"אני לא מצטער, אבל אולי הייתי צריך להיות מעודן יותר"
בתור שני אוטריטות בתחום הריקוד בארץ, דוד דביר ואלי מזרחי נחשבים לזוג השופטים הקשוחים יותר בשולחן של "רוקדים עם כוכבים". בריאיון ל-mako לכבוד העונה החדשה, שיתפו על המצטרף החדש, החרטות אחרי יום צילום, וגם - איך הגיבה אשתו של דוד לקעקועים החדשים?
פורסם:
כבר ארבע עונות שאלי מזרחי ודוד דביר יושבים יחד בשולחן השופטים של "רוקדים עם כוכבים", ועכשיו הם בעיצומה של העונה החמישית (פרק חדש בשבת, אחרי החדשות, קשת 12). לראשונה הם גם חוגגים רוב גברי בתוכנית ריאליטי שמוקדשת כולה לריקודים, דבר שלפני כמה עשורים כנראה לא היה עובר כל כך בקלות. "אני חושב שהסטיגמה הזאת נשברה מזמן והרבה חבר'ה צעירים היום רוקדים. כמובן שהתוכנית נתנה לזה דחיפה מאוד חזקה, אבל היום אין כבר את הדבר הזה, זה מדהים ועשה מהפכה", הסביר מזרחי.
חיים פרשטיין שהיה עד לא מזמן רקדן בתוכנית, הפך להיות הצלע הרביעית החדשה והשניים מאוד שמחים על ההחלטה: "אני אדם מאוד פתוח בנושא הזה ומוכן שכל אחד יבוא לשפוט. אם יש לו ידע, הוא יודע לדבר ויש לו עבר של רקדן כמו חיים", הסביר דביר ומזרחי הוסיף: "זה כיף וחוויה. אנחנו מכירים הרבה שנים, זו זכות ולא חסד, הוא עבד קשה".
נתתם לו טיפים לקראת ההצטרפות שלו?
דוד: "לא צריך, הוא יודע בדיוק מה להגיד ויש לו המון ניסיון".
אלי: "אמרנו לו שקודם כל יהנה מהתהליך. להיות שופט זה מקום אחר ופוזיציה אחרת, לתת לרקדנים ולכוכבים עצות מהידע שהוא רחש כדי להתקדם ולהיות יותר טובים".
היו פה הרבה מפורסמים מדהימים לאורך העונות. יש מישהו שזכור לכם מאוד?
אלי: "לי בירן, עדי חבשוש. מי שבאמת הרשימו אותי, הם אלה שעברו תהליך ולהגיע עד רבע הגמר או הגמר, זה אומר שאתה בן אדם שיכול לעמוד גם מנטלית וגם פיזית בתהליך שהוא לא פשוט. היו עוד רבים וטובים".
דוד: "זכורים לי הרבה שהפתיעו אותי, כי אני גם לא מכיר את המדיה של האנשים האלה. יש כאלה שהגיעו בלי ידע בסיסי ויצאו ממש נפלאים, מי שהפתיעה אותי עד עכשיו זו דניאל גרינברג ואני חושב שהיא תגיע עד הסוף".
מי מהקאסט של העונה עושה לכם חשק לעלות לרחבה ולרקוד איתם?
דוד: "לפי השמות שראיתי, הייתי בחפץ לב רוקד עם שירי מימון".
אלי: "כולן מבטיחות, יש קאסט שלם ומטורף של כוכבות שאמורות להביע תוצאות מדהימות. אשמח לרקוד עם כל אחת. שירי מימון, דניאל גרינברג".
אלו אנשים שעובדים שעות על גבי שעות בסטודיו, לא קשה לתת להם ביקורת שלילית?
דוד: "זה שנפצעים וקשה שלהם, אני מבין. מצד שני זו תחרות ואין רחמים, זה או לפרוש ולעבוד עם כאב, או לקחת זריקה. לא פעם הופעתי עם כאבים אחרי ניתוחים וזה המקצוע, אין מה לעשות".
פרסומת
אלי: "בסוף צריך לתת להם עצות בונות כדי שיוכלו להמשיך את התהליך הזה. היינו בסרט הזה הרבה שנים ולכן אנחנו פה לעזור להם".
יש רגעים שאתם לוקחים אתכם אחר כך הביתה?
אלי: "כן, יש הרבה כאלה. גם מרגשים וגם כאלה שאני אומר: 'אם הייתי נותן לו עוד חצי נקודה או נקודה היום הם היו בחצי גמר'. מה שמחליטים באותו רגע, זה מה שמתאים לנו אינטואיטיבית ונכון לנו להגיד".
דוד: "כשאני נוסע הביתה אחרי הצילומים המחשבות שלי רצות על מה אמרתי ולמי אמרתי. אני לא מצטער אבל אולי הייתי צריך להיות יותר מעודן לפעמים וחורץ גורלות. מצד שני, זה אני במקצוע וצריכים לאהוב אותי כמו שאני".
אלי, מה אתה חושב על הקעקועים החדשים של דוד?
"שזה מדהים ויפה, מי שעשה לו אותם עשה עבודה מצוינת. זה דוד, הוא קם בבוקר ומחליט מה שהוא רוצה, זה מה שמיוחד בו. הוא צבעוני ומעניין, בשביל זה הוא גם פה".
פרסומת
דוד, איך הגעת לרעיון הזה בכלל?
"בעקבות העובדה שאני כבר לא בגיל שצומחים ומתפתחים. העור שלי בידיים היה מזעזע עם הרבה גידולים שהורידו לי בגלל השמש. החלטתי לכסות אותם עם 'בובספוג', שהנכד שלי מאוד אוהב".
איך אשתך הגיבה?
"היא לא שמחה, היא פחדה שזה ייכנס לי למחזור הדם ויפגע בי המשך".
אלי, אתה מעלה לרשתות הרבה סרטונים עם הילדה שלך. של מי הרעיון?
"זה זמן איכות שלנו ביחד. בר הבת שלי היא פרפורמרית, שחקנית וזמרת שנורא אוהבת במה. זה בא לה טבעי ואני מרגיש שזה בונה קשר מאוד מיוחד בינינו. אני מנצל את הזמן שלי איתה, לפעמים רבים אבל זו מערכת יחסים שאני חושב שלא אשכח לעולם וגם היא לא".
יש לנו שולחן שיפוט שהוא ברובו גברי, אתם חושבים שזה במידה מסוימת שובר סטיגמות?
דוד: "ריקוד זה מקצוע שאין בו סטיגמה. הוא אומנותי, מאוד ידוע ופיזית הכי קשה מכל האומנויות. אני חושב שהוא שווה גם לגברים וגם לנשים כי אם מסתכלים על ההיסטוריה של המחול, רוב היוצרים היו גברים ולא נשים".
מצאתם טעות לשון?