"אני מוכן לצאת בשקית שחורה מהכלא, אבל לא אודה ברצח שלא ביצעתי"

גם היום, אחרי 20 שנות מאסר על רצח שלטענתו לא ביצע, עובדיה שלום יכול לבוא בטענות בעיקר אל עצמו. הוא הראשון שיתוודה שאלמלא הפה הגדול שלו, אלמלא השקרים שהלעיט בהם את השוטרים, לא היה נידון למאסר עולם על רצח עו"ד שמואל לוינסון, יו"ר האגודה לזכויות האזרח ומבכירי הפרקליטים בישראל. רצח שהסעיר את ירושלים באוגוסט 1994.

בחודשים האחרונים ליווינו מקרוב את עובדיה שלום ואת פרקליטי הסניגוריה הציבורית, במסע לפתיחת תיק הרצח מחדש. בסניגוריה הציבורית בחרו דווקא לטפל בתיק של עובדיה שלום, מתוך מאות תיקים של עבריינים שמתחננים למשפט חוזר. מבחינתם המקרה הזה התבלט מעל כולם והוא חריג כמעט בכל היבט. "לא נמצא שום ממצא שקושר את עובדיה שלום לאירוע", אומר ד"ר יואב ספיר, הסנגור הארצי הראשי. "כלום לא נמצא. מה שיש שמה זה אפילו לא הודאה אמיתית. יש רסיסים של דברים שהוא אמר".

במשך שנים נתקלים אנשי הסניגוריה הציבורית בחומה בצורה: פרקליטות המדינה מסרבת להעביר להם את הממצאים מזירת הרצח, כדי לבחון אותם מחדש בניסיון למצוא ראיה חותכת לחפותו של שלום. אנחנו מלווים את הסניגוריה הציבורית בפגישה המכריעה שבה מגיעות תוצאות הבדיקות המיוחלות, ופוגשים גם את עובדיה שלום עצמו, ימים ספורים לאחר שקיבל את הבשורה.

עובדיה שלום שאנחנו פוגשים בכלא אשל הוא חולה לב במצב קשה. אסיר עולם בלי תקווה לקיצור עונשו. אבל למרות שהסיכוי היחיד שלו לשחרור מוקדם הוא רק אם יודה באשמה ויביע חרטה, הוא עדיין מתעקש שהוא חף מפשע. "אני לא יכול להודות בדבר שלא עשיתי", הוא אומר בראיון בלעדי ל"עובדה". "אילו הייתי מודה אני בטוח שהייתי מקבל גם את השליש והולך הביתה, אבל אני לא יכול להודות במשהו שלא עשיתי. אני מוכן לצאת בשקית שחורה מהשב"ס ואני לא אודה ברצח שלא ביצעתי".

כמה קל להרשיע אדם ברצח, וכמה קשה לחלץ אותו מהרשעה זו?

הסיפור המלא הערב ב-21:00 ב-"עובדה"