אסון רודף אסון: רעידת האדמה הקטלנית מחריפה את המשבר העמוק של מיאנמר

מיאנמר היא מדינה רוויה באסונות, אבל גודל האתגרים הנוכחיים שלה הגיע לממדים עצומים. לאחר ארבע שנים של מלחמת אזרחים אכזרית, כלכלה מושחתת ועוני נרחב, המדינה מוצאת את עצמה מתמודדת עם השלכות רעידת אדמה הרסנית בעוצמה 7.7 שפקדה אותה ביום שישי. מוקד רעידת האדמה, ליד העיר סאגאינג (Sagaing), ורעשי המשנה שלה שהרעידו את העיר מנדליי (Mandalay), הוביל להרס רב עם לפחות 1,600 קורבנות וחשש לחייהם של אלפים שלכודים מתחת להריסות. אסון טבע זה מוסיף לסבל של מדינה שכבר מושפעת מעימות אזרחי, רעב ועקירה. אבל איך מיאנמר הגיעה לכאן? אילו גורמים פוליטיים וחברתיים הובילו למשבר העמוק?

>> טסים לאסיה ולמזרח הרחוק? כנסו למדריך המלא

>> בשיא שלה: התיירות למדינה הזו מרקיעה שחקים

>> לצד מקומות בקוסמוי ושנגחאי: אברהם הוסטל בתל אביב ברשימת "הכי טובים באסיה"

מיאנמר, שנודעה בעבר כבורמה, קיבלה עצמאות מבריטניה ב-1948, אך מאז ההיסטוריה שלה רצופה בעשרות שנים של שלטון צבאי, מלחמת אזרחים וחוסר יציבות פוליטית. בשנת 2011, נראה היה שהמדינה מתקדמת לקראת רפורמה עם מעבר משלטון צבאי לדמוקרטי. התקוות התגשמו בשנת 2015 כאשר מפלגת הליגה הלאומית לדמוקרטיה (NLD) של אונג סן סו צ'י זכתה לתמיכה גורפת. עם זאת, התקוות הללו נכזבו בשנת 2021, כאשר הפיכה צבאית בראשות הגנרל מין אונג הלינג הדיחה את ממשלתו של סו צ'י, בטענה להונאת בחירות לאחר שה-NLD זכתה ביותר מ-80 אחוזים מהקולות בבחירות 2020.

ההפיכה עוררה מחאות נרחבות ברחבי המדינה שהובילו בתורן לפעולות אלימות. החונטה הצבאית השתמשה בטקטיקות אכזריות, כולל כדורי גומי, גז מדמיע ותחמושת חיה, וגרמו למאות הרוגים ואלפי פצועים. מה שהתחיל כמסע של אי ציות אזרחי התפתח במהרה למלחמת אזרחים, עם קבוצות התנגדות ומיליציות אתניות שמשתמשות בנשק נגד הצבא. במהלך ארבע השנים האחרונות הסכסוך הזה הסלים, והפך את רוב מיאנמר לאזור מלחמה.

אומה שנקרעה במלחמת אזרחים

מלחמת האזרחים המתמשכת עקרה יותר מ-3.5 מיליון בני אדם לפי נתנוני האו"ם, והותירה חלקים גדולים מהמדינה תחת שליטת קבוצות התנגדות וארגונים חמושים אתניים. החונטה הצבאית, למרות שהיא עדיין שולטת במרכזים עירוניים גדולים כמו מנדליי וניי פיי טאו (Nay Pyi Taw), נאבקה לשמור על שליטה על אזורים כפריים נרחבים, במיוחד אלה בסאגינג, מוקד רעידת האדמה. שינוי השליטה בשטח הקשה על הסיוע לנזקקים וסיבך עוד יותר את המצב ההומניטרי החמור ממילא.

הלחימה בין כוחות צבא וקבוצות התנגדות גרמה להרס נרחב של תשתיות, בתים ושירותים חיוניים. הסכסוך ריסק את כלכלת מיאנמר, והכניס את המדינה לסחרור בלתי פוסק של עוני. המלחמה גם החמירה את הרעב במדינה, כאשר כמעט 15 מיליון אנשים לא הצליחו לספק את צורכי המזון היומיומיים שלהם. תוכנית המזון העולמית (WFP) הזהירה כי המחסור במזון הגיע לרמות חסרות תקדים, ומיליונים נמצאים בסכנת רעב. זה הפך את מיאנמר לאחת המדינות הרעבות בעולם עוד לפני רעידת האדמה.

האסון שהתרחש במיאנמר בבוקר יום שישי התרחש בתקופה שבה מיאנמר כבר ניצבה בפני אתגרים עצומים. כאשר רעידות המשנה של רעידת האדמה פקדו את מנדליי ואזורים אחרים, מספר ההרוגים עלה, ומאמצי החילוץ חוו קשיים בגלל פגיעה בתשתית, תקשורת לקויה ופעולות צבאיות. תשתית הבריאות של המדינה, שנמצא על סף קריסה עקב שנים של סכסוכים וחוסר מימון, מוצפת כעת בקורבנות. בתי החולים במנדליי ובנאי פיי טאו נאבקים להתמודד עם זרם הפצועים, בעוד שהאספקה ​​הרפואית אוזלת במהירות.

מה שבוודאי לא עוזר למצב הוא המשך ההתקפות האוויריות של החונטות באזורים שבשליטת המורדים, גם לאחר רעידת האדמה. התקפות אלו, שגופים רבים בעולם כינו "בלתי מוצדקות לחלוטין וחסרות אנושיות", מדגישות את חוסר הרצון של החונטה להפסיק את הפעולות הצבאיות, גם בזמן של אסון לאומי. למעשה, השימוש של החונטה בתקיפות אוויריות כדי לפגוע בקבוצות התנגדות הוא סימן היכר של האסטרטגיה שלהן, למרות ההשפעה ההרסנית על אזרחים ועל תשתיות קריטיות. ההפצצות המתמשכות גררו גינוי בין-לאומי נרחב, כאשר ארגוני זכויות אדם מתייגים את הפעולות הללו כפשעי מלחמה.

האו"ם מזהיר כי המצב ההומניטרי צפוי להחמיר. מיליוני אנשים כבר היו זקוקים לסיוע לפני רעידת האדמה, וכעת מספר העקורים רק עתיד לעלות. היעדר גישה למשאבים חיוניים ולטיפול רפואי גורם לכך שהמחיר האמיתי של רעידת האדמה לא יהיה ברור עוד זמן מה, שכן פעולות החילוץ וההצלה מתקשות לתת מענה גם לנפגעי אסון הטבע והן לנפגעי הסכסוך המתמשך.

תגובה מורכבת ומפוצלת

הנוף הפוליטי של מיאנמר שרוי בשבר עמוק, מה שמסבך עוד יותר הן את יכולתו של הצבא למשול והן את התגובה ההומניטרית. המדינה היא כעת שמיכת טלאים של אזורים בשליטה צבאית, אזורים שבשליטת המורדים ושטחים הנשלטים על ידי קבוצות אתניות חמושות. פיצול זה מוביל לקשיים בתיאום מאמצי הסיוע, ולחונטה הצבאית, שכבר חווה שנים של מלחמת אזרחים, אין את היכולת לנהל תגובה הולמת לאסון במיוחד לאחר שעובדי מדינה רבים ערקו כדי להצטרף להתנגדות.

בצעד נדיר, הגנרל מין אונג הלינג, פנה בבקשה לסיוע בין-לאומי, מתוך הכרה בכך שהחונטה אינה יכולה להתמודד עם גודל האסון בעצמה. עם זאת, הסלידה ארוכת השנים של מיאנמר מהתערבות זרה, יחד עם ההיסטוריה של הצבא של חסימת סיוע לאזורים שבשליטת האופוזיציה, עוררה חששות לגבי השקיפות והיעילות של מאמץ הסיוע הבין-לאומי. קיים החשש שהחונטה תשתמש בסיוע ככלי פוליטי, תפנה אותו רק לאזורים שבשליטתה ותמנע אותו מאזורים שבהם ידם של קבוצות ההתנגדות על העליונה.

יחד עם החשש מדינות מסביב לעולם החליטו לשלוח משלחות סיוע למיאנמר, בהן גם ישראל. סין השכנה, שבחלקים ממנה הורגשו רעידות, שלחה משלחת סיוע גדולה יחד עם סיוע כלכלי של 13.8 מיליון דולר. גם רוסיה שלחה צוותי רפואה כדי לסייע לבתי החולים במיאנמר, בזמן שקוריאה הדרומית, האיחוד האירופי, אירלנד וניו זילנד הודיעו כי ישלחו סיוע הומניטרי בהיקפים של עשרות מיליוני דולרים יחד.