"תעמולה נאצי-פשיסטית": יצירת האומנות הציתה עימות חזיתי עם הקהילה היהודית באיטליה
פסטיבל אומנות דתי הפך לעימות חזיתי בעקבות מיצב ענק של "הסעודה האחרונה", שבו דמותו של לוי המוכס עוצבה כאדם חרדי מזוקן בכובע שחור הסופר שטרות כסף. הקהילה היהודית בנאפולי זועמת ומאיימת בצעדים משפטיים נגד מה שהיא מגדירה כתעמולה אנטישמית. האומן מצדו מסרב להסיר את היצירה, בזמן שהרשתות החברתיות בוערות וראש העיר מנסה לכבות את השריפה
פורסם:
דרמה פוליטית ודתית מסעירה בימים האחרונים את העיירה טורה דל גרקו (Torre del Greco) הסמוכה לנאפולי שבדרום איטליה. מה שהתחיל כחלק מחגיגות ה-Festa dei Quattro Altari (חגיגת ארבעת המזבחות), פסטיבל אומנותי-דתי היסטורי ומרכזי המצוין באזור כחלק מחג ה"קורפוס דומני" הקתולי (חג הלחם והיין הקדושים), הפך לעימות חזיתי ומתוח בין הקהילה היהודית המקומית לבין העירייה ואומנים מקומיים.
במרכז הסערה עומד מיצב אמנותי ענק בשם Fractio Panis (בציעת הלחם), שצייר אומנות דתית (באיטלקית Arte Sacra), סלווטורה סמה. הציור, שהוצב באחד מארבעת המזבחות המרכזיים בלב הרובע ההיסטורי של העיר, מציג פרשנות מודרנית לסצנת "הסעודה האחרונה". אלא שהאיקונוגרפיה שבה בחר האומן כדי לייצג את הדמות המקראית של לוי, המוכס וגובה המסים שעל פי הברית החדשה הפך מאוחר יותר לשליח מתי, עוררה זעם ציבורי קשה.
בציור נראה אדם מבוגר, בעל זקן עבה, החובש כובע שחור וסופר שטרות ומטבעות של כסף. עבור הקהילה היהודית בנאפולי, התיאור החזותי הזה היה קו אדום, המציג בצורה בוטה את הסטריאוטיפ האנטישמי העתיק והמרושע של היהודי רודף הבצע וההון.
פרסומת
"תעמולה נאצי-פשיסטית גסה"
במכתב רשמי וחריף שנשלח ישירות לראש עיריית טורה דל גרקו, לואיג'י מנלה, תקפה מועצת הקהילה היהודית של נאפולי את האישור להצבת היצירה. "במיצב הוכנסה תמונה של אדם מזוקן עם כובע שחור שסופר כסף, המהדהדת באופן ישיר סטריאוטיפ אנטי-יהודי מוכר", נכתב בפנייה. "זה לא מקובל שתמונה פוגענית ומשמיצה כל כך כלפי יהודים תוצג בכיכר ציבורית מרכזית לרגל חגיגה עירונית, וזה עוד יותר לא מקובל שהדבר נעשה באישור ובחסות המינהל העירוני".
הקהילה היהודית לא עצרה שם והבהירה כי היא שוקלת צעדים משפטיים פליליים בגין הסתה ואנטישמיות: "תוך שמירה על הזכות לפנות לאפיקים המשפטיים המתאימים נגד האחראים להרס התרבותי הזה, שמהדהד תעמולה נאצי-פשיסטית גסה, אנו תובעים את הסרת היצירה באופן מיידי".
פרסומת
האומן מתגונן: "זה רק תיאור מודרני של מוכס"
מנגד, האומן סלווטורה סמה, עבורו זו הפעם הראשונה שהוא זוכה לעצב מזבח רשמי בפסטיבל, נשמע המום לחלוטין מהתגובות הקשות ומסרב להסיר את הציור. לטענתו, הוא בסך הכל עקב אחר ההנחיות התיאולוגיות של הוועדה המארגנת, שהגדירה את הנושא השנתי כ"האוכריסטיה (טקס קודש קתולי), מקור חיים וסדנה של תקווה".
"אני מרגיש מתוסכל ובעיקר מופתע מאוד מהתגובה של הקהילה היהודית", מסר סמה להגנתו. "להאשים אותי בנאצי-פשיזם? אני בדיוק ההפך הגמור מזה, כמו רוב האומנים. כדי ליצור את המזבח למדתי לעומק את הבשורה על-פי לוקאס, שם מתואר ישו כמי שיושב לשולחן אחד עם חוטאים, וביניהם לוי המוכס. לא הייתה לי שום כוונה לפגוע באיש".
פרסומת
כשנשאל מדוע בחר לעצב את הדמות דווקא במראה שמזכיר יהודי חרדי עם כסף, השיב האומן: "איך עוד אמורים לייצג מוכס וגובה מסים מהעת העתיקה בגרסה מודרנית ועכשווית? נראה לי אבסורד שמאשימים אומנים באנטישמיות. צר לי שמישהו נפגע, אבל המסר שלי היה הפוך לחלוטין מהמסר הבנאלי של האנטישמיות. כל אחד חופשי לפרש אומנות כרצונו, אבל זה די מפחיד שאי אפשר לדבר על דמויות יהודיות מההיסטוריה בלי שיקפצו האשמות על שנאה גזעית".
ראש העיר מנסה להרגיע, הרשתות החברתיות בוערות
לתוך הקלחת הזו נאלץ להיכנס ראש העיר, לואיג'י מנלה, שניסה לתמרן בין הזעם היהודי המבוסס לבין הגיבוי לאומן המקומי. ראש העיר מיהר לשלוח מכתב הרגעה לקהילה היהודית שבו הציג את הסבריו של האומן, וניסה להסיר אחריות מהדרג הפוליטי: "חשוב לזכור שבוועדה המקצועית שמאשרת את הסקיצות של המזבחות יושבים גם אנשי כמורה ונציגים של הכנסייה הקתולית המקומית, והנושא נקבע על ידי הדיקנות הדתית. אנו משוכנעים שההסברים הללו מבהירים את הנושא ומנקים כל חשד".
אלא שההסברים הללו לא ממש עבדו ברשתות החברתיות, והפרשה גלשה במהירות מהכיכרות של העיירה הישר לדיונים סוערים ומקוטבים ברשתות החברתיות באיטליה. כצפוי בתקופה זו, הגולשים מיהרו לקשר את הוויכוח האמנותי-מקומי לסכסוך הישראלי-פלסטיני, כשהדיון הופך במהרה לזירת התגוששות פוליטית רחבה הכוללת האשמות קשות.
פרסומת
מי שמיהר לנצל את האירוע כדי לתקוף את העירייה הוא ראש העיר לשעבר של טורה דל גרקו, ג'ובאני פלומבה, שביקר קשות את חוסר הרגישות של הוועדה המאשרת: "איך זה הגיוני שאף אחד בוועדה לא מכיר את ההיסטוריה של הסטריאוטיפים ולא עצר לחשוב לרגע לפני שאישרו ציור כזה?". פלומבה, אגב, מצא בציור עוד פגם מקומי שרחוק מלהיות דתי: "מעבר לסיפור היהודי, רואים בציור הדתי הזה ילד שלובש את החולצה הרשמית של 'טוריס' (מועדון הכדורגל המקומי של העיירה המשחק בליגות הנמוכות באיטליה). מה לעזאזל הקשר של חולצת כדורגל מקומית ליצירה דתית מקודשת?".
מצאתם טעות לשון?