רגע אחד שאני חושב שאני לא אשכח, זה הרגע שבו יעקב פרי הודיע על התפטרותו מהכנסת ביום השידור שלנו. חודש קודם בפרשת 300 הקווים שחשפנו ב"עובדה" נאמר שפרי נכשל בבדיקות פוליגרף - ואז מגיע אלינו למערכת סיפור די מדהים, שטוען שיעקב פרי בעצם שיקר לגבי שירותו הצבאי לאורך השנים. גם בספרים שהוא כתב וגם בראיונות שהוא נתן.

יום השידור עצמו מגיע בסופם של משהו כמו ארבעה או חמישה ימים של מלחמת מוחות בינינו לבין פרי. הוא טוען ששירת בצבא, אנחנו טוענים שלא. ופתאום הוואטסאפ שלי מתחיל לזמזם ואני אומר לעצמי מי משגע אותי ככה ביום של שידור. אני רואה עשרות הודעות וכשאני פותח את אחד מאתרי האינטרנט, מופיעה הידיעה שיעקב פרי הגיש את מכתב ההתפטרות ליושב ראש הכנסת.

זה רגע שמצד אחד אנשים חושבים שבטח אתה נורא נורא מרוצה כי הצלחת בעבודתך ואכן, היה סיפוק עיתונאי, אבל היה גם איזהשהו עצב קטן, שאנשים לא תמיד רואים אותו. עצב על זה שאדם רב זכויות ורב פעלים בעצם נאלץ לסיים את הקריירה הציבורית שלו בגלל מידע שאתה הבאת. אני חושב שאת הרגע הזה אני לא אשכח מכיוון שהוא שילב בתוכו את כל מה שהעבודה העיתונאית שלנו משלבת. גם רצון להביא מידע לציבור, אבל גם לפעמים איזהשהי חמלה כלפי אנשים שעליהם אנחנו עושים את התחקירים שלנו.

צילום: רועי ברקוביץ | בימוי: דור אברבוך | איפור: סגית רייס | הפקה: נטע ספילמן, דנה בן ג'ויה | עריכה: שחר זלצמן | אפטר: יותם מאליק

לצפייה בסרטונים נוספים היכנסו למתחם "הסיפור שהולך איתי"

"עובדה" עם אילנה דיין: העונה החדשה, בקרוב בקשת 12