סוכן המוסד שפעל בלב איראן בליל "עם כלביא": "היה משגר מוכן לירי טילים בליסטיים לישראל. השמדנו אותו" | בלעדי ל"עובדה"

זו הפעם הראשונה שסוכן מוסד שפעל במלחמת "עם כלביא", על אדמת איראן, מספר על המשימה שביצע שם, בלילה שבין 12 ל-13 ביוני 2025. "המשימה שלנו הייתה לקחת נשק מאוד ספציפי ומקצועי, לחבר הכול ביחד ולהיות מוכנים לשגר. אני הייתי העיניים של המוסד במשימה הזאת", סיפר אראש (שם בדוי), סוכן מוסד איראני, בריאיון בלעדי לאילנה דיין.

הפגישה איתו מתקיימת בסתיו 2025 במקום מבודד. הוא כבן 40, נולד וגדל באיראן, שירת שם בצבא ולמד באוניברסיטה. "כשהייתי בן 11, לילה אחד אחותי לא הגיעה הביתה. זה היה לילה איום ונורא עבורנו", הוא סיפר. אותו הערב יסתיים בתחנת משטרה, שבה יגלו אראש והוריו כי אחותו נעצרה, ולדבריו הוכתה, לאחר שהורידה את החיג'אב.

הוריו הצליחו לשחרר אותה מהמעצר, וזמן מה אחר כך הם עוזבים הכול ומהגרים למערב, אולם אותה צלקת שהותיר בו המפגש הטראומטי עם המשטר לא תיעלם. "ככל שהתבגרתי, כך הגעתי למסקנה שללא עזרה לא אשיג דבר", הוסיף. כך הוא מוצא את עצמו בגיל 30, מול המחשב, עומד לעשות את הצעד האחד שישנה את חייו, וליצור קשר עם המוסד באמצעות חיפוש באינטרנט: "פתחתי את העמוד כדי לשלוח הודעה, ובאותה שניה ממש בה רציתי לשלוח, זו הייתה החלטה מאוד קשה עבורי".

אתה מבין, ברגע הזה, שחצית את הקווים?

"חציתי את הקווים".

שהתחייבת לאויב מספר אחד של המדינה שלך?

"לא. חכי, חכי, עצרי. כשאת אומרת איראן את מדברת על המדינה שלי, האנשים שלי, לא על המשטר. זה לא האויב של המדינה שלי, זה האויב של האויב שלי, הוא יכול להיות החבר שלי".

בריאיון המלא, ששודר ב"עובדה", אראש מספר על הפגישה הראשונה שלו עם איש המוסד, על הקשר עם מפעיליו ועל האימונים שעבר - שהכינו אותו לבסוף לפעולה המסוכנת ההיא, בליל 12 ביוני. "היינו בדירת המסתור, מוכנים לתזוזה. ידעתי שיש משימה גדולה, אבל לא ידעתי איך ומתי. אחרי הצהריים הם התקשרו אלינו ואמרו: 'אוקיי, תגיעו לנקודה'. היינו קבוצה בתוך המכונית עם משגר, עם טילים. הייתה לנו הסוואה טובה, הכול היה מושלם, אף אחד לא יכול היה לזהות אותנו".

את הנסיעה המתוחה ליעד הוא לא שוכח, וגם לא את ההמתנה הדרוכה לפקודת השיגור. "עד שקיבלתי את הפקודה לשגר הייתי צריך לחכות יותר משעתיים. זה היה נורא, פחדתי מכל דבר". השעה כמעט שלוש לפנות בוקר כשסוף סוף מגיעה הפקודה לשגר. "כששיגרנו את הטילים, בגלל שלטילים הייתה מצלמה, יכולתי לראות את המטרה שלנו, זה היה משגר מוכן לירי של טילים בליסטיים לישראל, אנחנו השמדנו אותו".

אלא שמכת הפתיחה המסחררת של אותו הלילה, שכללה חיסול מדענים, סיכול בכירים והשמדה של סוללות ההגנה האווירית - גם חשפה עובדה אחת מדאיגה לגבי אתר ההעשרה בפורדו, "היהלום שבכתר" של תוכנית הגרעין האיראנית, האתר שחפור עמוק לתוך ההר.

"אני חשבתי שפורדו פתור", הסביר אודי לביא, לשעבר סגן ראש המוסד, "הנחתי שהוא פתור, אם הולכים לאירוע שהוא יחיד בדורו".

אלא שפורדו לא היה 'פתור' כשיצאה ישראל למערכה. בכתבה נחשפות העדויות מבפנים, התכתובות, שיחות הטלפון הדרמטיות עם האמריקנים, כמו גם התוכניות שנרקמו במערכת הביטחון לאורך השנים לטיפול בתוכנית הגרעין האיראנית ובאתר בפורדו, ולא קרו, כולל מבצע עוצר נשימה שהשיק ראש המוסד דאז תמיר פרדו. "נתניהו הגיב בהתלהבות למבצע הזה", סיפר יוסי כהן, לשעבר ראש המוסד, "עף על זה".

בפרויקט הושקעו משאבי עתק, גם מבחינת מספר האנשים שעסקו בו. היה לו שם תנ"כי ונופך אקזוטי שהצית את הדמיון, אבל גם כיבה את החשק של רבים במערכת, שהחלו להטיל ספק במבצע.

וראש הממשלה בשום שלב לא אמר לך, תקשיב, זה יותר מדי כסף, יותר מדי כוח אדם, פחות מדי סיכוי שזה יצליח, רד מזה?

"אם הוא היה אומר, זה היה נעצר באותה שניה", משיב ראש המוסד לשעבר, תמיר פרדו.

ולא הייתה לך בשום שלב מחשבה שאומרת אולי עדיף לחתוך הפסדים ולחדול את העניין?

"ומה האלטרנטיבה? לא הייתה שום חלופה באותה עת. באותו רגע זה היה הדבר היחיד שהיה על הפרק, לא היה שום דבר אחר".

במשך כשלוש שנים המוסד מושקע כמעט כולו בתוכנית, אולם בתחילת 2016, עם כניסתו של יוסי כהן לתפקיד ראש המוסד, הוא "מכפתר" את המבצע. "הערכתי שהוא לא ישים", הוא מסביר. באמצע 2021, עם כניסתו של דדי ברנע לתפקיד, הוא מוציא אותו מהקפאה, ומתניע אותו שוב.

מלשכת ראש הממשלה נמסר בתגובה: "בניגוד לנטען, ראש הממשלה הוביל הכנה של מגוון תוכניות לפגיעה בכלל מרכיבי תוכנית הגרעין, כולל פגיעה בתשתיות רבות ובמדענים המובילים. לגבי אתר פורדו, לאורך השנים בהנחיית ראש הממשלה פותחו תוכניות תקיפה שחלקן לא התאפשרו בשל אירועי 7.10. בעקבות זאת, ראש הממשלה הוביל שיתוף פעולה אסטרטגי בין ישראל לארה"ב שהביא לפגיעה קשה במתקן".