פשיטות פתע וחקירה דחופה: בהודו יוצאים נגד היוזמה של הישראלים ב"ישראל הקטנה"

בית המשפט המחוזי הגבוה במדינת הימאצ'ל פרדש שבהודו הורה לרשויות המקומיות ולמשטרה לבצע ביקורת פתע ופשיטות מיידיות באזור קאסול, בעקבות דיווחים בתקשורת על מסיבת טבע המונית ומתמשכת המובלת ומאורגנת ברובה על ידי ישראלים.

אלפי חוגגים, ברובם המוחלט צעירים ישראלים שהגיעו לעמק פרוואטי, השתתפו בפסטיבל השנוי במחלוקת Back to the Mountains (בחזרה להרים) שהתקיים בין 7 ל-11 ביוני. האירוע הצית מחדש מתיחות קשה בין יזמים ואינטרסים של תיירות מסחרית לבין תושבים וארגונים מקומיים הנאבקים על שימור הסביבה באחד האזורים הרגישים והשבריריים ביותר מבחינה אקולוגית בהודו. הדיווחים, ביניהם על מותה של דיג'יי רוסייה שניגנה באירוע, הגיעו לפתחו של בית המשפט והצביעו שוב על הנוכחות המסיבית, הדומיננטיות וההשפעה של המטיילים הישראלים, המהווים את קהל היעד המרכזי והכוח המניע מאחורי תרבות מסיבות הטבע בעמק.

בית המשפט דורש תשובות

השופט רומש ורמה, שדן במקרה במהלך פגרת בית המשפט, התייחס בחומרה רבה לפרסומים שפירטו את היקף ההתקהלות, ואף ציין באופן מפורש כי על פי המידע והראיות שהוצגו, אזרחים ישראלים היו בין המארגנים המרכזיים של הפסטיבל כולו. בית המשפט הורה למזכיר הרשות המחוזית לסיוע משפטי (DLSA) בקולו (Kullu) לצאת באופן מיידי לסיור פיקוח ופשיטה באתר האירוע, בליווי כוחות המשטרה והממשל המקומי, ולהגיש דוח מקיף בתוך 10 ימים.

בנוסף, נדרשו סגן הממונה המחוזי ומפקד משטרת מחוז קולו להגיש תצהירים אישיים המגיבים לטענות המופיעות בדיווחים. ההליך המשפטי הנוכחי נשען על עתירה לטובת הציבור (PIL) שהוגשה במקור על ידי האגודה להימלאיה להגנת הסביבה באזור קולו, שבה נטען כי מסיבות רייב מסחריות בקנה מידה רחב מאורגנות תחת כסות של "תיירות", תוך גביית דמי כניסה מופקעים.

התיק נקבע לשימוע רשמי ב-18 ביוני, מה שמפעיל לחץ כבד על הממשל המקומי להבהיר את מדיניות האכיפה שלו. בכירים לשעבר במערכת המשפט הביעו אף הם דאגה עמוקה מהמצב. פרם פאל רנטה, לשעבר השופט המחוזי של קולו, התייחס לאירועים: "במהלך כהונתי בין השנים 2015–2017, ניהלנו יד קשה ותקיפה נגד מסיבות הטבע הללו במסגרת החוק למלחמה בסמים (NDPS). המארגנים הורשעו, ואחד הצעדים המשפטיים המשמעותיים ביותר היה החלטה להפנות את הכספים שחולטו בפשיטות המשטרתיות לטובת שיקום מכורים לסמים. לכן, זה מפתיע ומטריד מאוד לראות אירועים כאלה מפורסמים ומאורגנים שוב בגלוי, דבר המעיד על כשל חמור מצד המנהל המחוזי".

טענות לכרטיסים באלפי שקלים ואפליה לטובת הישראלים

האירוע, שקודם ברשתות החברתיות על ידי חברת ההפקות Munch Production, משך אליו כ-10,000 משתתפים שהגיעו ממרכזים עירוניים מרכזיים בהודו, בהם דלהי, מומבאי, בנגלור וצ'נדיגאר, לצד נציגות מסיבית של תיירים מהעולם, שבראשם כאמור המטיילים הישראלים. מחירי הכרטיסים נעו על פי הדיווחים בין 10,000 ל-16,000 רופי לאדם (בין כ-450 לכ-700 שקלים), כאשר חלק מהמשתתפים אף טענו כי המארגנים הפעילו מערכת תמחור כפולה, במסגרתה נגבו מחירים גבוהים יותר ממטיילים הודים, בעוד שכרטיסים מוזלים נמכרו למשתתפים הישראלים.

תושבים מקומיים ופעילים סביבתיים השמיעו אזהרות חריפות מפני הנזק האקולוגי הכבד שנותר בסמוך לנחל גראהן (Grahan) הצלול, שמימיו מתנקזים בסופו של דבר לנהרות הפרוואטי והביאס. מומחי שימור מזהירים כי מוזיקה אלקטרונית בעוצמות גבוהות לאורך ימים ולילות רצופים פוגעת קשות בבתי הגידול של חיות הבר המקומיות, משבשת את דפוסי הרבייה שלהן ומבריחה מינים מוגנים מיערות הארז (דהודאר) שבאזור. מעבר לכך, הצטברות כמויות של פסולת ופלסטיק, בקבוקי זכוכית ואריזות מזון מאיימת לסתום את סכרי הנהרות בהמשך הזרם.

לצד הפגיעה הסביבתית, בקרב הקהילות המקומיות גובר תסכול עמוק בשל מה שנתפס בעיניהם כאכיפה סלקטיבית ואפליה מצד הרשויות. בעוד שהכפריים המקומיים נאלצים להמתין לעיתים שנים ארוכות לקבלת אישורים לבניית תשתיות ציבוריות בסיסיות או סלילת דרכים תחת מגבלות חוקי היערות הנוקשים, במקרה זה הוקמו במעבה היער המוגן במות ענק ומערכות הגברה מסחריות של היזמים, שהצליחו איכשהו לעקוף את כל המגבלות המנהלתיות.

"שביל החומוס" במוקד המתיחות הגיאופוליטית

נהירת התיירים הישראלים לאזור מדגישה תופעה תיירותית ותיקה ומוכרת המכונה "שביל החומוס". מדי שנה, עשרות אלפי ישראלים צעירים מגיעים לטיול בהודו מיד עם תום שירותם הצבאי, כדי לטייל בנקודות מרוחקות ברחבי הימאצ'ל פרדש, ראג'סטאן, גואה וטאמיל נאדו. קאסול משמשת כבר שנים רבות כתחנה מרכזית ובולטת במסלול זה, ואף זכתה לכינוי "ישראל הקטנה" בשל שפע השלטים בעברית, בתי הארחה המנוהלים על ידי ישראלים ומסעדות המגישות אוכל ישראלי.

למרות שהדמוגרפיה הישראלית הזו מהווה מנוע כלכלי משמעותי עבור בעלי גסטהאוסים, נהגי מוניות וסוכנויות נסיעות באזור, היא הופכת בהדרגה גם למוקד למתיחות חברתית ופוליטית עמוקה. מבקרים ומנהיגי קהילה מקומיים מצביעים על כך שתרבות זו מתרכזת לעיתים קרובות סביב צריכת חומרים אסורים ומסיבות רועשות מסביב לשעון, במקום חיבור לרוחניות ההימלאיה המסורתית או למנהגים המקומיים, דבר המוביל להאשמות בדבר חוסר כבוד לתרבות המקומית. בנוסף, דיווחים נקודתיים על עסקים מסוימים המכוונים את שירותיהם באופן כמעט בלעדי למטיילים הישראלים עוררו כעס בקרב התושבים בנוגע לריבונותם התרבותית, כשהמבקרים טוענים כי יצירת מובלעות סגורות כאלה מייצרת תפיסה של התעלמות מזכויותיהם של בני המקום על אדמתם שלהם.

הריכוז הגבוה של תיירים ישראלים משך לאחרונה גם את תשומת לבם של ארגוני זכויות אדם וקבוצות פוליטיות מקומיות בהודו. ארגוני שמאל פוליטיים במדינה לצד גופים משפטיים בין-לאומיים, בהם "קרן הינד רג'אב" (Hind Rajab Foundation), פנו למשרד הפנים ההודי, ללשכת ההגירה ולמשטרה המקומית, בדרישה לחקור ולעצור אנשי מילואים ישראלים המטיילים בהימאצ'ל פרדש. נקודת המפגש הזו, בין פגיעה סביבתית, תרבות סמים מקומית וגיאופוליטיקה עולמית, הפכה את עמק ההרים השקט לחבית חומר נפץ חברתית ופוליטית מורכבת עבור המטיילים הישראלים באזור.

אומנם בכירים במשטרת הימאצ'ל פרדש מצהירים באופן רשמי על מדיניות של "אפס סובלנות" כלפי פעילות בלתי חוקית והפצת סמים, אך היקפו של האירוע האחרון בקאסול ממחיש את הקשיים הלוגיסטיים הרבים הכרוכים בפיקוח ואכיפה ברכסי ההרים הגבוהים והמבודדים. כעת העיניים נשואות אל עבר 18 ביוני, התאריך שבו צפוי להתקיים השימוע הרשמי והמכריע בבית המשפט המחוזי. עד אז, הרשויות המקומיות ומפקדי המשטרה ייאלצו לספק תצהירים משפטיים מפורטים ולהסביר כיצד פסטיבל בהיקף כזה הצליח להתקיים מתחת לאפם, בעוד שמזכיר הרשות לסיוע משפטי יגיש את ממצאי דוח סיור הפתע שלו מהשטח.