תחקיר חדש חושף: כך חיסלה ישראל את מדעני הגרעין האיראנים

חצי שנה לאחר מלחמת 12 הימים בין ישראל לאיראן, פרטים חדשים על הפעולה של ישראל בעומק האויב נחשפים הערב (רביעי) בתחקיר משותף של הוושינגטון פוסט ו-PBS. לפי התחקיר, שמתמקד בחיסול מדעני הגרעין האיראנים אך חושף גם פרטים על שיטות פעולה במערכה כולה ועל המאמצים הדיפלומטיים והמודיעיניים לפניה ובמהלכה, המוסד הפעיל יותר מ-100 סוכנים איראנים במהלך המבצע וחימש אותם בנשק מיוחד, וזאת לאחר שישראל בנתה תיק מודיעיני סביב מדעני הגרעין הבכירים במשך עשרות שנים.

בתחקיר נכתב שגורמי ביטחון ישראליים ידעו שכדי להסב יותר מנזק זמני לתוכנית הגרעין רחבת ההיקף של איראן, עליהם גם לחסל את "המוח המארגן" - דור של מהנדסים ופיזיקאים איראנים שעסקו בפיתוח נשק גרעיני. במסגרת ההכנה למבצע, המודיעין הישראלי הכין רשימה של 100 מדעני הגרעין החשובים ביותר באיראן, ואז צמצם אותה לכ-12 הבכירים ביותר. בשלב השני של הרכבת תמונת המודיעין, נבנה תיק על עבודותיהם, תנועותיהם ובתיהם של המדענים - תוך הסתמכות על עשרות שנים של פעולות ריגול.

ברגעי הפתיחה של המלחמה נגד איראן, "מבצע נרניה" יצא לדרך - באישון לילה, קצר אחרי השעה 3, ישראל החלה לפגוע בדירות שבהם שהו מדעני הגרעין. ישראל חיסלה 11 מדענים בכירים במכת הפתיחה ובימים שלאחר מכן.

המבצע חסר התקדים של המוסד

במהלך המלחמה פורסם שישראל הפעילה סוכנים בתוך איראן עצמה, אך התחקיר שופך אור נוסף על היקף המבצע חסר התקדים. לפי הדיווח, המוסד הפעיל יותר מ-100 סוכנים איראנים בתוך המדינה, וחימש חלק מהם ב"נשק מיוחד" בן שלושה חלקים לביצוע תקיפות מדויקות על נכסים צבאיים - כך אמר בכיר במערכת הביטחון הישראלית שהיה מעורב ישירות בתכנון. לטענתו, בנשקים היה גם רכיב סודי, שלא התגלה על ידי איראן.

הסוכנים האיראנים שהפעיל המוסד אומנו בישראל ובמדינות נוספות, והם נחשפו רק למשימה שלהם, ולא לכל התכנון הישראלי. "המבצע הזה הוא חסר תקדים בהיסטוריה. הפעלנו את הנכסים והסוכנים שלנו ליד טהראן, והתחלנו בפעולות קרקעיות עוד לפני שחיל האוויר נכנס למרחב האווירי של איראן", אמר הבכיר הישראלי.

שני האירועים שהובילו לתקיפה - ומבצע ההטעיה

שורה של אירועים טלטלו את המזרח התיכון בשנתיים שלפני התקיפה, והכשירו את הקרקע לביצועה. בכירים ישראלים אמרו לעיתון האמריקני שנפילת משטר אסד והיחלשות חיזבאללה היו נקודות המפתח. "התוכניות השתנו לאורך השנים, אבל הם הפכו לקונקרטיות מאוד אחרי שני האירועים האלו", אמר בכיר בחיל האוויר, והוסיף: "סוף סוף הייתה לנו הזדמנות מבצעית להוציא את זה לפועל".

לאחר שהמכשולים הוסרו, ראש הממשלה נתניהו ניגש למלאכת השכנוע. לפי הדיווח, בפגישה הראשונה בין נתניהו וטראמפ, זמן קצר לאחר שהנשיא נבחר, ראש הממשלה הציג בפניו 4 תרחישים לגבי תקיפה באיראן. באחד מהם ישראל תקפה לבדה, בשני ישראל לוקחת את ההובלה עם תמיכה אמריקנית מינימלית, בשלישי ישראל וארה"ב משתפות פעולה באופן מלא, וברביעי ארה"ב מובילה את המתקפה.

בעקבות הפגישה, טראמפ המשיך במשא ומתן עם איראן, אך במקביל המשיך את התכנונים המבצעיים ואת שיתוף הפעולה המודיעיני עם ישראל. לפי התחקיר, כחלק ממבצע ההטעיה, בישראל הדליפו שהשר דרמר וראש המוסד דדי ברנע ייפגשו בקרוב עם השליח המיוחד סטיב וויטקוף בנוגע לאיראן, ובוושינגטון ובירושלים עודדו דיווחים על חילוקי דעות ביניהן.

ההצעה האחרונה של טראמפ לח'אמנאי

פרט מעניין נוסף שנחשף בתחקיר, הוא הצעה דרמטית ששיגר טראמפ לעבר טהראן - אחרי שישראל כבר החלה במתקפה. לפי ההצעה החשאית, טראמפ הציע לאיראן לסיים את העימות ולהסיר נגדה את הסנקציות, בתמורה לסגירת מתקני העשרת האורניום שלה והפסקת התמיכה בשלוחותיה ברחבי המזרח התיכון. ההנהגה האיראנית דחתה את ההצעה, ולאחר מכן טראמפ אישר את ההפצצה האמריקנית.

בתקשורת האמריקנית עסקו גם במחיר שגבה מבצע נרניה. לפי הדיווח, לפחות 71 אזרחים נהרגו במסגרת התקיפות על מדעני הגרעין, באחת מהן נהרג תינוק בן שנתיים, ובאחרת נהרג נער בן 17, בנו של מדען הגרעין שלא היה בבית בעת המתקפה. המדען עצמו חוסל ביום האחרון של המלחמה, בעת שחזר להלוויית בנו.

בישראל אמרו לוושינגטון פוסט שהם עשו ככל שביכולתם כדי לצמצם את הפגיעה באזרחים: "אחד השיקולים המרכזיים בתכנון המבצע היה לנסות לצמצם ככל הניתן את הנזק ההיקפי", אמר בכיר בקהילת המודיעין הישראלית.

בכירים בישראל, ארה"ב וארגונים עצמאיים הבהירו לאחר המלחמה באיראן שקשה להעריך את הנזק המדויק שנגרם לתוכנית הגרעין. לפי רוב ההערכות, התוכנית עוכבה, אך לא הושמדה לחלוטין.