mako
פרסומת

"סיישל של אירופה": מעט מאוד ישראלים שמעו על איי ליכדוניסיה – והם מתחת לאף שלנו

בעוד שהנופשים הישראלים גודשים את מוקדי התיירות הצפופים של רודוס ומיקונוס, במרחק נסיעה קצר מאתונה מסתתר ארכיפלג שמור שהמקומיים מכנים "איי הבהאמה של יוון". ליכדוניסיה, מקבץ של שבעה איים ירוקים ללא כבישים או בתי מלון, מציע חול לבן, מי טורקיז וטבע פראי שהשתלט מחדש על המקום

דניאל ארזי
פורסם: | עודכן:
איי ליכדוניסיה יוון
צילום: Georgios Tsichlis, shutterstock
הקישור הועתק

החיפוש אחר היעד הים-תיכוני המושלם והלא-צפוף הוא מרדף קבוע עבור המטיילים הישראלים. בעוד שטיסות ישירות ממלאות בשגרה את נתב"ג בנופשים הנוהרים למוקדים מסחריים והמוניים כמו מיקונוס, רודוס או קוס, סוג שונה לחלוטין של גן עדן מסתתר במרחק קצר מאתונה. עמוק בתוך מפרץ אוויה הצפוני, כ-200 קילומטרים בלבד מהבירה היוונית, שוכן ארכיפלג ליכדוניסיה (Lichadonisia), מקבץ של שבעה איים ירוקים וקטנים, כה בתוליים ומרהיבים עד שהמקומיים מכנים אותם "איי הבהאמה של יוון" או "סיישל של אירופה".

עבור ישראלים המחפשים לעקוף את הג'ט-לג המתיש, הטיסות הארוכות והעלויות המופרזות של האוקיינוס ההודי או האיים הקריביים, קבוצת האיים הזו מציעה מראה ויזואלי זהה לחלוטין ללא תלאות הדרך. כאן, רצועות ארוכות של חול לבן ורך נמסות אל תוך מים צלולים בגווני טורקיז. אולם, במקום עצי דקל טרופיים נישאים, תפאורת הרקע היא ים-תיכונית מובהקת, עטופה ביערות אורנים צפופים, צמחייה ירוקת-עד פראית ומטעי זיתים עתיקים.



מקורם של האיים הללו דרמטי בדיוק כמו הנוף שלהם: לפי המיתולוגיה היוונית העתיקה, הארכיפלג נוצר כאשר הגיבור המיתולוגי הרקולס, שיצא מדעתו מרוב כאב בגלל גלימה מורעלת שהביא לו משרתו הנאמן ליכאס, תפס את המשרת והשליך אותו בזעם אל הים. חלקי גופו המפוזרים של ליכאס שנפלו למים עלו כביכול מבין הגלים והפכו לאיים. הגיאולוגיה המודרנית מציעה הסבר הרסני דומה, ומייחסת את הולדת מקבץ האיים לרעידת אדמה אדירה שהתרחשה בשנת 426 לפני הספירה.

בלי מכוניות, בלי מלונות

כיום ליכדוניסיה נותרה יעד המוגדר אך ורק לטיולי יום ומצוי תחת הגנה קפדנית, כשהוא נקי לחלוטין מקומפלקסים של בתי מלון גדולים, כבישים או מכוניות. מתוך שבעת האיים המרכזיים, מונוליה (Monolia) הוא הגדול ביותר והיחיד שכולל שירותים כלשהם למבקרים. מטיילים המגיעים לחופיו הלבנים ימצאו אווירה רגועה, עם קיוסק חוף כפרי יחיד המגיש דגים טריים על הגריל וסופלאקי מסורתי לצד מיטות שיזוף ושמשיות המסודרות בקפידה. מונוליה היה ביתם של כמאה תושבים בתחילת המאה הקודמת, בעיקר משפחות דייגים, אך הוא ננטש לחלוטין בשנות ה-80.

ליכדוניסיה חוף יוון
מעט תיירים מגיעים לחופים הלבנים של איי ליכדוניסיה | צילום: Aerial-motion, shutterstock
פרסומת
תיירים ליכדוניסיה חוף יוון
החופים שקטים ונעימים ואין עומס של מבקרים | צילום: Digitaldragondesign, shutterstock

בהיעדר תושבים אנושיים, הטבע השתלט מחדש על הארכיפלג בצורה מרשימה. האיים משמשים כיום בית למושבה קבועה של כלבי ים נזירים ים-תיכוניים, אחד ממיני היונקים הנדירים הנמצאים בסכנת ההכחדה הגבוהה ביותר באירופה. רוחצים ושייטים ברי מזל מצליחים לא פעם לתפוס מבט חטוף בבעלי החיים הביישנים כשהם עולים אל פני המים במפרצים הצלולים. המים משמשים גם כאתר קינון חיוני עבור צבי הים החומים הנדירים מסוג קרטה קרטה (Caretta caretta).

ספינה טרופה ומגדלור עתיק

פלאי הארכיפלג משתרעים עמוק מתחת לפני המים, וממש ליד חוף מונוליה, בעומק של כעשרה מטרים בלבד, שוכנת ספינה טרופה ומשומרת להפליא בשם Pioneer I, כלי שיט גרמני באורך 45 מטרים שטבע במהלך מלחמת העולם השנייה. מכיוון שהמים צלולים בצורה יוצאת דופן, שלדת הספינה נראית בחלקה מפני השטח, מה שהופך את המקום לאחד מאתרי הצלילה והשנרקול הנגישים והמרתקים ביותר באזור. במקביל, האי השני בגודלו, מגאלי סטרונגילי (Megali Strongyli), מציע סוג אחר של ביקור, וכולל מגדלור היסטורי משנת 1870, שרידים מרתקים של אמת מים רומית ואת חורבותיו של מנזר מהמאה ה-12.

פרסומת

ההגעה אל המפלט הסודי הזה פשוטה להפליא, מה שהופך אותו לתוספת קלה לכל מסלול טיול סטנדרטי באזור אתונה. מטיילים יכולים לנסוע ברכב באוטובוס מאתונה לעיירת החוף קמנה וורלה (Kamena Vourla), נסיעה של פחות משעתיים. משם, סירות סיור קטנות מבצעות את החצייה בת 15 הדקות מדי יום תמורת תשלום סמלי של כ-15 אירו לאדם. לחלופין, מטיילים יכולים לחצות אל האי הגדול אוויה ולקחת סירה מהנמל הקטן של אגיוס גאורגיוס (Agios Georgios).

מגדלור ליכדוניסיה יוון
האיים ירוקים ושקטים, עם הרבה מסלולים וטיולים שאפשר לצאת אליהם | צילום: Giovanni Rinaldi, shutterstock

למרות שחודשי הקיץ החמים מביאים איתם זרם קבוע של תיירים יוונים מקומיים השומרים בקנאות על סודם של האיים, הזמן המומלץ ביותר עבור מבקרים מהעולם להגיע הוא בסוף מאי או במהלך ספטמבר. בעונות המעבר מי הים האגאי נותרים חמים ונעימים לרחצה, אך ההמונים נעלמים ומחירי הלינה באזור צונחים בכמעט חצי.