"האהבה והאמונה צלחו כל משבר": המשפחה של ספיר ומשה מ"בייבי בום"

בתוך כל סיפור לידה של "בייבי בום" (פרק חדש בשבת, אחרי החדשות, קשת 12) מסתתר מסע שלם שנחווה עד לנקודת השיא. ספיר ומשה יצחקוב הביאה את כל החמולה הבוכרית לחגוג את הרגע בו מילאן בתם יצאה לאוויר העולם, אך תוך כדי חשפו לאט ובאומץ כי הדרך לרגע המאושר הייתה רצופה באכזבות וטלטלות. השניים שרצו להביא אחות קטנה לבתם הבכורה מיאל, לא הצליחו להרות במשך שנים והגיעו עד למחשבות על פרידה וגירושים, אך החיבור החזק והאהבה ביניהם שמרה אותם יחד. בסופו של דבר הם הביאו לעולם את בתם האמצעית, כשהיום הם כבר הורים לשלושה והגדילו את המשפחה כמו שחלמו תמיד.

הצפייה בלידה החזירה להם רגשות מהרגע המיוחד של הלידה: "היה מרגש ממש לצפות בנו במסך ולראות את פלא הבריאה הזה יוצא ממך. כל כך הרבה שנים חיכינו לרגע הזה, כמובן שכל מה שנאמר באותם רגעים של כאבים ולחצים שום דבר לא באמת מכוונה. אני אוהבת את כולם מאוד וזה הכי מרגש שכולם כל כך תמכו והיו איתי ברגעים האלה, שלא נדבר על זה שכבר ילדתי את השלישי שלי ואנחנו משפחה שלמה ומאושרת ברוך השם. הכי מרגש לראות את זה גם עכשיו אחרי תקופה, כי מילאן שלי לא מזמן הייתה מורדמת ומונשמת. בין להיות פה ולא להיות פה ולכן מילאן היא הנקודה החלשה שלנו".

לאורך הלידה אתם מתייחסים לקושי להיכנס להיריון השני. שהגיע אפילו עד למחשבות על גירושים. איך בזמן אמת הצלחתם להתגבר על המשברים האלו?
"היה לנו קושי מטורף להיקלט עם מילאן והיו המון קשיים. כל דרך הייתה קשה יותר מהשנייה אבל אנחנו צלחנו אותה, וכן היו מחשבות על הפרדת כוחות מצידי רק כי רציתי את האושר שלו ואני יודעת כמה שהוא רוצה הרבה ילדים. אבל האמונה והאהבה שלנו לגמרי צלחו כל משבר, זריקה, טיפול וכאב. זה רק חיזק בנינו והבנו עד כמה שאנחנו שם אחד בשביל השנייה הוא החזיק אותי כל שנייה ורגע והיה שם ולעולם לא הרים ידיים. ברוך השם אחרי מילאן זה קרה לבד וילדתי ילד שלישי ללא טיפולים, אני חושבת שזה באמת עניין של להרפות את עצמך את הגוף ואת המחשבות שלך".

הרבה מאוד זוגות חווים משברים דומים בדרך לכניסה להיריון. התייעצתם במהלך הדרך? היה רגע שחשבתם לוותר?
"בעידן של היום לצערנו הרב זה כבר תופעה מדוברת ומוכרת כל העניין של הכניסה להיריון. הסטירה הראשונה הייתה כשנכנסתי למחלקת IVF והרגשתי כאילו משהו מקולקל בי, כאילו אני לא אישה. אז הייתנ שם מישהי מהצוות שפשוט החדירה בי כוח ואמונה ואמרה לי: 'אצלך הכל בסדר שלא תעיזי להכניס את זה לראש שלך'. זה תהליך מבורך שבסוף מגיעה איתו שמחה מטורפת. לא אשקר שהיו מלא רגעים קשים, אבל לעולם לא הרמתי ידיים, תמיד האמנתי ורציתי לעשות את בעלי מאושר הוא כל כך תמך בי והבין אותי שלא רציתי לאכזב אותו. חיכינו כל כך הרבה זמן לקבל בשורה טובה, אני הייתי בעבודה והתקשרו אלי, אמרו לי: 'ספיר אנחנו מצטערים', וזהו פה חשכו עיניי. טסתי לשירותים בעבודה התיישבתי על הרצפה ובכיתי את חיי. התקשרתי למשה ואפילו לא הצלחתי לדבר, הוא באותה שנייה הבין וניסה להרים אותי ולהכניס בי כוח, הייתי במוד כל כך רע שאפילו לא שמעתי אותו, פשוט בכיתי את כל הכאב שלי. הבת שלי הבכורה מיאל שהיא הסיבה שלי לקום ולהתחזק כל בוקר כל כך חיכתה לאחות שפשוט הייתי מוכנה לעבור את הכל למען החיוך והאושר שלה. להביא לה חברה היה שווה הכל".

משה, איך הרגשת שאתה תורם את החלק שלך בלידה? מה הרגשת שאתה צריך לעשות כדי לעזור בסיטואציה?
"למדתי להיות נוכח, להבין את הסיטואציה, להיות חלק, לתמוך פשוט להבין אותה ממבט אחד שלה. אם זה לעשות לה עיסוי, לחבק או לתת לה נשיקה, להגיד לה מילים מחזקות. בסופו של דבר היא הגיבורה שלי, היא נלחמת כמו לביאה כדי לתת לנו את הדבר היקר לנו מכל ואני מודה לה כל יום על כל מה שהיא עושה עבורי ועל האושר שהיא מכניסה לי לחיים".

כשמילאן תגדל, אתם תראו לה את הפרק על הלידה שלה?
"חד-משמעית כן. זה רגע התהילה שלה ושתבין ותראה מה ההורים שלה עברו למענה".

כל המשפחה ליוותה אתכם ברגע די אינטימי, זה משהו שעוזר ומרים או יכול גם להלחיץ?
"כל המשפחה ליוותה אותנו לרגע המאושר הזה, כי לא רק אנחנו חיכינו לה, כל המשפחה חיכתה לה ולרגע שאני אבשר להם שאנחנו בהיריון. אנחנו משפחה מאוד מחוברת, אין בנינו סודות כמעט בכלל. כמובן שיש לכל אחד את האינטימיות שלו אבל לדעתי משפחה זה חוזק זה עוגן. ככה גדלנו וככה אני רוצה שהילדים שלנו יגדלו, שתמיד יהיו מגובשים ומחוברים זה האושר הכי גדול בחיים שלנו לראות אותם ככה, כמונו".

תארו לי קצת איך נראו הימים שאחרי הלידה. איך אתם הרגשתם אחרי החוויה המכוננת שעברתם?
"החודשים שאחרי הלידה היו לא פשוטים. הייתי מעורבבת ברגשות שלי, הייתי צריכה לדעת לחלק את עצמי לשניים, כדי שאני לא אחסר כאמא לאף אחת מהבנות שלי ולא אחסיר כאישה לבעלי. מילאן היא המתנה שלנו ואין תלונות, ברוך השם לומדים להסתדר ולהתרגל לחיים החדשים. כמו שאומרים - ילד אחד זה לא שני ילדים".

איזה תכונות שלכם אתם רואים במילאן ככל שהיא גדלה?
"למילאני יש שטויות וצחוקים כמו אבא שלה. היא עושה צחוקים לכולם, מנסה לשמח את כולם, היא ילדה מצחיקה כזאת".

תספרו לי קצת על מילאן. איזו מין ילדה היא?
"היא ילדה עם אופי. יודעת מה היא רוצה, עומדת על שלה, היא עברה דברים לא פשוטים בגיל הכל כך צעיר שלה ולכן אני מאוד קלילה איתה. היא ילדה שאוהבת אהבה, ילדה של חום, אוהבת את אחים שלה ודואגת להם כל כך. היא ילדה מיוחדת שלנו וכל כך חזקה שאני לא יכולה לתאר במילים".

מה הייתם אומרים לזוגות אחרים שחלילה מוצאים את עצמם במצב שהייתם בו? איך מתמודדים עם זה?
"לדעת להכיל אחד את השנייה. לא להפסיק להאמין, לדעת לתמוך והכי חשוב להכניס לראש שזה תהליך טוב עם כל הקושי בסוף יוצא משם פירות. בכללי מאחלת בנימה זו לכל מי שרוצה פרי בטן בעזרת השם שתקלט במהרה ובקלות".