"אנחנו מבריחים את הגנבים": ראש עיריית לונדון לוקח קרדיט על הירידה בפשיעה – התושבים טוענים אחרת

דרמה לא קטנה מסעירה בימים אלה את רחובות לונדון, והיא נעה על הציר שבין נתוני הפשיעה הרשמיים של המשטרה לבין מה שקורה בפועל בסמטאות העמוסות של העיר. זה התחיל כאשר ראש העירייה, סאדיק חאן, הציג בגאווה נתונים המראים על ירידה של 14 אחוז בעבירות רכוש ופריצות בבירה במהלך השנה האחרונה, כולל ירידה מטאורית של יותר משליש באירועי הפשיעה ברובע ווסטמינסטר המתויר (שם ממוקמים הפרלמנט, אזור הסוהו וכיכר לייסטר).

אלא שבדבריו, חאן בחר לתקוף חזיתית את תופעת ה"סיורים האזרחיים" והבהיר כי לאנשים שפועלים באופן עצמאי ברחובות "אין שום תפקיד" בהורדת אחוזי הפשיעה. "אני חושב שחשוב להיות עובר אורח פעיל, כל עוד אתה לא מעמיד את עצמך בסכנה", הסביר ראש העירייה את עמדתו. "אני לא חושב שאנחנו צריכים לקבל קבוצות של אזרחים שלוקחים את החוק לידיים ומסתובבים בעיר".

>> "הצדק עוטה מסכות רבות": שוטרים בלונדון התחפשו לבאטמן ורובין במבצע נועז

>> כנופיות הכייסים קורעות את מיורקה: "הם מחפשים תיירים מבולבלים שנראים אבודים"

>> "היא פשוט לא שחררה": שיטה חדשה לכייס תיירים ברחבי העולם - בעזרת חיבוקים

מי שלא נשאר חייב למשמע הדברים הוא דיאגו גלדינו, צייד הכייסים המפורסם ביותר בלונדון. גלדינו, שהפך לתופעת רשת עם מאות אלפי עוקבים ואף התפטר מעבודתו כשליח כדי להתמקד ברדיפה אחרי גנבים, חמוש תמיד במכל ספריי בצבע אדום שהפך לסמלו המסחרי. "קורבנות מגיעים אלינו, אנחנו מוצאים את הכייס ואנחנו מעבירים את כל הפרטים למשטרה", משחזר גלדינו את שיטת העבודה שלו. "מאז שהתחלתי לפני שנתיים, הבחנתי בהבדל דרמטי". לדבריו, הפעילות שלו הובילה למעצרם של כ-25 חשודים ולגירושם של שניים מהם מהמדינה, כאשר ברוב המקרים הכייסים באזורי הקניות של ווסטמינסטר פשוט בורחים ברגע שהם מזהים אותו ברחוב.

גלדינו הביע אכזבה מדבריו של חאן, אך הבהיר שהוא אינו מופתע: "אני יודע שראש העירייה לעולם לא ירצה להכיר באזרחים שלוקחים את החוק לידיים, וזה בסדר, כי אני יודע שהייתה לנו השפעה טובה ואני מאחל לו את כל הטוב".

מתסכול משותף ועד מלחמות ברשת

על אף המחלוקת על הקרדיט, יש דבר אחד שבו צייד הכייסים וראש העירייה דווקא מסכימים עליו לגמרי: התסכול העמוק ממערכת המשפט הבריטית, שמשחררת את העבריינים בחזרה לרחובות תוך זמן קצר. "כשהם מוסרים את השם והכתובת שלהם למשטרה, אני אומר לשוטרים שהם מספקים שמות בדויים, אבל הם לא באמת מקשיבים", טוען גלדינו. "המשמעות היא שהם חומקים מכך שהם לא מופיעים לדיונים בבית המשפט, כמו גם משתחררים ממעצר לאחר שעות ספורות בלבד". ראש העירייה חאן הודה כי גם הוא מתוסכל מהעומס והשחרורים המהירים: "אני מתוסכל כשאני מדבר עם קורבנות שמספרים לי שנאמר להם שיעברו שלוש שנים עד שהמשפט יתקיים. אני מתוסכל כשהמשטרה עובדת קשה מאוד כדי לעצור מישהו, והוא משוחרר למחרת בגלל החלטה של שופט".

מנגד, במטה משטרת המטרופוליטן מעדיפים להתמקד במספרים החיוביים ובטכנולוגיה. מפקד המשטרה, סיר מארק רולי, ציין כי "שיטור שכונתי הוא היסוד של מה שאנחנו עושים", והדגיש את השילוב בין סיורים רגליים מוגברים לשימוש בטכנולוגיית זיהוי פנים בזמן אמת. בנוסף, נתוני הפשיעה החמורה מראים כי בשנת 2025 נרשמו בלונדון 97 מעשי רצח בלבד, הנתון הנמוך ביותר מאז 2014, המציב את הבירה הבריטית במצב טוב ומוגן יותר מאשר פריז, ברלין או ניו יורק.

הוויכוח הזה מתרחש כאשר ברקע סוערת סערת רשת נרחבת יותר על תדמיתה של העיר. חאן תקף בחריפות את מה שהוא מכנה "כלכלת זעם" ברשתות החברתיות, והאשים חוות בוטים מרוסיה ומסין, כמו גם משפיענים מארצות הברית, בניסיון לצייר את לונדון כעיר מסוכנת ושקועה בכאוס. "למה הם עושים את זה? כי אנחנו ליברלים, פרוגרסיביים, מולטי-תרבותיים ומצליחים בצורה יוצאת דופן", טען חאן.

ומה אומרים התיירים והתושבים בשטח? התחושות מעורבות. לצד החשש המוכר מגניבות טלפונים מהירות, רבים עדיין מרגישים בטוחים למדי. ג'וליאן סוויטן, סטודנטית אמריקאית בת 21 הלומדת בעיר, סיכמה כי לונדון "מרגישה הרבה יותר בטוחה מאשר ארצות הברית", ושמחה לגלות שהחששות המוקדמים שלה לגבי ביטחונה האישי התבררו עד כה כלא נכונים.