אחרי שנתיים של נתק: קולומביה וישראל סיכמו על חידוש מלא של היחסים

הנוף הגיאופוליטי בדרום אמריקה נמצא בפתחו של שינוי דרמטי ומטלטל. בעקבות פגישה רמת דרג ורבת משמעות שנערכה אתמול בוושינגטון בין שר החוץ, גדעון סער, לבין שר החוץ המיועד של קולומביה, עומר בולה אסקובר, הסכימו שתי המדינות על מפת דרכים מפורטת לחידוש מלא, מיידי ומקיף של היחסים הדיפלומטיים והכלכליים ביניהן.

ההסכם, שצפוי להיכנס לתוקף רשמי מיד לאחר השבעתו של נשיא קולומביה הנבחר, אבלרדו דה לה אספרייה ב-7 באוגוסט, מייצג את אחת התהפוכות הדרמטיות ביותר במדיניות החוץ של האזור בהיסטוריה המודרנית. החלטה זו לא רק מפרקת את הקיפאון הדיפלומטי והכלכלי שכפה הנשיא היוצא גוסטבו פטרו, אלא היא נושאת עמה בשורה היסטורית: קולומביה תהיה המדינה התשיעית בעולם שתקים את שגרירותה הרשמית בירושלים.

>> לא מה שחשבתם: טיול מהפנט במדינה הכי מושמצת בעולם

>> היחסים מתחממים והישראלים בדרך: הטעויות שיכולות להרוס לכם את הטיול בקולומביה

>> צרות בגן עדן: 9 דברים שיכולים לסבך אתכם בקולומביה

הדרך למפת הדרכים של וושינגטון

הקרע הדיפלומטי בין בוגוטה לירושלים, שהגיע כעת אל קיצו, היה מהחמורים והעמוקים ביותר שידעה מדינת ישראל באמריקה הלטינית. היחסים בין המדינות הידרדרו במהירות והגיעו לשפל חסר תקדים במאי 2024, כאשר הנשיא היוצא גוסטבו פטרו, אחד המבקרים החריפים ביותר של ישראל על הבמה הבין-לאומית, ניתק באופן רשמי את היחסים הדיפלומטיים. פטרו האשים את ישראל בביצוע "רצח עם" בעזה, וקרא לחרם עולמי שיבודד אותה.

מה שהחל כהצהרות פוליטיות הפך במהרה לשרשרת של צעדים פוגעניים וחד-צדדיים. פטרו הורה על פתיחת שגרירות קולומביאנית ברמאללה, השעה את רכש האמל"ח מישראל, ואף אסר על ייצוא פחם. המתיחות הגיעה לנקודת רתיחה באוקטובר האחרון, כאשר צה"ל עצר את משט הסיוע ההומניטרי "גלובל סומוד" ועיכב פעילי שמאל קולומביאנים שהיו על הסיפון. בתגובה, פטרו גירש את כל אנשי הסגל הקונסולרי והכלכלי הישראלי שנותרו במדינה וביטל חד-צדדית את הסכם הסחר החופשי שנחתם בין המדינות בשנת 2020.

הקיפאון הדיפלומטי לא נותר ברמת המנהיגים אלא חלחל עמוק והשפיע ישירות על אזרחי שתי המדינות. עד אמצע שנת 2025, נהנו אזרחי קולומביה מפטור מוויזה לביקור בישראל למשך 90 יום. בעקבות החיכוך הפוליטי הגובר, הטילה ישראל חובת אשרת תייר (ב-2) על אזרחים קולומביאנים, החל מ-14 במאי 2025. חודשיים לאחר מכן, ביולי 2025, הגיב משרד החוץ של פטרו בצעד גומלין קשוח, והחיל חובת אשרת כניסה לטווח קצר על כלל אזרחי ישראל, מה שהנחית מכה אנושה על תנועת הנוסעים, התיירות והקשרים העסקיים.

הפגישה הנוכחית בוושינגטון בין סער לבולה אסקובר נועדה למחוק לחלוטין את מורשת העימות הזו. תחת מפת הדרכים החדשה, שתי המדינות ימנו מחדש שגרירים לאלתר כדי למלא את הוואקום שהותירו השגרירים שעזבו ביוני 2024, ויחזירו את היחסים הכלכליים והדיפלומטיים למסלולם החיובי הקודם. בנוסף, קולומביה תרחיב את שיתוף הפעולה והסיוע שתקבל באמצעות מש"ב, סוכנות הסיוע הבין-לאומית של משרד החוץ הישראלי, במטרה להזניק את הקשרים לפסגות חדשות.

המכה לתיירות הישראלית, והחזרה הצפויה של המטיילים

עבור המטייל הישראלי, קולומביה הייתה במשך שנים ארוכות את אחד היעדים האהובים, הפופולריים והאטרקטיביים ביותר בדרום אמריקה, ובמיוחד עבור תרמילאים ומטיילים אחרי צבא. הנופים המגוונים של הרי האנדים, חופי הים הקריבי, יערות האמזונס והתרבות משכו אליה עשרות אלפי ישראלים מדי שנה.

אולם, הטלת חובת הוויזות ההדדית ביולי 2025 על ידי ממשל פטרו יצרה קושי ביורוקרטי משמעותי. הצורך בהנפקת אשרת כניסה מראש לטווח קצר הפך את התכנון הלוגיסטי למסורבל, גרם לעיכובים, ויצר תחושת אי-נוחות בקרב מטיילים שחששו מיחס עוין מצד השלטונות. כתוצאה מכך, ישראלים רבים העדיפו לבטל את הגעתם או לקצר את מסלול טיולם ביבשת ולדלג על קולומביה לטובת מדינות שכנות ידידותיות יותר.

הסרתן הצפויה של מגבלות הוויזה, כפי שסוכם בין השרים בוושינגטון, אמורה לשנות את תמונת המצב מהקצה אל הקצה. ההסכם החדש לביטול הדדי של חובת האשרות נועד באופן ישיר לחזק מחדש את התיירות, העסקים והקשרים הבין-אישיים (People-to-People). ההודעה על המדיניות החדשה כבר מעוררת עניין רב בקהילת המטיילים הישראלית, והחזרה למשטר של פטור מוויזה צפויה להוביל לגל מחודש של תרמילאים ותיירים ישראלים שיציפו את יעדי החובה בקולומביה מיד לאחר חילופי הממשל באוגוסט.

לצד הרוח הגבית לחידוש התיירות והסרת חובת האשרות, גורמי הביטחון בישראל מציגים תמונת מצב מפוכחת ומזהירים מפני שאננות: המטה לביטחון לאומי (המל"ל) עדיין מסווג את קולומביה תחת אזהרת מסע ברמה 2 (איום מזדמן), הממליצה לנקוט אמצעי זהירות מוגברים בעת השהות במדינה. סיווג זה נותר בעינו משלל סיבות מורכבות, כשבראש ובראשונה המתיחות הפוליטית והחברתית העזה שטרם התפוגגה בעקבות תוצאות הבחירות הצמודות, כאשר רק ימים יגידו אם הרוחות ברחוב הקולומביאני יירגעו עם כניסתו של הממשל החדש לתפקיד. מעבר לכך, המדינה עדיין מתמודדת עם שיעורי פשיעה גבוהים, מעשי שוד, כנופיות חמושות וסיכונים ביטחוניים מקומיים באזורים מסוימים. בשל כך, על הישראלים השוהים במדינה לשמור על ערנות גבוהה, להימנע מהפגנות ומאירועים פוליטיים, ולהתעדכן באופן שוטף בהנחיות הביטחון.

לידתה מחדש של ברית ביטחונית ואסטרטגית

כדי להבין את חשיבות הצעד הזה עבור ישראל, יש להביט על העומק ההיסטורי יוצא הדופן של השותפות בין בוגוטה לירושלים. במשך עשורים רבים, לפני עליית ממשל פטרו, נחשבה קולומביה לבעלת הברית הגיאופוליטית הקרובה והאמינה ביותר של ישראל באמריקה הלטינית. ישראל שימשה כקבלן הגנה וביטחון ראשי עבור הכוחות המזוינים של קולומביה, וסיפקה להם ציוד צבאי חיוני, רשתות קשר מתקדמות, רובי סער מסוג גליל ומטוסי קרב מסוג כפיר.

החלטתו של פטרו להקפיא את הרכש הביטחוני פגעה קשות ביכולות התחזוקה של צבא קולומביה. מציאות זו עמדה במרכז קמפיין הבחירות של דה לה אספרייה, המכונה "הטיגריס". דה לה אספרייה, שלא כיהן מעולם בתפקיד ציבורי, ביסס את הפלטפורמה שלו על התחייבות "לחדש את הברית האסטרטגית עם מדינת ישראל", להגן על ערכי היסוד היודו-נוצריים המערביים, ולהדק באופן דרמטי את קשרי החוץ עם ירושלים ווושינגטון. הוא אף הצהיר בראיונות כי יבקש תמיכה ישראלית ואמריקנית ישירה, כולל מודיעין וסיוע טקטי, כדי לנהל מבצעי הפצצה מסיביים נגד ארגוני הגרילה והקבוצות החמושות במדינה, הנמצאת בשיא של אלימות פנימית.

עבור ישראל, חזרתה של קולומביה למסלול היא ניצחון דיפלומטי כביר בתקופה של ביקורת בין-לאומית נוקבת. העובדה שמדינה כה מרכזית בדרום אמריקה מעבירה את שגרירותה לירושלים מהווה חיזוק משמעותי למעמדה הבין-לאומי של הבירה. קולומביה תצטרף לארצות הברית, גואטמלה, הונדורס, קוסובו, פפואה גינאה החדשה, פרגוואי, פיג'י וסומלילנד שכבר עשו זאת, ותעניק רוח גבית למאמציה של ישראל לבסס את ההכרה הדיפלומטית בה.

התמורות הפוליטיות בקולומביה קשורות בקשר בל יינתק גם לשינויים בוושינגטון. דה לה אספרייה מחזיק באזרחות כפולה קולומביאנית ואמריקאית, הוא חבר במפלגה הרפובליקנית בארה"ב ותומך מוצהר של הנשיא דונלד טראמפ, אשר תמך בו פומבית בבחירות. הדבר מייצר ציר משולש הדוק ויציב בין וושינגטון, בוגוטה וירושלים, המשתלב ישירות עם "הסכמי יצחק" (Isaac Accords). הסכמים אלו, שהוכרזו על ידי נשיא ארגנטינה חבייר מיליי וראש הממשלה בנימין נתניהו, מהווים מסגרת אסטרטגית, טכנולוגית, ביטחונית וכלכלית רחבה שמטרתה לחבר את אמריקה הלטינית לישראל ולארה"ב, כמעין מקבילה להסכמי אברהם במזרח התיכון.

הימין השמרני תופס פיקוד

התפנית הדיפלומטית הרדיקלית הזו בקולומביה היא לא אירוע מבודד, אלא חלק משינוי מבני עמוק השוטף את אמריקה הלטינית כולה. בין השנים 2018 ל-2024, עלייתם של מנהיגי שמאל כמו גבריאל בוריץ' בצ'ילה, לולה בברזיל וגוסטבו פטרו בקולומביה התפרשה כצמיחתו של "גל וורוד שני" באזור. עם זאת, מחזור הבחירות של 2025–2026 מציג תמונת מצב הפוכה לחלוטין: כוחות מהמרכז-ימין, מהימין השמרני ומהימין הרדיקלי מרחיבים במהירות את השפעתם ותופסים את השלטון.

מומחים שהשתתפו בוועידת המדיניות הבין-לאומית של JNS בירושלים הדגישו כי אמריקה הלטינית הופכת לנקודת אור אסטרטגית עבור הדיפלומטיה הישראלית. כיום רק מדינות ספורות באזור מובלות על ידי ממשלות שמאל אנטי-ישראליות. חבייר מיליי בארגנטינה הציב את הברית עם ישראל במרכז מדיניות החוץ שלו, פרגוואי וקוסטה ריקה מהדקות את שיתוף הפעולה, ואילו אקוודור מעמיקה את הקשרים בתחומי החדשנות והביטחון. אפילו בברזיל, למרות עמדותיו של הנשיא לולה, בית המחוקקים פועל להעמקת הקשרים עם ישראל. כפי שציינו דיפלומטים בוועידה: "כשחלון אחד נסגר באירופה, חלון אחר ורחב נפתח באמריקה הלטינית".

למרות האופטימיות הרבה בירושלים, הדרך של ממשל דה לה אספרייה ליישום הבטחותיו רצופה במכשולים פנימיים ואיומים על יציבות המשטר. הנשיא הנבחר, מיליונר ועורך דין במקצועו, ניצח בסיבוב השני המתוח בהפרש זעום של פחות מאחוז בודד (49.66 אחוז לעומת 48.7 אחוז) מול מועמד השמאל, הסנאטור איוואן ספדה.

בצעד חסר תקדים, ניסה הנשיא היוצא גוסטבו פטרו לערער לחלוטין על לגיטימיות תוצאות הבחירות. פטרו האשים באופן רשמי את חברת הסייבר והמודיעין הישראלית "בלאק קור" (BlackCore) בניהול קמפיין דיסאינפורמציה דיגיטלי מסיבי שנועד להטות את הבחירות לטובת המועמד הפרו-ישראלי והפרו-אמריקני. לפי טענותיו של פטרו, החברה הפעילה כחצי מיליון בוטים ופרופילים מזויפים שהפיצו מיליוני שקרים עליו ועל ספדה, ואף פגעו בשרתי ונטרול נתוני ההצבעה של המרשם הלאומי. פטרו תיאר את ההתערבות לכאורה כ"מכה הקשה ביותר לריבונות הלאומית מאז הכיבוש מחדש של ספרד", הודיע כי לא יכיר בלגיטימיות של הממשלה הנכנסת, וקרא לתומכיו לצאת למחאות המוניות והתגייסות לאומית ב-20 ביולי.

למרות שחברת "בלאק קור" נקשרה לאחרונה על ידי הרשויות בצרפת להתערבויות פוליטיות במדינות אחרות, הרי שבמקרה הקולומביאני, המרשם הלאומי ומועצת הבחירות הלאומית (CNE) דחו בתוקף את טענותיו של פטרו והבהירו כי אין כל עדות למרמה או לפריצה. עמדה זו נתמכה באופן מוחלט גם על ידי משלחות תצפית בין-לאומיות מטעם ארגון מדינות אמריקה (OAS) והאיחוד האירופי, שאישרו את יושרת הבחירות. יתרה מכך, קואליציה של 12 מדינות מיבשת אמריקה, תחת ברית Shields of the Americas ובהובלת ארצות הברית, ארגנטינה, צ'ילה ומדינות נוספות, פרסמה הודעה משותפת תקיפה הקוראת לשלטונות קולומביה להבטיח מעבר שלטון שקט, מסודר ושקוף תוך שמירה על שלטון החוק.

בסופו של דבר, קולומביה נותרת מדינה שסועה ומפולגת עמוקות. מחצית מהבוחרים שהצביעו לשמאל מאיימים בגל מחאות חסר תקדים נגד המדיניות החדשה, כולל נגד ההתקרבות המחודשת לישראל. חידוש היחסים הדיפלומטיים, פתיחת השגרירות בירושלים והסרת חובת הוויזות אינם רק צעדים בירוקרטיים, הם מהווים הימור אסטרטגי אדיר מצדו של דה לה אספרייה, ששואף להפוך את קולומביה לעוגן המרכזי והחיוני ביותר של ארצות הברית וישראל בדרום אמריקה בעשורים הבאים.