איומים ממשיים: המונדיאל יוצא היום לדרך - והתיירים נדרשים להיות ערניים

היום ייפתח באופן רשמי אירוע הספורט הגדול ביותר שנראה אי-פעם על פני כדור הארץ. מונדיאל 2026, המתפרס לראשונה על פני שלוש מדינות: ארצות הברית, מקסיקו וקנדה, כולל 48 נבחרות שישחקו 104 משחקים ב-16 ערים מארחות לאורך 39 ימים. אך מאחורי החגיגה הצבעונית וההתרגשות של מיליוני אוהדים, מסתתר מבצע אבטחה מורכב ונרחב שנועד להתמודד עם מציאות ביטחונית נפיצה ומאתגרת במיוחד. גורמי אכיפת חוק ומודיעין משלוש המדינות מבהירים כי הטורניר הנוכחי מהווה "מגנט" עבור ארגוני טרור, קיצוניים מבית וארגוני פשיעה המבקשים לנצל את הבמה העולמית כדי לקדם אינטרסים פוליטיים או לזרוע הרס וחורבן.

האתגר הביטחוני המרכזי שעימו מתמודדות הרשויות הוא היקפו הגיאוגרפי והזמני של האירוע. בשונה מאירועים ממוקדים כמו הסופרבול, המונדיאל דורש הגנה רציפה על פני יבשת שלמה למשך שבועות רבים. מומחי אבטחה מדגישים כי בעוד שהאצטדיונים עצמם הם מהיעדים המאובטחים ביותר בעולם, הרי שהסכנה הממשית טמונה ב"מטרות הרכות": אזורי אוהדים (Fan Zones), מרכזי תחבורה, מרכזי בילוי והתורים הארוכים בכניסה למתחמים. היכולת לאבטח כל מלון, מסעדה או תחנת רכבת היא כמעט בלתי אפשרית, מה שיוצר נקודות תורפה רבות.

ממפגעים בודדים ועד קרטלי סמים: איומי הטרור שמדירים שינה מהמארגנים

תמונת האיום הבין-לאומית בשנת 2026 מתוארת כמבוזרת ומורכבת. בניגוד לעשורים הקודמים שבהם ארגון אחד כמו אל-קאעידה או דאעש היווה איום דומיננטי, כיום מדובר בקשת רחבה של שחקנים. דאעש (מחוז ח'וראסאן) ואל-קאעידה ממשיכים להפיץ תעמולה הקוראת לביצוע פיגועים המוניים בתוך מדינות המערב, כפי שנראה בפרסום האחרון של כתב העת Inspire שקרא ל"זאבים בודדים" לפעול בלב המערב. בנוסף, המתיחות הגיאופוליטית עם איראן הגיעה לשיא בעקבות המלחמה והחיסולים האחרונים של בכירי המשטר, וגורמי מודיעין חוששים שאיראן עשויה להשתמש בשלוחיה, דוגמת גדודי חיזבאללה בעיראק, כדי לבצע פיגועי נקמה נגד מטרות יהודיות, ישראליות או אמריקאיות במהלך הטורניר.

גם בתוך גבולות המדינות המארחות, האיום מבית אינו פחות מדאיג. ההיסטוריה האמריקנית רוויה בדוגמאות לפיגועים באירועי ספורט, החל מהפיגוע באולימפיאדת אטלנטה 1996 ועד למרתון בוסטון ב-2013. נכון להיום, גורמים קיצוניים מימין ומשמאל, תומכי עליונות לבנה ופעילים אנטי-ממשלתיים מסומנים כסיכונים פוטנציאליים. אחד המוקדים הרגישים ביותר הוא "משחק הגאווה" המתוכנן בסיאטל בין נבחרות מצרים ואיראן, שתי מדינות שבהן הומוסקסואליות היא עבירה פלילית. אירוע זה, המתקיים במקביל לפסטיבל הגאווה המקומי, מהווה מטרה ברורה עבור קיצוניים המתנגדים לקהילת הלהט"ב.

בקנדה, ובמיוחד בערים המארחות טורונטו וונקובר שבהן קהילות יהודיות גדולות, החשש מפני פגיעה ביהודים ובישראלים עומד במוקד ההערכות הביטחוניות של גורמי המודיעין. בטורונטו, רמת האיום על הקהילה היהודית נאמדת כגבוהה פי 14 מאשר על כל קבוצת מיעוט אחרת, וארגון הביון הקנדי (CSIS) אף פרסם אזהרה מפורשת על סיכון חמור למתקפה המכוונת נגד הקהילה היהודית.

המומחים צופים כי המונדיאל ישמש במה להגברת מחאות פרו-פלסטיניות ופרו-חמאסיות שיבקשו לנצל את הנראות העולמית של הטורניר, דבר שעלול להוביל לאירועי שנאת ישראל ואנטישמיות הדומים לאלו שתועדו במונדיאל בקטאר, שם הותקפו עיתונאים יהודים וישראלים. מצב הביטחוני רגיש עוד יותר לנוכח זיהויים של כ-700 סוכנים איראנים הפועלים בקנדה ומהווים איום על הביטחון הלאומי, ולאחר שבטורונטו סוכל לאחרונה ניסיון לפיגוע טרור איסלאמי, אירועים המדגישים את הפגיעות הגבוהה של "מטרות רכות" יהודיות וקהילתיות לאורך ימי המשחקים.

במקסיקו, האיום הביטחוני לובש צורה אלימה במיוחד בשל פעילות קרטלי הסמים, שחלקם הוגדרו לאחרונה על ידי ארצות הברית כארגוני טרור זרים. העיר גוואדלחארה חוותה רק בחודש פברואר האחרון גל אלימות קשה שבו נהרגו 70 בני אדם בעקבות פעולת הצבא לחיסול מנהיג קרטל ה-CJNG, "אל מנצ'ו". למרות הצהרות הממשלה על חזרה לשגרה ופריסת 100 אלף אנשי ביטחון מצוידים בנשק כבד, משרד החוץ האמריקני הוציא אזהרות מסע חמורות המזהירות מפני חטיפות, שוד מזוין וקרבות בין קרטלים באזורים התיירותיים. האזהרה חמורה במיוחד לגבי הנסיעה בדרכים בין הערים המארחות, שם קיימת סכנה ממשית של חסימות כבישים אלימות.

המלחמה הטכנולוגית והסערות הדיפלומטיות מאחורי הקלעים

הטכנולוגיה המודרנית הוסיפה ממד חדש ומפחיד לאיומי המונדיאל: הרחפנים. בכירים במערכת האכיפה, וביניהם נציבת משטרת ניו יורק ג'סיקה טיש, הודו כי האיום מרחפנים הוא ש"מדיר שינה מעיניהם". רחפן פשוט שניתן לרכוש בכל חנות אלקטרוניקה עלול להפוך לנשק לתקיפה המונית אם יותקן עליו מטען נפץ. הרשויות הכריזו על מדיניות של "אפס סובלנות" וקיבלו סמכויות חוקיות חדשות להפיל או לשבש אלקטרונית רחפנים שחודרים למרחב האווירי המוגבל סביב האצטדיונים. עם זאת, החשש הגדול ביותר נותר מפני "נחילי רחפנים", מתקפה סימולטנית של עשרות כלים שעלולה להכניע את מערכות ההגנה הקיימות.

גם הזירה הדיגיטלית רוחשת פעילות עוינת. פושעי סייבר והאקרים המונעים ממניעים פוליטיים כבר הקימו מאות אתרים מזויפים המתחזים לפיפ"א כדי לגנוב פרטי אשראי מאוהדים תמימים. קבוצות האקרים המזוהות עם איראן ורוסיה עשויות לנסות לפגוע בתשתיות קריטיות כמו רשתות חשמל, תקשורת ומערכות תחבורה כדי להביך את הממשל בוושינגטון ולייצר כאוס תודעתי. בנוסף, קיימת דאגה לגבי שימוש בבינה מלאכותית ליצירת קמפיינים מתוחכמים של דיסאינפורמציה שנועדו להגביר את הפחד בקרב הציבור.

תהליכי הסינון והבדיקות בגבולות כבר עוררו סערות דיפלומטיות עוד לפני שריקת הפתיחה. המקרה הבולט ביותר הוא של שופט הכדורגל הסומלי עומר ארטאן, שנבחר לשופט השנה באפריקה, אך סורב כניסה לארצות הברית בשל מה שהוגדר "קשרים לחברי ארגון טרור". למרות הכחשותיו הגורפות, הממשל האמריקני הבהיר כי לא ייקח שום סיכון ביטחוני. במקביל, שחקנים ואנשי צוות מעיראק ומאיראן עוכבו לחקירות ממושכות או סורבו ויזות, מה שמעיד על הגישה הנוקשה שנוקט הממשל תחת הנשיא טראמפ. ארגוני זכויות אדם מותחים ביקורת על כך שהסינון מתמקד בלאום ולא בהתנהגות פרטנית, ומתריעים על "חורים שחורים" במערכת שמאפשרים לאנשים המזוהים עם האדרת טרור, כמו העיתונאי הבריטי איבראהים ח'דרה, להיכנס ללא הפרעה.

ההיערכות הלוגיסטית ספגה מכה מסוימת מוקדם יותר השנה עקב השבתת הממשל האמריקני למשך 76 ימים, מה שעיכב את העברת תקציבי האבטחה לערים המארחות והוביל לאובדן כוח אדם בסוכנויות קריטיות כמו TSA (מנהל אבטחת התחבורה) ו-CISA (הסוכנות לאבטחת סייבר ותשתיות). למרות זאת, קנדה לבדה הקצתה מעל מיליארד דולר לאירוח המשחקים, כאשר חלק נכבד מהסכום מופנה ישירות לשיטור ואבטחה. המטרה הסופית של המבצע הכביר הזה היא להפוך את האבטחה ל"בלתי נראית". מבחינת רשויות החוק, הצלחתו של המונדיאל תימדד לא רק באיכות הכדורגל על הדשא, אלא בכך שהטורניר יסתיים ללא אירועים חריגים, ויאפשר למיליארדי צופים ברחבי העולם לזכור אותו כחגיגה של ספורט ואחדות ולא כאירוע של פחד ואלימות.