סכנה ממשית לנוסעים: מחצית מטייסי אירופה מודים – טסנו כשאנחנו עייפים מדי

אם תכננתם לחשב מסלול מחדש בדרך לחופשה הבאה שלכם באירופה, אולי כדאי שתעיפו מבט קודם על הנתונים הבאים. דוח חמור ומדאיג שפורסם בימים האחרונים ביבשת חושף מציאות לא פשוטה כלל בתא הטייס: מחצית מהטייסים המסחריים באירופה מודים כי תפעלו טיסות בתקופה האחרונה כשהם במצב עייפות מתקדם, כזה שלמעשה הופך אותם לבלתי כשירים להחזיק בהגאים.

הנתונים, שמתבססים על סקר מקיף של ארגון הטייסים האירופי (ECA) בקרב כ-7,200 קברניטים וטייסי משנה ב-32 מדינות (ונחשפו בעיתון הבלגי De Tijd), מראים כי בעיית התשישות בשחקים רחוקה מלהיות אירוע נקודתי. לוחות זמנים צפופים ומשתנים, משמרות ממושכות ומעברים תכופים בין אזורי זמן פוגעים באופן קבוע במחזור השינה של אנשי הצוות. מומחים בתחום מזהירים כי עייפות מצטברת כזו פוגעת בחדות, מאיטה את זמן התגובה של הטייס ומדרדרת את היכולת לקבל החלטות קריטיות בזמן אמת.

>> הטייסים חושפים: זה המקום שבו הצוות נח בטיסות ארוכות

>> הטייסת חושפת את אחורי הקלעים: איך הטייסים יודעים לאן הם טסים כל חודש?

>> "אני הולך לחטוף את המטוס": סימס לחבר שלו בהמראה - הטיסה ביצעה נחיתת חירום

אחד הממצאים המטרידים ביותר בסקר מעלה כי לא פחות מ-75 אחוזים מהטייסים חוו לפחות אירוע אחד של "מיקרו-שינה" בתוך תא הטייס במהלך ארבעת השבועות שקדמו לסקר. מדובר בהירדמות פתאומית בלתי רצונית שנמשכת בין שבריר שנייה ל-30 שניות, זמן שנשמע קצר, אך עשוי להיות קריטי באמצע טיסה. השיאנים בדיווחי הירדמות בטיסה הם טייסים המועסקים בחברות תעופה הרשומות באירלנד ובמלטה.

איפה הרגולציה?

על פי התקנות האירופיות, חברות התעופה מחויבות לנהל מנגנונים לניטור עייפות הצוותים, אך בשטח התמונה שונה לחלוטין. רק שליש מהטייסים מעידים כי הם מדווחים על עצמם כבלתי כשירים כשהם עייפים מדי. כ-24 אחוזים מודים כי הם פשוט ממשיכים לטוס למרות התשישות, בעוד כ-17 אחוזים מעדיפים להודיע על ימי מחלה כלליים כדי שלא להסתבך עם דיווח על עייפות.

הסיבה לכך, כפי שעולה מהדוח, היא תרבות של חשש. כמעט מחצית מהנשאלים הודו כי הם מפחדים מתגובות נקמניות או סנקציות מצד ההנהלה אם יצהירו על עייפות, ורק כ-12 אחוזים מאמינים במערכות הדיווח הפנימיות של החברה בה הם עובדים. בחברות לואו קוסט ובחברות המפעילות טיסות בחכירה רטובה (ACMI), האמון במערכת נמוך עוד יותר ועומד על כ-15 עד 18 אחוזים בלבד.

הדוח מצביע גם על ניצול שחיקה של מנגנון "שיקול דעת הקברניט", סמכות המיועדת למצבי חירום או אירועים חריגים בלבד, המאפשרת להאריך את שעות המשמרת או לקצר את זמן המנוחה. כ-40 אחוזים מהטייסים דיווחו כי היה שימוש בסמכות זו בחודש הסקר, אך כמעט 70 אחוזים מהם הביעו דאגה עמוקה מהאפשרות לסרב לדרישת החברה להאריך את המשמרת, נתון המעיד על לחצים כבדים המופעלים על אנשי הצוות מלמעלה.

הפערים בין מדינות היבשת ניכרים גם הם: בעוד שבחברות תעופה המבוססות בבריטניה רק עשרה אחוזים מהטייסים מעידים כי הם טסים כשהם עייפים, בספרד הנתון מזנק ל-40 אחוזים, ובצרפת ואירלנד כשליש מהטייסים מעידים על כך. מומחי בטיחות מציינים כי מדינות כמו הולנד ופינלנד מוכיחות שניתן לנהל תרבות דיווח אמינה ובטוחה יותר, אך הפערים בשאר היבשת דורשים טיפול דחוף.

באיגוד הטייסים מבהירים כי המצב הנוכחי, שלא הראה שום שיפור בהשוואה לנתוני 2023, אינו יכול להימשך. קפטן טניה הרטר, נשיאת ה-ECA, קוראת לסוכנות הבטיחות האווירית של האיחוד האירופי (EASA) להתערב באופן מיידי ולהדק את האכיפה: "אי אפשר להשאיר את ניהול הסיכונים הזה רק על הכתפיים שלנו, הטייסים, בזמן שאנחנו בקוקפיט ואמורים להביא את הנוסעים בשלום ליעדם. לחכות עוד שלוש שנים כדי לגלות ששום דבר לא השתנה זו לא אופציה".