"עולם אחר לגמרי": המשפחה הישראלית שיצאה מהמסלול המוכר בתאילנד

עבור מטיילים רבים בתאילנד, הדרך מפוקט או מקראבי לקוסמוי ולקופנגן נעשית בעיקר בטיסה פנימית או ביום של מעבר יבשתי שבו יוצאים מהמלון, נוסעים למזח ועולים על המעבורת ליעד הבא. אבל עבור רונה שחק ומשפחתה, חלק מהמקומות המעניינים בטיול נמצאים דווקא בין התחנות המוכרות, בחופים של קאנום (Khanom) וסיצ'ון (Sichon), בכפר קיריוונג (Kiriwong) ובאזורים הירוקים של קאו סוק (Khao Sok) ופאנג נגה (Phang Nga).

> כמה באמת עולה לעזוב הכל ולצאת לטיול מסביב לעולם?

שחק, בת 42, יוצרת תוכן במקור מראשון לציון, מתגוררת בקופנגן עם בן זוגה גיא, בן 33, ובנם אורי בן ה-5. המסע המשותף של בני הזוג ברחבי העולם התחיל ב-2012, וכלל מגורים במשך במשך שבע שנים בסין. באוקטובר 2023, בעקבות פרוץ המלחמה, הגיעו לקופנגן עם מזוודה אחת בלבד ונשארו. מאז הקימו סוכנות לשיווק, יצירת תוכן וניהול רשתות חברתיות, לצד מיזמי תיירות ובלוג טיולים.

"בגלל שקופנגן היא הבית שלנו בשלוש השנים האחרונות, החצר האחורית שלנו היא בעצם יבשת דרום תאילנד", מספרת שחק בשיחה עם mako. "חרשנו את האזורים האלו אין-ספור פעמים ובכל הרכב אפשרי - לבד כמשפחה, עם חברים, עם משפחה שהגיעה לבקר וברכב פרטי. גיא אפילו עשה שם טיול אופנועים".

לדבריה, הרצון לצאת מהשגרה באי הוא שהוביל אותם לחקור את האזור. "כשגרים על אי כמו קופנגן, מדי פעם מתחשק לצאת מהבועה, לנשום 'אוויר יבשת' ולהרגיש מרחבים ירוקים וכבישים פתוחים. יורדים מהמעבורת למזח בדון סאק, ותוך כ-40 דקות נסיעה נחשפים לעולם אחר לגמרי".

תחילה טיילו ברצועת החוף של קאנום וסיצ'ון, ובהמשך נכנסו לכפר קיריוונג והרחיבו את הטיולים מערבה, לקאו סוק, לפאנג נגה ולעיירה טקואה פה. מה שמשך אותם היה השילוב בין טבע נגיש, כבישים יפים ושקט שקשה יותר למצוא במוקדי התיירות העמוסים. "רצועת החוף של קאנום וסיצ'ון מרגישה כמו קופנגן של לפני 30 שנה", היא מתארת. "יש בה חופים אין-סופיים ושקטים, כפרי דייגים ונופים ירוקים שנושקים לים". כשמתרחקים מהחוף ונכנסים לקיריוונג, היא מספרת, האווירה משתנה. "מהרגע שעוברים את הגשר של הכפר, הכל פשוט זז לאט יותר. העננים גולשים על ההרים מסביב כמו בסצנה מסרט, ואפשר לרדת אל הנהר שחוצה את הכפר ולטבול בו".

למרות הנסיעות החוזרות, לדבריה, בחלק מהאזורים האלה הם לא פגשו מטיילים ישראלים. "בקאו סוק עוד אפשר לפגוש מטיילים זרים וביניהם ישראלים, אף שרובם מגיעים לגיחה קצרה מאוד וממשיכים הלאה. אבל בצד המזרחי יותר, בקאנום, בסיצ'ון, בקיריוונג ובכל הרצועה שיורדת עד נאקון סי טאמאראט, לא נתקלנו בישראלים בכלל". להתרשמותה, חלק גדול מהמבקרים באזור הם תיירים תאילנדים, לצד זרים שמתגוררים במדינה. "הישראלים בדרך כלל נוחתים או יורדים מהמעבורת וממהרים ישר לאיים, ופשוט מדלגים על כל הטוב הזה שנמצא בדרך".

בקאו סוק ובפאנג נגה, החופים מתחלפים בנוף שהיא משווה לתפאורה של "פארק היורה": יערות וצוקי גיר גבוהים. אלא שגם בקאו סוק, יעד שכבר מוכר למטיילים ישראלים, המשפחה בוחרת לטייל מעט אחרת. במקום ללון בבקתות הצפות על האגם, הם מעדיפים לצאת אליו לשיט יומי ולישון בעיירת המטיילים הסמוכה לפארק הלאומי. "יש בעיירה הזו אווירה מדהימה, נעימה ואיטית של פעם", היא אומרת. "היא מאפשרת לנו לשמור על חופש התנועה שלנו עם הרכב ולצאת כל יום להרפתקה אחרת באזור".

בין המקומות ששילבו בטיולים בדרום היא מזכירה שיט קיאקים במים הצלולים של Khlong Nam Sai, ביקור במתחם המקדש Dharma Park, המוקף בצוקי גיר ובצמחייה, ותצפית זריחה ב-Samet Nangshe. אלה, מבחינתה, סיבות להקדיש לאזור זמן מעבר לביקור באגם.

גם עבור אורי, בנם בן החמש, הטיולים הפכו להזדמנות להכיר את הטבע מקרוב. "הוא מרגיש שם הכי בבית בעולם. נהנה לשמוע סיפורים ועובדות על הטבע וההיסטוריה ולחפש בעלי חיים", מספרת רונה. בקאנום, למשל, הניסיון לראות מהחוף את הדולפינים הוורודים המזוהים עם האזור הפך לדבריה ל"משימת בילוש אחת גדולה". היא מציינת שבאזור מוצעים גם סיורי שיט בעקבותיהם.

אבל אחד המפגשים עם בעלי החיים הסתיים בחוויה מלחיצה במיוחד. במהלך ביקור במקדש קופים מבודד, שאליו נכנסו דרך מנהרה קצרה בקיר אבן, הביאה המשפחה בננות כדי שאורי יוכל להאכיל את הקופים. במקום היו באותו זמן רק הם וזוג תאילנדי צעיר. "זה התחיל הכי מתוק שיש, עם קוף קטן שאכל לידנו בנחת", היא משחזרת. "אחרי כמה דקות, כשהתחלנו ללכת לכיוון היציאה, פתאום הגיחו עשרות קופים מכל הכיוונים. תוך שניות מצאנו את עצמנו נצורים, להקה שלמה חסמה את מנהרת היציאה, הקיפה אותנו מכל עבר והתחילה לחשוף שיניים".

לדבריה, גם כשהשליכו את הבננות הצדה, הקופים המשיכו להקיף אותם. "גיא מצא מעדר שהיה מונח בפינה, אמר לי להרים את אורי על הידיים והתחיל לפלס לנו דרך עד שהגענו לרכוב בחוץ. זו הייתה חוויה מלחיצה ובלתי נשכחת".

בכל הנוגע להתניידות, ההמלצה המרכזית שלה למשפחות היא לתכנן את הטיול עם רכב. מניסיונם, במקומות שבהם טיילו אי אפשר להסתמך על מוניות מזדמנות כפי שעושים ביעדים מרכזיים. מנגד, היא מתארת את הכבישים כנוחים ואת הנסיעות כחלק מהחוויה.

ומה לגבי המחירים? שחק מספרת שבקאנום ובסיצ'ון הם מצאו תמורה טובה יותר לכסף בהשוואה לאיים, גם בלינה וגם באוכל. "יש הבדל משמעותי במחירים. בגלל שאלו יעדים שפונים לקהל מקומי, המחירים זולים משמעותית מאשר באיים, והרמה גבוהה. סצנת הקולינריה ובתי הקפה שם מטורפת - בקאנום יש קפה ביתי משגע ומסעדות חוף מעולות. בסיצ'ון הסמוכה התאהבנו בכמה קפה ספשיאלטי, חלקם ממוקמים ממש על החוף והמסעדות שם מציעות דגים טריים ומנות תאילנדיות ומערביות מצוינות".

שחק מציינת כי אפשרויות הלינה באזורים הללו מגוונות במיוחד: בקתות עץ ליד הנהר, אתרי גלמפינג בהרים ומלונות על הים. בקאו סוק, מקום הלינה שאליו הם אוהבים לחזור הוא Our Jungle House, שבו בתי עץ ובקתות בג'ונגל ליד הנהר. אפשרות נוספת שהיא מזכירה היא Tanoshi Glamping. בקאנום היא מציינת את Yotaka Khanom, את Khanom Beach Resort and Spa ואת Baan Proud Proud. בסיצ'ון התארחו ב-Sichon Cabana וב-Sichon Hideaway, ולדבריה, אחד המקומות שאליהם ירצו לחזור הוא Aiyara Camping & Resort.

את כל אלה היא מציעה לשלב במסלול שבין חוף אנדמן לאיים שבמפרץ תאילנד. במקום לרכז את המעבר ביום אחד, ההצעה שלה היא להקדיש שניים עד שלושה לילות לקאו סוק ולפאנג נגה, ומשם להמשיך מזרחה לעוד שלושה עד ארבעה לילות בקאנום, בסיצ'ון ובקיריוונג, לפני ההגעה למעבורת. "זה מתאים לכל מי שרוצה לחוות תאילנד ירוקה ורגועה, בלי לוותר על קפה טוב, אוכל ומלונות נוחים", היא אומרת. "הדרך הכי טובה לשלב את זה היא להפוך את יום המעבר לטיול בפני עצמו".