול הסלמה נוספת.

חוסר בתגובה של צה"ל לאחר הצהרות חוזרות ונשנות של ראש הממשלה בנט כי ישראל תגיב על כל ירי או בלון מהרצועה, מעורר ביקורת רבה בקרב תושבי הדרום שאומרים כי ירי דומה על מרכז הארץ לא היה זוכה לחוסר מענה כזה מצד ישראל.

למרות שדבריו מתכתבים עם דבריו של סגן שר הכלכלה יאיר גולן בשבוע שעבר כי "אנחנו מתחשבים ברצונות של רע"ם בהר הבית וגאים בזה", השר שי הסתייג הבוקר מהדברים: "יאיר גולן למיטב הבנתי לא מייצג בכך את ממשלת ישראל ואת דרכה. ביטחון צריכה להיות העדיפות העליונה שלנו, אבל יחד עם זאת שהקואליציה תחזיק מעמד. אנחנו לא מתכוונים לקפל את הזנב וללכת, אנחנו רוצים להישאר פה ולהרבה זמן. אנחנו לא רוצים למוטט את הקואליציה הזאת".

שי הוסיף כי "כאילו שהממשלה שתחליף אותנו יודעת לעשות דברים אחרים בעזה, ביהודה ושומרון או בהר הבית. ראינו אותם כושלים כישלון חרוץ רק לפני שנה, ראינו לאן הגענו אז. כל אלה שיושבים עכשיו ומצקצקים בלשונם, מסבירים לנו על יד חזקה, על אמצעים חדשים ועל כבוד ישראל - זה שטויות. הם לא עשו שום דבר יותר טוב ממה שאנחנו עושים, אנחנו פועלים בזהירות ובאחריות".

ראש הממשלה טען שעל כל בלון ורקטה תהיה תקיפה.
"נכון ואנחנו נעשה את זה, אבל אין לנו עניין לחזור כל שנה לעזה ולפעול בכזו אינטנסיביות כפי שעשינו בקיץ האחרון. זה גרם להרס עצום ולמספר נפגעים כולל אזרחים מאוד גבוה. אין לנו עניין בזה, אבל אם זו השפה היחידה והדרך היחידה שהחמאס מבין והעזתים מבינים, זאת תהיה התוצאה. אל תשכחו שיש משחק מגוון יותר סביבנו, מדינות ערביות שכנות שעוקבות, גם בוושיגנטון לא שקטים ומבקשים מאיתנו לנהוג בזהירות. כל הדברים האלה משתלבים כולם לאיזשהו מאמץ ישראלי להרגיע את הרוחות ולהחזיר את החיים למסלולם".

מה עושים כדי שישראל לא תיקח כבת ערובה שנה אחרי שנה ברמדאן?
"יש פה ציר היסטורי מסויים. זה לא דיון פילוסופי, אבל העימות הזה ארוך ימים ואם לא נמצא דרך ליישב אותו בדרכי שלום, מתוך הבנה או איזשהו הסכם בינינו לבינם, אז האירועים האלה יימשכו והם אינסופיים".

ובפועל, מה זה אומר?
"אנחנו לא יכולים להוריד את רמת הכוננות מתחת לרמה מסויימת, צריכים להיות מוכנים כל הזמן, אבל כן לחפש דרכים להידברות. אפשר להמשיך ולהפעיל לחץ על הפלסטינים ונעשה את זה בכל מקום שאפשר - בתוך מדינת ישראל כדי למנוע מערביי ישראל לבצע טרור, על קו התפר, ביהודה ושומרון, בעזה, רק שזה מרתק עשרות גדודים של צה"ל ומונע מצה"ל לחזור ולהתאמן. המשטרה הולכת וגדלה, מג"ב הולך וגדל, הוצאות הביטחון שלנו גדלות, אפילו שאזרחי ישראל לא בהכרח רואים את זה על פנקסי הצ'קים שלהם".

לסגור את מעבר ארז, זאת החלטה נכונה בעיניך?
"באופן אישי אני חושב שההחלטה נכונה חד פעמית. זה לא יכול להיות נשק שנשתמש בו שוב ושוב. יש לנו אינטרס מובהק שבעזה אנשים ישתכרו ושלא יהיה רעב. דרך האמצעי הזה אנחנו מפעילים לחץ על החמאס, מבהירים לו שהמשחק לא חד צדדי אלא דו צדדי. הם עושים פעולות מסויימות, אנחנו עושים פעולות אחרות, וזה לא בהכרח רקטה מול תקיפה. אין פה משוואה, אפשר להגיב על תקיפה בדרכים אחרות".

מה הוביל לשינוי המדיניות, אחרי שהסברתם כי לא תפגעו בהקלות האזרחיות כדי לבדל את האוכלוסייה האזרחית מגורמי הטרור?
"הרצון לגוון ולא להיכנס למערכת אוטומטית. הם יודעים שאם יירו רקטה לישראל, נתקיף מטרה מעל או מתחת לקרקע. הם יוצרים דרך קבועה ומתמשכת, ואנחנו רוצים להוכיח שגם לנו יש דימיון מסויים. אם החמאס ימשיך לתקוף או יניח לארגונים אחרים לתקוף, הוא יימצא את צה"ל מגיב בצורה הרבה יותר חריפה וחמורה. המשחק לא יכול להישאר כולו בידי החמאס, אנחנו צריכים לקחת את ההובלה ואת המנהיגות הזאת לידנו".

בתוך כך, במערכת הביטחון נערכים הבוקר לשבוע האחרון של הרמדאן ששיאו בתפילות יום שישי האחרון של הצום. בצה"ל נערכים לאפשרות של מספר ימי קרב מול רצועת עזה, שם חמאס ינסה להלהיט את הלהבות בר הבית וביישובי העוטף. ישראל העבירה דרך מצרים מסרים לחמאס ולג'יהאד האסלאמי כי אם הירי יימשך, נגיע לימי קרב מול הרצועה.