לא משנה אם אתם שייכים לאנשים שמתאהבים בה במבט ראשון או לאלו שייקח להם זמן להישבות בקסמיה, על דבר אחד לא יהיה לכם ויכוח – בודפשט היא אחת הערים היפות בעולם.
מחפשים טיסה זולה לבודפשט? היכנסו ל-smartair
בירת הונגריה, שבה מתגוררים כשני מיליון תושבים, נחתכת לשניים על ידי הדנובה עם עמקים וגבעות מצדו האחד של הנהר (ה"בודה") ומדרון מן העבר השני (ה"פשט"). העיר מציעה בנייני אר-נובו יפהפיים, שלל מוזיאונים קטנים, חנויות בשפע, מלונות בוטיק וסצנת חיי לילה שוקקת - כשאת כל ההמולה העירונית הזו מרגיע הדנובה.
מיד עם נפול המשטר הקומוניסטי בירתה של האימפריה האוסטרו הונגרית הפכה ליעד תיירותי, אולם בשנים שחלפו מאז רמת המחירים עלתה, קניונים צצו בכל פינה וחדוות הגילוי של תושבי המערב שככה מעט. אז אמנם עדיין יש הרבה תיירות צ'רטרים, והמרחצאות באוגוסט עמוסים לעייפה, אבל פחות. לפני שאתם עולים על המטוס, הנה מספר דברים שכדאי לדעת:
שפה: הונגרית. או בהונגרית "מגיאר". מקורותיה של השפה היא בהרי אוראל, אך בשל נדידת המגיארים (יש שכותבים מדיארים – האמת היא איפשהו באמצע) היא התרחקה משאר השפות האוראליות ושונה מאוד מכולן. הרבה מהמקומיים מתקשים או אינם מעוניינים ללמוד שפות אחרות, גם לא אנגלית, כך ששינון מספר משפטי מפתח (למעט קסנם שזה תודה כפי שיודע כל מי שצפה ב"כבלים") בהחלט יכול להועיל.
מטבע: פורינט.
שעון: ישראל -1
ויזה: אין צורך בוויזה לבעלי דרכון ישראלי.
מזג אוויר: אקלים מרכז אירופי קלאסי, קרי חורף קר (4- מעלות בינואר), אביב ארוך ולעתים גשום, יולי-אוגוסט חמים ויבשים וסתיו אידאלי – נעים, לא גשום מדי ומועט תיירים.
תחבורה: בבודפשט יש מערכת מטרו עתיקה אך יעילה, וחשמליות נוחות. בלילה, בשעה שהחשמליות מפסיקות לפעול, יש אוטובוסים ומוניות. באתר הזה תמצאו מחירים, לוחות זמנים ופרטים על תחבורה ציבורית בבודפשט.
הגעה לעיר: שדה התעופה פריהגי ממוקם כ-25 קילומטרים מהעיר ואפשרויות ההגעה ממנו למרכז בודפשט מגוונות. מיניבוס או מונית ייקחו אתכם היישר למלון, בעוד אוטובוס רגיל יביא אתכם עד לתחנת המטרו קובאניה-קיספשט, וייקח המון זמן.
קידומת חיוג בינלאומית: להונגריה - 36, לבודפשט – 1
מספרי חירום: משטרה: 107, מכבי אש: 105, אמבולנס: 104 או 3111666 (דובר אנגלית)
חשמל: 220 וולט. תקע אירופי של שני פינים עגולים.
נימוסים והליכות: בודפשט אוהבת מאוד טיפים, אולי בעקבות ההשפעה הטורקית הנושנה ואפילו רופאי שיניים מקבלים טיפים. חשוב לדעת - השארת הטיפ על השולחן במסעדה נחשבת כגסות רוח ולכן, אם אתם משלמים בשטר גדול אמרו למלצר כמה עודף להחזיר לכם, אחרי חישוב הטיפ.
הרובעים
בודפשט מחולקת ל-23 רובעים, שלהם שם וספרה. הכתובות שתקבלו מכילות ספרה לפני שם הרחוב, המסמלת באיזה רובע הוא נמצא, מה שמקל את ההתמצאות בעיר. להלן פירוט על 5 הרובעים בהן נמצאות רוב האטרקציות לתיירים:
רובע הטירה - בודה
המרכז של בודה, בגדה המערבית של הדנובה, שעליו חולשת הטירה הגדולה שנבנתה במאה ה-14 ושוחזרה 400 שנה מאוחר יותר בסגנון הבארוק. הרובע מלא ארמונות, סמטאות ופנינים ארכיטקטוניות, והוא מוקד משיכה לתיירים רבים וכפועל יוצא גם לרוכלים המציעים את מרכולתם. גולת הכותרת של הרובע, מלבד הטירה כמובן, הן המערות המיוחדות שרק שתיים מהן פתוחות לציבור – Pálvölgy היא מערת נטיפים שובה ביופייה, והשנייה – Szemlő - מערת מלח מיוחדת במינה.
גבעת גלרט
מדרום לטירה משתרע פארק גדול וירוק, שקצהו בגבעה, שבפסגתה קיימת מצודה משנת 1851 אשר מציעה מראה פנורמי מרהיב של כל העיר ומושכת אליה כיום המון תיירים. למרגלות הגבעה תוכלו למצוא שלושה אתרי ספא איכותיים, הכוללים מעיינות חמים, בריכות ואפילו פארק מים גדול. בנוסף תוכלו להריח ניחוח טורקי ולהנות מחמאם אותנטי.
מרכז פשט
הדאון טאון של בודפשט נמצא מצידה השמאלי של הדנובה, והוא אזור שבו מרוכזים המלונות היוקרתיים, הברים והשדרות הגדולות - כאן מבלים ושותים קפה, וכאן גם עורכים קניות בשוק המרכזי. באזור פשט קיימים תשעה גשרים מרהיבים, אשר מתפרשים על פני הדנובה. הגשר העתיק ביותר נבנה ב-1849 גשר מגריט, שנבנה ב-1876, מחבר את האי מגריט עם בודה ופשט. הכנסייה הראשונה של העיר, נמצאת ב-Március 15. tér ומכילה מגוון אלמנטים ארכיטקטוניים מתקופת הרומנסה ועד לתקופה הקלאסית. כמו כן, שווה לטייל בשדרת Andrássy ולהתעכב במספר 22, שם תוכלו ליהנות מבית האופרה המדהים והעשיר המכיל 1,200 מושבים.
הרובע היהודי
הקהילה היהודית של בודפשט הותירה אחריה פאר ארכיטקטוני בלב פשט בדמות בתי כנסת גדולים. הרחובות מסביב רעועים למדי, אך הם בעת האחרונה ישנה תנופת בנייה נרחבת באזור. השינוי ברובע אינו רק אדריכלי וחלק ממנו חברתי ותרבותי. בשנים האחרונות השתנתה האוכלוסייה ברובע וכיום יש בו אוכלוסייה צעירה גדולה ובאזור פורחים מקומות בילוי שמתאימים לצעירים.
האתר הבולט והחשוב ביותר ברובע היהודי הוא ללא ספק בית הכנסת הגדול של בודפשט. בנימין זאב הרצל, יליד העיר, שהתגורר בבית שצמוד לבית הכנסת ערך כאן את בר המצווה שלו, ובמקום שבו עמדה דירת משפחתו פועל כיום המוזיאון היהודי. אתר מרתק אחר ברובע היהודי, שממנו אפשר להתרשם עכשיו רק מעבר לגדר, הוא מערך של שש חצרות המחוברות במעברים פנימיים מקורים, שנקרא גוז'שדו אודבאר (Gozsdu Udvar).
הפרלמנט
הבזיליקה של אישטבאן הקדוש, בנייני אר-נובו ובית הפרלמנט הגרנדיוזי מספקים שיק עירוני. ממול, באי מרגיט, יש שפע של ירוק ושלווה.
קצת היסטוריה
העיר הראשונה באזור שעליו חולשת היום בודפשט הוקמה על ידי הרומאים במאה השנייה לספירה ונקראה אקווינקום, והרומאים חיו בה עד המאה ה-5, אז נכבשה על ידי אטילה ההוני. אגב, שרידיה של העיר הרומית נחפרו ונחשפו לפני כ-120 שנים ואפשר לראות אותם ברחוב Szentendrei 139.
בשלהי המאה ה-9 קמו, בנפרד, הערים בודה ופשט, שביניהן הפריד נהר הדנובה הגדול, הנקרא בפי ההונגרים Duna. במהלך ימי הביניים העיר התפתחה ונסוגה ביחד עם מעמדם של שליטיה, עד שב-1541 היא נכבשה על ידי העות'מאנים. הכיבוש החזיק מעמד יותר ממאה שנים, והסתיים במצור גדול בראשות קיסר ליאופולד ה-I שהביא להחרבת חלקים גדולים מהעיר העתיקה.
לאורך השנים פשט ובודה התפתחו במקביל אך בנפרד. פשט הייתה פתוחה להשפעות גרמניות יותר - מה שהפך אותה לאזרחית יותר - ואילו בודה שימשה בעיקר כמקום מושבם של אצילים הונגריים. אביב העמים של המאה ה-19 הביא לאיחוד בין שתיהן, למלחמות אזרחים, ולבסוף להקמת האימפריה האוסטרו-הונגרית, שבירותיה היו וינה ובודפשט.
ימי הזוהר של האימפריה היו ימי הזוהר של בודפשט. תנופת בנייה חסרת תקדים הביאה להקמתם של גשרים, סלילתן של שדרות, שיפוץ הטירה והפרלמנט ועוד. העיר הייתה הבירה הפוליטית של האימפריה, וגם התרבותית. התפתחות מהירה בתעשייה הביאה גם ליצירתו של מעמד פועלים עני ומרוד בעיר, שתסס פוליטית עוד לפני פרוץ מלחמת העולם הראשונה.
אחרי המלחמה האימפריה קרסה, והונגריה נעשתה מדינה עצמאית. שורה של חילופי שלטון (לאומנים, קומוניסטים ולאומנים שוב) זרעה הרבה פחד ושנאה בעיר, כשגם מדינות שכנות (רומניה וגרמניה) התערבו בנעשה. במלחמת העולם השנייה הייתה הונגריה בעלת ברית מדרגה שנייה של הגרמנים, עד לכיבושה ב-1944.
קרבות ההגנה על העיר מפני הסובייטים היו קשים. הם גרמו הרס גדול (כולל של הטירה), וכן טבח נורא ביהודי העיר. בשנת 1956 הפגנות סטודנטים כנגד השלטון צברו תאוצה, עד כי הממשלה הקומוניסטית נאלצה לוותר על תוארה. תגובת הנגד הסובייטית לא אחרה לבוא והצבא האדום נכנס שוב לעיר וזרע הרס. גם לאחר מכן בודפשט נשארה פתוחה למערב ביחס לבירות מזרח אירופיות אחרות.
יופייה של העיר משך אליה תיירים ויוזמות עסקיות התקימו בה בשלווה יחסית והיא נחשבה שער לגוש הקומוניסטי. עם נפילת המשטר (שהייתה פחות דרמטית כאן, בגלל שעוד באמצע שנות השמונים החל בתהליכי דמוקרטיזציה של השלטון), החל תהליך מאסיבי של פיתוח ופתיחות למערב, אלא שתהליך זה לא בא בלי קשיים וצעירים רבים עזבו את העיר והמדינה כדי להתפרנס במערב. כיום, בודפשט מתחילה להדביק את בירות מערב אירופה, בטח ובטח בכל הקשור לתיירות.
עוד על בודפשט: מה לראות? מדריך האתרים, הפארקים והמוזיאונים >>