mako
פרסומת

לאחר רעידת האדמה ההרסנית: מיאנמר מתכננת לבנות מחדש את עיר הבירה

אחר שרעידת אדמה קטלנית טלטלה את מיאנמר וחשפה את התשתיות הרעועות, השלטון הצבאי צפוי לבנות מחדש את נייפידאו – עיר הבירה שנבנתה כהצהרת כוח, וכעת עומדת הרוסה לגמרי. האם המהלך השאפתני לשיקום יוכל להסתיר את המשבר ההומניטרי והפוליטי שיש במדינה?

דניאל ארזי
פורסם: | עודכן:
מיאנמר רעידת אדמה
צילום: AFP, getty images
הקישור הועתק

בעקבות אחד מאסונות הטבע ההרסניים ביותר שהתרחשו מיאנמר בעשורים האחרונים, הממשל הצבאי של המדינה הודיע ​​כי עיר הבירה, נייפידאו (Nay Pyi Taw), תעוצב ותבנה מחדש. ההחלטה באה בעקבות רעידת אדמה חזקה בעוצמה 7.7 שפקדה את מרכז מיאנמר ב-28 במרץ, שבעקבותיה נהרגו יותר מ-3,700 בני אדם ונפצעו יותר מ-5,000.

הגנרל הבכיר מין אונג הלינג, השליט הצבאי של מיאנמר, הודיע ​על הצעד במהלך ישיבת ממשלה, תוך שהוא מציין את הפגיעות של התשתיות הקיימות. הוא האשים את קריסתם של מבני ממשלה רבים בבנייה לקויה ובאדמה רכה, והדגיש כי בנייני משרדים עתידיים חייבים להיות עמידים בפני רעידות אדמה ולעבור בדיקות קרקע לפני תחילת הבנייה.

לפי מקורות ממשלתיים וסוכנויות בין-לאומיות, כמעט 70 אחוזים מבנייני הממשלה של נייפידאו ניזוקו או נהרסו, כולל משרדי מפתח כמו משרדי התעסוקה, החוץ והתיירות. גם בית המשפט העליון וחלקים ממתחם הפרלמנט נפגעו קשות. משרדים שנותרו עומדים הועברו למבנים זמניים או הועברו חזרה לבירה לשעבר, יאנגון, במרחק של יותר מ-360 קילומטרים משם. חלק מהמחלקות פועלות מתוך מבני פלדה באוויר הפתוח הידועים בשם hotai, בעוד שמוסדות תרבות כמו המוזיאון הלאומי החלו להציל כתבי יד יקרי ערך ומסמכים היסטוריים מההריסות.

פרסומת

הבירה נייפידאו, המתוארת לעתים קרובות כסמל גרנדיוזי ולא מנוצל של שאפתנות צבאית, נבנתה מאפס בשנת 2005. היא נועדה לשמש כחלון ראווה של כוח לאומי ומרכז ניהולי מאובטח, וכוללת שדרות רחבות ידיים, מבנים מונומנטליים וכבישים רחבים – חלקם ברוחב של עד 20 נתיבים – שנותרו נטולי תנועת רכבים.

משבר הומניטרי מתמשך ובידוד בין-לאומי

מאמצי ההתאוששות איטיים, משובשים על ידי רעידות משנה תכופות ומחסור כרוני במשאבים. צוותי הצלה בין-לאומיים מ-25 מדינות סייעו בפעולות התאוששות, הצילו מאות חיים וחילצו למעלה מ-750 גופות. עם זאת, רוב הצוותים הבין-לאומיים כבר עזבו, והותירו את עובדי החירום והמתנדבים המקומיים לשאת בנטל.

האו"ם מעריך כי יש לפנות יותר מ-2.5 מיליון טונות של פסולת ברחבי המדינה. למרות זאת, שירותים בסיסיים כמו חשמל, מים נקיים, שירותי בריאות ותברואה אינם זמינים באזורים רבים שנפגעו ברעידת האדמה. תוכנית ההתיישבות האנושית של האו"ם (UN-Habitat) וחברת ההנדסה של מיאנמר פועלים יחד כדי להעריך נזקים מבניים ולתמוך בתוכניות בנייה מחדש. אבל עם גישה מועטה לסיוע פיננסי בין-לאומי ובידוד הולך וגובר בגלל סערה פוליטית מתמשכת, נותרו שאלות לגבי האופן שבו מיאנמר תצליח להיבנות מחדש.

פרסומת

רעידת האדמה העצימה את המצב ההומניטארי החמור ממילא במיאנמר. מאז ההפיכה הצבאית ב-2021, מלחמת אזרחים פקדה את רוב המדינה, עקרה מעל שלושה מיליון בני אדם והותירה כמעט 20 מיליון נזקקים לסיוע הומניטרי. הפסקת אש זמנית של 20 יום הוכרזה בתחילת אפריל כדי להקל על מאמצי הסיוע, אך הלחימה הספורדית נמשכה.

הטיפול של החונטה באסון ספג ביקורת נוקבת. ניצולים דיווחו על עיכובים חמורים בפעולות החילוץ, במיוחד בעיר מנדליי שליד מוקד הרעידה. באזורים רבים, המקומיים נאלצו לחפור בין הריסות בידיים חשופות או בכלים מאולתרים והסיוע בקושי מגיע לקהילות באזורים מסוימים שכמעט ולא קיבלו דבר בשבועות שלאחר האסון.

פרסומת

לדברי אנליסטים פוליטיים, התעקשותה של החונטה לשלוט בנרטיב הקשה עוד יותר על מאמצי הסיוע. דיווחים עלו על מתנדבים שנחסמו מלהיכנס לאזורים שבידי האופוזיציה או לאזורים שנויים במחלוקת. סדרי העדיפויות של המשטר – כולל המשך פרויקטי תשתית כמו בניית רכבות – עוררו גם הם זעם, במיוחד כאשר אזרחים ישנים בחוץ באוהלים מאולתרים ומחכים לעזרה.

תכניות גרנדיוזיות מול מציאות קשה

התוכנית לשרטט מחדש את המתווה העירוני של נייפידאו עשויה לסמל יותר מסתם שיקום – זוהי הצעה של הצבא להחזיר את השליטה והלגיטימיות שלו לבירה. עם זאת, רבים רואים בכך מחווה ריקה על רקע סבל מתמשך וחוסר אמון נרחב במשטר.

עם עלות מוערכת של מיליארדים, מאמץ הבנייה מחדש ידרוש משאבים שלמיאנמר אין כרגע. לא סביר שמוסדות פיננסיים בין-לאומיים יתמכו בחונטה, ובעוד שמדינות כמו סין עשויות לממן פרויקטים מסוימים, מומחים טוענים כי התאוששות בקנה מידה מלא היא הרבה מעבר להישג ידו של הצבא. כלומר, אם שינוי דרסטי לא יתרחש בחודשים הקרובים, המשבר ההומניטרי במדינה רק ילך ויתרחב ועלול להגיע לממדים קטסטרופליים.