אחרי אחת הפגישות שלנו, נכנסתי לאינטרנט והקשתי "סרטן הלבלב". זה היה מתוך ניסיון להבין מה עבר עליו רגע אחרי שקיבל את האבחון הזה לפני שנה וחצי.
כי גזי קפלן, המנכ"ל המוערך של אסם, ידע ברגע הזה לקבל סט של החלטות אבל החשובה בהן איננה רפואית בכלל. הוא החליט לדבוק בכסא שלו. לא לצאת לחופשת מחלה. צריך להכיר אותו כדי להבין את השיקול, קפלן הוא מאותם אנשים שהעבודה היא עבורם סם חיים.
בחודשים האחרונים תיעדנו אותו תוך שהוא נותן לנו גישה נדירה לאחת הלשכות המסקרנות במשק: לשכת המנכ"ל של אחד מתאגידי המזון הגדולים במדינה. זה התפקיד שהוא ממלא בשנים האחרונות וזוכה עליו תמיד לשבחים ולמקומות גבוהים בדירוג. קפלן יצק לתוכו את דמותו המיוחדת. קיבוצניק שהגיע לאסם מלוחמי הגטאות שבגליל, ונחת היישר ללב הקפיטליזם התל אביבי, בלי רגש נחיתות.
צילמנו אותו מנהל במקביל שני קרבות. הראשון - מלחמה בסרטן, בכאבים ובתופעות הלוואי תוך מאבק עיקש לשמור על כסאו ולקיים שגרת עבודה. והשני הוא מה שקפלן מכנה מלחמת חפירות: הקרב שמנהל בשנה האחרונה כל מי שעומד בראש תאגיד מזון ויודע שהמחאה החברתית יכולה לסמן אותו כיעד הבא.
וברגע אחד, אל מול המצלמה שלנו, שני הקרבות האלה נפגשים ביום אחד דרמטי ומכריע. זה היום שבו גזי קפלן מחליט לפרוש מתפקידו ובדיוק באותו הזמן מתרגש על אסם משבר תינוק הבמבה והוועד האולימפי.
>> הפסדתם? התכנית המלאה של עובדה לצפייה ישירה