"תקף לכל המדינות - חוץ מישראל": בנגלדש מחזירה את ההחרגה הרשמית לדרכונים

ממשלת בנגלדש הורתה לרשויות ההגירה להחזיר לדרכונים הביומטריים של המדינה את המשפט המפורש: THIS PASSPORT IS VALID FOR ALL COUNTRIES OF THE WORLD EXCEPT ISRAEL (דרכון זה תקף לכל מדינות העולם למעט ישראל). ההחלטה הדרמטית מבטלת שינוי שבוצע בשנת 2020 תחת ממשלתה של ראש הממשלה המודחת שייח' חסינה, ומחזירה את מסמך הנסיעה הרשמי של המדינה לקו היסטורי וחד-משמעי. לפי דיווחי משרד הפנים בדאקה, הדפסת הדרכונים החדשים תתחיל כבר במהלך החודש הקרוב, והנפקתם הרשמית לציבור הרחב צפויה להתחיל במהלך חודש אוקטובר.

מהשקט ב-2020, דרך הרוגלות הישראליות ועד הפיכת המונסון

מאז קבלת עצמאותה ועד לשנת 2021, כל דרכון בנגלדשי נשא בקפידה את סעיף ההחרגה, אלא שכאשר השיקה המדינה את פרויקט הדרכונים האלקטרוניים המתקדמים, המשפט הוסר בשקט מוחלט וללא כל הודעה מוקדמת או דיון ציבורי. בזמנו, בממשלת חסינה מיהרו להרגיע וטענו כי מדובר בעדכון טכני ומנהלי בלבד שנועד להתאים את המסמך לתקנים הבין-לאומיים של תיעוד נסיעות, ולא בשינוי דרמטי של מדיניות החוץ. אולם בציבור הבנגלדשי הרוחות סערו, ורבים ראו בכך כרסום מכוון במחויבות ההיסטורית של המדינה לעם הפלסטיני.

הביקורת והחשדנות הציבורית החריפו עוד יותר בשנים לאחר מכן, בעקבות תחקירים ודיווחים שלפיהם גופי המודיעין במדינה רכשו טכנולוגיות מעקב ורוגלות מתקדמות המזוהות עם חברות טכנולוגיה ישראליות. יתרה מכך, שמועות רבות נפוצו על האפשרות שבנגלדש וישראל יכוננו יחסים דיפלומטיים אחרי עשרות שנים של נתק. עם זאת, עם פרוץ המלחמה באוקטובר 2023, הלחץ הציבורי להחזרת הסעיף הגיע לשיא חסר תקדים והפך לנושא מרכזי בסדר היום הלאומי בבנגלדש.

המפנה הפוליטי הגיע בקיץ 2024 בעקבות הפיכה עממית סוערת, המכונה "התקוממות המונסון", שהובילה לסיום שלטונה הנוקשה בן 15 השנים של שייח' חסינה. לפי נתוני האו"ם, כ-1,400 בני אדם נהרגו ואלפים רבים נפצעו במהלך הדיכוי האלים של המחאות, עד שחסינה נאלצה להימלט להודו ב-5 באוגוסט, שם היא שוהה בגלות עד היום.

לאחר תום ימי ממשלת המעבר הזמנית, ההחלטה הרשמית על החזרת הסעיף נחתמה והושלמה תחת ממשלתו החדשה של ראש הממשלה הנבחר, טאריק רחמן, שלקח את המושכות בסוף פברואר. "הוצאנו את הצו הרשמי בנוגע לדרכון החדש שיכניס מחדש את הסעיף המפורש", מסביר ד"ר זיאאודין אחמד, סגן מזכיר במשרד הפנים של בנגלדש. הוא הוסיף כי השינוי בדרכון ישקף באופן מלא את ההתחייבות הפוליטית של הממשלה, יביע סולידריות עם העם הפלסטיני, ויבהיר לעולם כולו את עמדתה של דאקה לצד התגשמות השאיפות של הציבור המקומי.

היסטוריה של נתק מוחלט ומתיחת פנים סמלית לדרכון

היחסים בין בנגלדש לישראל מושתתים מזה עשורים על נתק מוחלט ומדיניות נוקשה שכוללת אי-הכרה רשמית, היעדר מוחלט של יחסים דיפלומטיים, ואיסור חוקי גורף על אזרחים לבקר בישראל או לקיים עמה קשרים ישירים. השורשים של המדיניות הזו חוזרים ממש לימי הלידה של בנגלדש: לאחר מלחמת השחרור העקובה מדם ב-1971, הייתה ישראל בין המדינות הראשונות בעולם שהושיטו יד להכרה דיפלומטית רשמית במדינה החדשה כבר בפברואר 1972. אולם המנהיג המייסד של בנגלדש, שייח' מוג'יבור רחמן, דחה את ההצעה הישראלית על הסף ובחר לבסס את מדיניות החוץ של ארצו על ברית הדוקה עם מדינות ערב וגוש המדינות הבלתי-מזדהות.

מלבד השבת ניסוח ההחרגה המפורש כלפי ישראל, משרד הפנים הורה גם על מתיחת פנים חזותית וסמלית רחבה בחוברת הדרכון האלקטרוני. במסגרת השינויים הללו, המסמכים החדשים ישלבו איורים וסימני מים חדשים המנציחים את הרוגי התקוממות יולי-אוגוסט 2024 שהביאה לנפילת המשטר הקודם. במקביל, הוחלט על הסרת חלק מהאיורים והדימויים שהוקדשו בעבר לראש המדינה המייסד, שייח' מוג'יבור רחמן, שהיה גם אביה של חסינה המודחת. בדאקה מדגישים כי כלל הצעדים הללו נועדו לאותת על עידן חדש, תוך הבהרה כי העמדה הרשמית של המדינה נותרה איתנה: בנגלדש לא תכיר בישראל ולא תכונן עמה יחסים רשמיים כל עוד לא תוקם מדינה פלסטינית עצמאית.