"תאילנד מקבלת אתכם בחיוך, אז תחייכו בחזרה"

בתאל סרנגה, בת 23, נולדה וגדלה בקוסמוי. בריאיון קודם ל-mako היא סיפרה על החיים בין שתי התרבויות ועל תחושת השייכות שלה גם לישראל וגם לתאילנד. כעת, על רקע השיח סביב התנהגותם של תיירים זרים במדינה, היא מבקשת לשתף כמה כללים ומנהגים מקומיים שכדאי להכיר. מבחינתה, זו דרך ליהנות מהטיול, להבין טוב יותר את המקום ולנהוג בכבוד כלפי האנשים שחיים בו.

אחד הדברים החשובים ביותר, לדבריה, הוא לשמור על איפוק גם כשמשהו משתבש. "לצעוק על אנשים, לדבר בתוקפנות או להפגין כעס בפומבי נחשב בדרך כלל לחוסר כבוד, וסביר שזה גם לא יפתור את הבעיה", היא אומרת. "בתאילנד יש חשיבות גדולה לשמירה על רוגע והרמוניה. לפעמים אנשים יחייכו או יסכימו איתכם במקום להגיד 'לא' באופן ישיר, כי הם מרגישים לא בנוח או רוצים להימנע מעימות".

הגישה הזו חשובה, לדבריה, גם במסעדה, במונית או בזמן המתנה לשירות. אם יש בעיה אמיתית עם מנה שהוגשה במסעדה, אפשר להסביר אותה לצוות בנימוס. לעומת זאת, כעס או דרישה להנחה רק משום שהמנה לא הייתה לטעמכם עלולים להתקבל בצורה לא טובה. "סבלנות חשובה כאן. זה שהשירות לפעמים מתנהל בקצב רגוע יותר לא אומר שכעס יגרום לדברים לקרות מהר יותר".

בתאל מציינת גם כמה מחוות יומיומיות שמשמעותן עשויה להיות שונה בתאילנד. הצבעה באמצעות כף הרגל או הנחת רגליים על שולחן או על רהיט עלולות להיתפס כחוסר כבוד, וכך גם הצבעה באצבע לעבר פניו או ראשו של אדם. מנגד, היא ממליצה להכיר את ה"וואי", מחוות הברכה התאילנדית שבה מצמידים את כפות הידיים. "אם מישהו מברך אתכם כך, להשיב לו באותה מחווה זו דרך פשוטה להראות כבוד".

התמקחות היא חלק מקובל מהקנייה בחלק משוקי הרחוב והלילה בתאילנד, במיוחד כשאין מחיר קבוע המוצג על המוצר. אבל גם שם, בתאל ממליצה לנהל את השיחה בנעימות. "תחייכו, תשאלו בנימוס ותציעו מחיר סביר. אם המוכר מסרב, אפשר לקבל את המחיר או פשוט להמשיך הלאה". ככלל אצבע אישי, היא ממליצה שלא להציע מחיר הנמוך ביותר מכ־20% מהמחיר המבוקש.

בבתי קפה, במסעדות, בסופרמרקטים ובחנויות שבהם המחירים קבועים, היא ממליצה להימנע מבקשות חוזרות להנחה. "אל תתווכחו על סכומים קטנים רק כי אתם יכולים. לתייר ההפרש עשוי להיות זניח, ולמי שמוכר את המוצר הוא יכול להיות משמעותי יותר".

לקראת ביקור במקדש, בתאל ממליצה לבדוק את כללי המקום ולהגיע בלבוש צנוע המכסה את הכתפיים והרגליים. בתוך המקדש יש לדבר בשקט, לתת מרחב למתפללים ולא לצלם אותם ללא רשות. "יש מקומות שבהם הצילום מותר ויש מקומות שבהם הוא אסור, לכן צריך לשים לב לשילוט", היא אומרת. היא ממליצה גם להימנע מלגעת בפסלים ובחפצים ללא רשות, ולא להזיז מנחות שהונחו במקום. "מקדש תאילנדי הוא מקום פולחן, ולא רק אטרקציה לתיירים".

גם מחוץ למקדשים יש מנהגים שכדאי לזכור: אחרי בילוי בבריכה או בחוף, בתאל ממליצה להתכסות לפני שנכנסים לחנויות ולמסעדות, ולא להסתובב בהן בבגד ים בלבד או ללא חולצה. לפני צילום של אדם מקומי, ובייחוד במהלך טקס דתי או ברגע פרטי, כדאי לבקש את רשותו.

"קודם כל, תיהנו", היא אומרת לישראלים שמתכננים להגיע לתאילנד. "תאילנד היא ארץ החיוכים, ויש כאן כל כך הרבה מה לראות, לאכול ולחוות. אבל תתייחסו לתאילנדים כמו שהייתם רוצים שיתייחסו אליכם. תהיו מנומסים, סבלניים ומכבדים. אתם אורחים כאן".