הטרגדיה בקפריסין: "קובי לא ידע לעבור ליד אדם אחר שזקוק לעזרה בלי להושיט לו יד"

יעקב (קובי) ידיד, הישראלי שטבע למוות במהלך חופשה משפחתית בלימסול לפני כחודש, הניח אחריו את אשתו, הודיה, וארבעה ילדים שלא מפסיקים להתגעגע לאביהם. בנו הבכור עתיד לחגוג בעוד כחצי שנה בר מצווה, כאשר שבוע בלבד לפני האסון, במהלך החופשה, יעקב עמל על ההכנות לקראת האירוע.

"הוא היה אבא שחי את ילדיו, דאג לאשתו ונתן לבני משפחתו את כל מה שהיו צריכים. הם היו בשבילו הכל", מספרת בתיה, אחותו של יעקב, בשיחה עם mako. "הוא היה גם הבן הבכור במשפחה, אך הרבה מעבר לכך - הוא היה הלב המאחד שלנו. הוא חיבר בין כל האחים, תמיד שמח עם כולם, פרגן להם ונתן לכל אחד את התחושה שהוא תמיד יהיה שם בשבילו. החיסרון שלו מורגש היום בכל פינה ובכל דבר קטן בשגרה. קשה להאמין שפתאום הוא לא איתנו, שלא נוכל לשמוע את קולו ולראות את החיוך שלו".

הנתינה של יעקב לא הייתה רק בתוך הבית ובסביבת העבודה. לאורך חייו הוא שירת בצה"ל, במג"ב, בשב"ס ובכבאות והצלה, וגם היה חבר בארגון ידידים, מתוך רצון לסייע לאחרים. עד לנסיעה לחופשה בקפריסין הוא שירת במילואים בגבול מצרים.

כזכור, במהלך בילוי בחוף הים של בית המלון שבו שהו יעקב ובני משפחתו, הוא טבע למוות לאחר שעבר אירוע רפואי פתאומי בלב ים. אדם שעסק בפעילות מצנח רחיפה הבחין במתרחש והזעיק את כוחות ההצלה. לאחר חיפושים נרחבים שערכו כשעתיים, כוחות ההצלה המקומיים איתרו את גופתו במים.

לאחר הטרגדיה הקשה נאלצו בני המשפחה להתמודד עם מאבק קשה מול הרשויות בקפריסין, לצד ההוצאות והבירוקרטיה הכרוכות בהבאתו לקבורה בישראל. הרב אריה זאב רסקין, שליח חב"ד בקפריסין, הגיע לנחם את המשפחה וסיפר כי במשך 23 שנים מתנהל מאבק עם הרשויות בקפריסין בעניין כבוד המת וההימנעות מנתיחת גופות של יהודים.

"בזמן שזה קרה היינו בנסיעה לטבריה, ולפני הבקעה הרגשתי ממש לא טוב וביקשתי מאחותי להחליף אותי בנהיגה", משחזרת בתיה. "כעבור פחות מחצי שעה הודיה חייגה אליי ובישרה לנו את הבשורה הקשה. שתיים מאחיותינו טסו יחד עם בן דוד כדי להיות לצד הודיה והילדים ולתמוך בהם, וגם כדי להילחם שלא ינתחו את גופתו בקפריסין ולפעול להבאתו לקבורה בישראל.

"להלוויה שלו הגיעו לפחות 500 בני אדם, ובמהלך השבעה הגיעו אלפי אנשים כדי לספר, לנחם ולחזק. כל אדם הביא איתו עוד סיפור על חסד, עזרה ואהבת האדם, ועל מי שהיה יעקב", מספרת בתיה בכאב. "הוא היה בעל אהוב, אבא מסור ובן בכור שתמיד כיבד את הוריו וחיבר בין בני המשפחה. הוא תמיד היה שם בשביל כולם. רגע לפני יום כיפור לקחנו על עצמנו להמשיך בדברים שהיו כל כך חשובים לו – אחדות, חסד, כיבוד הורים, פרגון ועשיית טוב בעולם הזה, בדיוק כפי שהוא עשה".