mako
פרסומת

בלי בושה: בכפר הציורי מתלוננים - התיירים מצטלמים לנו בבתים

אחרי שתיירים תועדו מטפסים על בתים, נכנסים למרפסות וחוסמים את הסמטאות בדרך לסלפי המושלם, תושבי ביניבקה ויי שבמנורקה החליטו להשיב מלחמה. הכפר, שמושך יותר מ-800 אלף מבקרים בשנה, כבר מגביל את שעות הכניסה, סוגר את שעריו בלילה ואף שוקל לשכור אבטחה פרטית: "זו קהילה אמיתית, לא פארק שעשועים"

אילן ארנון
פורסם:
בלי בושה: בכפר הציורי מתלוננים - התיירים מצטלמים ל
בלי בושה: בכפר הציורי מתלוננים - התיירים מצטלמים לנו בבתים | צילום: סעיף 27א לחוק זכויות יוצרים
הקישור הועתק

תושבי ביניבקה ויי, כפר חוף ציורי במנורקה, החליטו להפסיק לבלוע בשקט את נהירת התיירים: חשבון האינסטגרם הרשמי של הכפר פרסם סרטונים ותמונות של מבקרים שנכנסים לשטחים פרטיים, מטפסים על בתים לבנים, חוסמים סמטאות צרות ומצטלמים מול דלתות של תושבים כאילו מדובר בסט צילומים. באחד הסרטונים נראות סמטאות האבן המפותלות מלאות בתיירים, ובתמונה אחרת תייר מבצע פוזה אקרובטית בין הקירות הלבנים, לצד הכיתוב: "זה התיירות שאנחנו רוצים?".

"תיירים, לכו הביתה... אם אתם מגיעים לכאן בלי כבוד", נכתב בהצהרה שפרסם החשבון. "אנחנו לא רוצים להרחיק תיירים. אנחנו רוצים תיירים אחראים. תיירות היא דבר מבורך. אנשים מוזמנים. מה שלא מבורך הוא חוסר כבוד לקהילה, הפרעה לתושבים, כניסה לשטחים פרטיים, גרימת נזק לרכוש או התייחסות לבית של מישהו כמו לסט צילומים". בהמשך הוסיפו שם: "בואו. תיהנו מביניבקה. תצלמו. תגלו את מנורקה. רק תזכרו: זו קהילה אמיתית, לא פארק שעשועים".

הכעס המקומי לא מגיע משום מקום. לפי הדיווח, מבקרים תועדו שוכבים הפוך על מדרגות בשביל תמונה, יושבים על קירות מטופחים, פותחים דלתות ונכנסים למרפסות כדי להשיג סלפי טוב יותר. תושבים מספרים שהתיירים נעצרים באמצע המעברים הצרים לצילומים וחוסמים את הדרך למי שבאמת גר שם. "זה קורה כל יום: אנשים יושבים לך על המדרגות ואתה צריך לבקש מהם לזוז כדי שתוכל להיכנס הביתה", אמר אחד התושבים.

בפוסט אחר נכתב: "ביניבקה היא לא רקע לצילומים, זה מקום שבו אנשים חיים, שבו יש שכנים, והדלתות האלה הן הבתים שלנו". ברחבי הכפר הוצבו שלטים שמבקשים לשמור על שקט, ובאינסטגרם של המקום ניסחו את זה פחות בעדינות: "אל תטפסו על הקירות או על הבתים כדי להצטלם. אל תשימו רגליים על הקירות הלבנים, כי אחר כך אנחנו, השכנים, אלה שצריכים לנקות אותם. כבדו את השקט, את השעות ואת חוקי הקהילה".

ביניבקה ויי, בדרום-מערב מנורקה, הוא מתחם מגורים פרטי שנבנה ב-1964 על ידי המודד המקומי אנטוניו סינטס מרקדל והאדריכל פרנסיסקו חואן ברבה קורסיני. הוא תוכנן להיראות כמו כפר יווני מסורתי, עם סמטאות שקטות וצרות ו-165 בתים לבנים, רבים מהם פונים לים, למפרצונים ולצוקים. דווקא הקסם הזה הפך אותו למגנט של סושיאל: יותר מ-800 אלף מבקרים מגיעים אליו בשנה, הרבה בזכות פוסטים ב-Instagram וב-TikTok תחת ההאשטאג של ביניבקה.

פרסומת

העומס כבר גרר מגבלות רשמיות. התאחדות התושבים, בתמיכת מועצת סנט לואיס, הגבילה כמה פעמים את שעות הכניסה לתיירים. ב-2024 הביקור הותר מ-11:00 עד 20:00, וכיום הכניסה מותרת מ-10:00 עד 22:00. מחוץ לשעות האלה התושבים סוגרים בשרשראות את 22 הכניסות לקהילה הפרטית, וכעת אף נשקלת האפשרות לשכור אבטחה פרטית כדי להתמודד עם הזרם.

בלב המתחם נמצא פובלדו דה פסקדורס, "מפלט הדייגים", אזור של בתי נופש ונכסים להשכרה עם שערים וקירות מסוידים. למרות שהמתחם אינו היסטורי ואינו באמת כפר דייגים, התיירים ממשיכים להתאהב במראה המלוטש שלו. ב-2024 קיימו התושבים משאל על האפשרות לאסור כניסת תיירים לחלוטין; שליש מכ-200 התושבים תמכו באיסור גורף, אבל הם היו במיעוט מול מי שהעדיפו להישאר עם המצב הקיים.

אוסקר מונג'ה ביניבקה ויי, נשיא קהילת בעלי הנכסים במקום, אמר לדיילי מייל שהתיירים עדיין מוזמנים - אבל הגן על המדיניות הנוקשה. "זו שאלה של היגיון בריא", אמר. "אנחנו לא מקבלים שום עזרה כדי לשמור על הקהילה שלנו כמו שהיא נראית. זה עולה לנו בערך 100 אלף יורו בשנה (כ-390 אלף שקל) לשמור על הבתים לבנים כמו שהם, כי החזיתות משחירות כשאנשים שמים ידיים על הקירות. אם לא היו לנו 800 אלף מבקרים בשנה, כנראה שהיינו צריכים לצבוע רק פעם בשנתיים או אפילו בשלוש שנים".