"נפתחים לעולם מחדש": אחרי שנים - בוליביה חוזרת לקשר עם ישראל

לאחר נתק דיפלומטי ממושך בין בוליביה לישראל, מסתמן כעת שינוי כיוון דרמטי עם היבחרו של הנשיא הנבחר רודריגו פאז. גורמים בירושלים ובלה פאס מאותתים על רצון הדדי לחדש את הקשרים הדיפלומטיים בין המדינות, שנקטעו פעמיים בעשור האחרון על רקע סבבי הלחימה בעזה.

פאז, סנטור מהמרכז-ימין ומועמד מפלגת הנוצרים הדמוקרטים, צפוי להיכנס לתפקידו ב-8 בנובמבר, אך כבר כעת ניכרת התקדמות משמעותית בשיחות עם ישראל. שר החוץ גדעון סער בירך את פאז על ניצחונו וקיים עמו שיחה שהוגדרה כ"חמה ועניינית", ובה הביעו השניים עניין משותף בפתיחת "דף חדש" בין המדינות.

>> לנחות בעולם אחר: עכשיו זה הזמן המושלם לטייל בדרום אמריקה

>> רחוק מהעין: הטיול שבו "ילדים טובים" שמים פס על הגבולות

>> "פריז של דרום אמריקה": עיר הבירה שמתכוננת לחזרה לגדולתה

יחסים מתנדנדים 

היחסים בין ישראל לבוליביה ידעו עליות ומורדות במשך השנים, והושפעו ישירות מהאופי הפוליטי של הממשלות בבוליביה. היחסים הדיפלומטיים הרשמיים החלו בשנת 1950, והתנהלו ברובם באופן חיובי, עד לעליית מפלגת השמאל MAS לשלטון.

בינואר 2009, בעקבות מבצע "עופרת יצוקה", ניתק נשיא בוליביה דאז, אבו מוראלס, את הקשרים עם ישראל, והאשים אותה ב"פשעי מלחמה" ובעבירות של "רצח עם". במסגרת המהלך, ביטלה בוליביה גם את הסכם הפטור מוויזה לישראלים, שנחתם עוד ב-1972.

יחסי המדינות חודשו זמנית בנובמבר 2019 תחת הנשיאה הזמנית חנין אנייס, אך נקטעו שוב באוקטובר 2023 על ידי הנשיא היוצא לואיס ארסה, גם הוא ממפלגת MAS. ההחלטה נומקה במחאה על פעולתה של ישראל ברצועת עזה בעקבות מתקפת הטרור של חמאס ב-7 באוקטובר. ממשלת בוליביה האשימה את ישראל בתגובה "בלתי פרופורציונלית" ובביצוע "פשעי מלחמה", והובילה את מדינות אמריקה הלטינית בניתוק היחסים עם ירושלים. זמן קצר לאחר מכן, גם צ'ילה, קולומביה והונדורס השהו את יחסיהן עם ישראל.

פאז מאותת: סוף לנתק, חזרה לדיאלוג

ניצחונו המפתיע של רודריגו פאז, שזכה ב-54.6 אחוז מקולות המצביעים בסיבוב השני, סימן את סיומה של תקופה בת שני עשורים של שלטון שמאל בבוליביה. במהלך קמפיין הבחירות שלו הציג פאז קו מדיני-כלכלי מתון ופרגמטי, כשהוא מתחייב לחדש את הקשרים עם מדינות המערב ובפרט עם ארה"ב, עמה נותקו היחסים הדיפלומטיים ב-2008, וכן עם ישראל.

"אנחנו נפתח את בוליביה לעולם", אמר פאז בנאום הניצחון שלו. "הדבר החשוב אינו אידאולוגיה, כי הבוליביאנים יודעים שאידאולוגיה לא מאכילה אותנו. מה שמזין אותנו הוא זכות לעבודה, מוסדות חזקים, שלטון החוק וכיבוד הקניין הפרטי". פאז, יליד ספרד, הוא בנו של נשיא לשעבר, חיימה פאז זאמורה, וכבר מהלך הקמפיין אותת על רצונו להחזיר את בוליביה למרכז המערכת הבין-לאומית לאחר תקופה של בידוד גיאופוליטי.

אתמול פרסם שר החוץ סער כי שוחח עם פאז בטלפון, ושיבח אותו על ניצחונו. "במוקד השיחה היה העניין המשותף לפתוח דף חדש ולחדש את היחסים הדיפלומטיים בין המדינות", כתב סער. הוא הוסיף כי לישראל "פוטנציאל רב" להעמקת שיתופי פעולה עם בוליביה בתחומים שונים.

לפי דיווחים, שתי המדינות בוחנות כעת את התנאים להחזרת השגרירויות, חידוש הסכמי שיתוף פעולה ואף אפשרות להסרת מגבלות על תיירות ישראלית לבוליביה, נושא שכבר שנים עומד על הפרק.

התיירות הישראלית בבוליביה

בוליביה היא יעד מרכזי במסלול "הטיול אחרי צבא" של צעירים ישראלים בדרום אמריקה. לאורך השנים עשרות אלפי מטיילים ביקרו במדינה, במיוחד באטרקציות כמו מדבר המלח (סאלאר דה אויוני), יערות האמזונס, אי השמש באגם טיטיקקה, העיר לה פאס, והאתר הארכיאולוגי טיוואנאקו.

בתקופות בהן היחסים הדיפלומטיים היו יציבים, נראו ברחובות של בוליביה שלטים בעברית, הוסטלים המופעלים על ידי ישראלים, וסיורים מאורגנים לקהל דובר עברית. התיירות הישראלית תרמה תרומה ניכרת לכלכלה המקומית באזורים מסוימים.

אולם, בעקבות ניתוק היחסים והחלטת בוליביה לחייב את הישראלים בהוצאת ויזה, ואף דיווחים על סירוב כניסה למטיילים בעלי ויזה תקפה, מספר התיירים פחת בצורה משמעותית. משרד החוץ הישראלי אף פרסם ב-2023 אזהרת מסע רשמית למדינה, אם כי המל"ל מסווג את רמת הסכנה לישראלים בבוליביה ברמה 1, כלומר ללא אזהרה חריגה למעט הצורך בנקיטת אמצעי זהירות רגילים. עתה עם אפשרות ממשית לחידוש הקשרים, מביעים גורמים בענף התיירות תקווה שבוליביה תחזור להיות תחנה פופולרית עבור ישראלים, ותפתח מחדש את שעריה בפני מבקרים מהארץ.

פוטנציאל לשיתוף פעולה

פאז לא רק מציע לחדש את היחסים הדיפלומטיים, אלא גם מתכוון לשנות את המדיניות הכלכלית הפנימית של בוליביה. ברקע משבר כלכלי קשה, מחסור בדלק, אינפלציה גואה, וההיחלשות הדרמטית של תעשיית הגז, שהייתה מקור ההכנסה המרכזי של המדינה, הוא מדבר על ליברליזציה, קידום השקעות זרות וצמצום הסקטור הציבורי. בכך נוצרת הזדמנות לשיתוף פעולה ישראלי בתחומים שבהם לישראל יתרון יחסי מובהק: טכנולוגיה חקלאית, פתרונות מים, בריאות דיגיטלית, חינוך טכנולוגי ועוד.

הימים הקרובים צפויים להיות מכריעים לעתיד היחסים בין ישראל לבוליביה. בעוד בירושלים נערכים לאפשרות של חידוש קשרים מלאים, בלה פאס מאותתים על רצון אמיתי לנתק את המדינה מהשפעות אנטי-מערביות ולשוב למעמד של שחקנית חשובה בדרומה אמריקה וכוח משפיע בזירה הבין-לאומית. אם יתממש החזון של הנשיא הנבחר, בוליביה וישראל עשויות לעבור ממערכת יחסים של נתק אידיאולוגי לקשר מבוסס אינטרסים, שיתופי פעולה, ותנועה חופשית של תיירים ואנשי עסקים בין המדינות.