מאה ושמונים הישראלים שנתקעו שעות ארוכות ברומא בגלל קריסתה של חברת התעופה האיטלקית ווינד ג'ט נחתו הבוקר בארץ. חזרתם לארץ התאפשרה אחרי שחברת "קלאסיק אייר" המקשרת בין קשרי תעופה לחברה האיטלקית ארגנה מטוס חלופי של חברה רומנית ואחרי שרשות שדות התעופה אישרה בשעת לילה מאוחרת את נחיתת המטוס בארץ.
"היתה חוויה מהסרטים", משחזר אבי זרחי, שבילה 27 שעות עם משפחתו בשדה התעופה ברומא, "אחרי שהקונסוליה הישראלית ברומא כבר דאגה לנו לטיסה לארץ, התברר שאין מטוסים באירופה, כולם מלאים. בסוף מצאו מטוס בולגרי, אבל רשות שדות התעופה לא אישרה לו לנחות בארץ. אנשים צחקו שזה כמו במערכון של הגגש 'קרקר נגד קרקר'. יד ימין מארגנת מטוס, יד שמאל לא מאפשרת לו לנחות. בגלל הדחייה של רשות שדות התעופה נתקענו עוד 5 שעות בשדה התעופה".
לזרחי טענות קשות כלפי הגורמים האחראים: "חשבתי שאחרי שכל העולם יודע מזה, וזה כתוב בכל התקשורת הישראלית, נציגים מטעם החברות יישב איתנו, יסביר לנו. איפה? שלחו נציגה שרק צעקה עלינו ורק גינתה אותנו והתייחסה אלינו כמו גננת. אני לא מבין אותה. היא רואה את האווירה הכללית, רואה אנשים מרוטי עצבים, עייפים והיא בשלב: 'קומו, עמדו, לכו לצ'ק אין, תחזרו'. קצת רגישות. בחמש אומרים יש טיסה, קדימה, ואז בעצם זה בשש, ופתאום בשבע, בתשע, בסוף המראנו בחצות".
"במהלך כל ה-18 שעות הראשונות לא ידענו בכלל מה קורה. לא עזרו לנו בכלל. אולי תתנו מלון? תנו לנו לעשות טלפונים? אוכל? לא. זרקו אותנו בשדה. הלכנו לחפש מלון, מצאנו רק חדר אחד פנוי, אז חזרנו. העדפנו להיות ביחד בשביל ההרגשה הטובה. מ'צק אין ראשוני ועד העלייה לטיסה עברו 27 שעות".
זרחי מספר על מצוקות כספיות אליהן הגיעו חלק מהנוסעים: "ראיתי הרבה נוסעים שפשוט נגמר להם הכסף. שהפכו את הכיסים ולא היה שם כלום. זה הביא להמון מרירות. כל אחד מוציא את העצבים שלו, מחממים אחד את השני, לא תמיד היה נעים. אחר כך רצו חמישים יורו מכל אחד על הטיסה החלופית. בסדר, אבל יש גם דרך להגיד דברים. הכריזו את זה בצורה לא יפה. בואו תשאלו, אולי מישהו צריך עזרה ולא נעים לו. תתנהגו כמו בני אדם. לא, הודיעו שאי אפשר לעלות על הטיסה בלי 50 יורו. היה אחד שנגמר לו הכסף. אמר: 'אין לי כסף, גם אם תהפוך אותי, לא תמצא 50 סנט'. אבל בסוף כולם הסתדרו. היתה שם הרגשה של ערבות הדדית".
מה אתם מתכוונים לעשות?
"נחזור, נרים טלפון ל'קשרי תעופה' ונבקש את הזכויות שלנו. קודם כל פיצוי על עוגמת נפש ועל אובדן ימי עבודה, ואח"כ על כל ההוצאות שהיו לנו שם: אנשים הלכו לבתי מלון, מוניות אקסטרה, אוכל, שתיה, הכל עלה כסף ומישהו על ההוצאות שהיו לנו שם והאקסטרות, אנשים הלכו לבתי מלון עלה להם כסף, מוניות, קניות, העברות לבתי מלון, מישהו צריך לשלם את הדברים האלה". זרחי מספר על התארגנות בקרב הנוסעים להגשת תביעה ייצוגית: "מישהו הכין רשימה של כולם וכל ההוצאות של כל אחד ואם לא יעזרו לנו בדרך המקובלת, נשקול מה לעשות".
איך היתה הדרך חזרה?
"היינו מעולפים מעייפות אחרי כל כך הרבה שעות בחוסר הנוחות של שדה התעופה. קמתי בלילה ללכת לשירותים, ראיתי 180 גופות על הכיסאות. לא ראית אפילו נוסע אחד ער. כולם מעוכים על הכסאות כמו גופות".
מי אחראי לפיצוי?
לאלכס גרינוולד, מנכ"ל "קלאסיק אייר", שמייצגת את החברה האיטלקית שפשטה רגל בארץ יש טענות כלפי משרד התחבורה: "דאגתי לנוסעים כפי יכולתי. מי ששילם כבר בעיקרון כספו למעשה אבד, אבל בכל זאת ארגנתי להם מטוס חלופי בצורה וולנטרית. דאגתי להם כי מדובר בישראלים שנתקעו בחו"ל. אבל צריך לשאול את משרד התחבורה מדוע הם לא אישרו לטיסה לחזור לארץ? המטוס היה מוכן עם צוות ב-4 אחרי הצהריים, מה עיכב את האישור עד חצות?" גרינוולנד מציג תמונה של מציאות כלכלית קודרת העומדת בפני חברות התעופה: "בשנים האחרונות קרסו 14 חברות. פה היו 180 נוסעים שפתרתי להם את הבעיה. אבל הבעיה האמיתית תהיה כשחברה גדולה תקרוס. מי יהיה אחראי אז לאלפי הנוסעים שקנו כרטיסים?".
ממשרד התחבורה נמסר בתגובה: "רשות התעופה האזרחית עשתה את כל המאמצים לאשר במהירות האפשרית את הטיסה. היא אושרה תוך מספר שעות בודדות וזאת למרות שאישור לנחיתה לחברת תעופה שאינה מוכרת בישראל לוקח מספר ימים. מאחורי כל אישור עומדים מספר גורמים כשהדאגה היא כמובן לבטחון הנוסעים ונמל התעופה".
מחברת קשרי תעופה עדיין לא נמסרה תגובה.
במועצה לצרכנות ריכזו הנחיות שמטרתן למזער את הנזק הכספי מרגע קבלת הידיעה על קריסת חברת התעופה בה הזמנו טיסה: במקרה של רכישת כרטיסי טיסה באמצעות סוכן נסיעות, מומלץ לפנות בכתב לסוכן דרכו התבצעה העסקה ולבקש כי הכספים שלא הועברו, יוחזרו לצרכן. במקרה של רכישת כרטיסי טיסה בעסקת אשראי בתשלומים על הצרכן לפנות לחברת האשראי בבקשה לביטול התשלומים העתידיים. חברת כרטיסי האשראי תוכל לעצור את התשלומים העתידיים אך לא תוכל להשיב הכספים שכבר הועברו לחברה.
אם הצרכן חויב בעסקה, ומדובר בחברת תעופה שמקום מושבה בישראל, על הצרכן להגיש תביעת חוב לכונס הנכסים או מפרק החברה. במקרה זה הסיכוי לקבל החזר קלוש שכן זכותם של נושי החברה המובטחים (בנקים ועובדים) קודמת לזכותם של הנושים הבלתי מובטחים. אם מדובר בחברת תעופה שמקום מושבה בחו"ל, הרי שהליכי פשיטת הרגל מתנהלים בחו"ל והכסף ככל הנראה אבוד.