שריפת דגלים, קריאות גזעניות ושלטים נגד יהודים: מראות חריגים וקשים בהפגנה בתאילנד
גל מחאות חריג במוקד התיירות של פאטונג מעורר דאגה בקרב הישראלים בפוקט, על רקע שריפת דגלים, קריאות שטנה ושלטים הדורשים לאסור כניסת יהודים. "קריאות בלתי פוסקות ודברים גזעניים", אומר תומר גראור, איש עסקים ישראלי שנסע לתעד את ההפגנות מקרוב. זאת בזמן שברשתות החברתיות במדינה משתולל קמפיין של סרטונים מזויפים של תיירים ישראלים

האי פוקט בתאילנד חווה בשנה האחרונה זינוק של עשרות אחוזים במספר התיירים מישראל מדי חודש, אך בסוף השבוע האחרון נרשמה בו עליית מדרגה מדאיגה. בסדרת מחאות פרו-פלסטיניות שהתקיימו באזור פאטונג הפופולרי, נראו מפגינים שורפים דגלי ישראל, מניפים שלטים הקוראים לאסור כניסת יהודים למקומות שונים ומשמיעים קריאות קשות נגד תיירים ישראלים, בטענה כי המחאות קמו "בשל התנהגות של ישראלים".
מדובר במראה חריג במיוחד בתאילנד, שנחשבת למדינה שמקבלת בדרך כלל את התיירים מישראל בחום. עם זאת, חשוב לציין כי לא מדובר במחאות המוניות: מדובר במספר התכנסויות ממוקדות שבהן השתתפו כ-150 משתתפים בסך הכל, רובם ממוצא מוסלמי. על אף היקפן המצומצם, התיעודים שהופצו ביממה האחרונה עוררו דאגה בקרב ישראלים השוהים באי, לצד תגובות ביקורתיות מצד מקומיים שהתנגדו להנפת דגלי פלסטין ולניגוח נגד התיירים.
מי שנכח ביום שישי בהפגנה המרכזית בפאטונג הוא תומר גראור, איש עסקים ישראלי המתגורר בתאילנד וחבר בקבוצת תאי טורס, חברת נסיעות שממוקמת בבנגקוק ומתמחה בליווי ובתכנון אישי של חופשות בתאילנד עבור תיירים ישראלים. "החלטתי לעלות לטיסה מבנגקוק ולהגיע לפוקט כדי לראות מקרוב מה קורה בשטח ואילו מסרים מועברים", מספר גראור. "מעולם לא הייתי בהפגנה בחיי. היה לי חשוב להעביר לציבור בישראל מידע עדכני ומדויק מהשטח, לא דרך שמועות, סרטונים או פרשנויות של אחרים. רציתי לראות ולתעד בעצמי, ללא פילטרים, וכמובן שלא במטרה להתעמת עם אף אחד".
בתיעוד שפרסם נראים כמה מהמשתתפים מתקרבים אליו, קוראים לעברו ומבצעים תנועות בוז. "אני מודה שזה קצת החזיר אותי לגן, כמו ילדים שמוציאים לשון זה לזה", הוא משחזר. "היו גם כאלה שעשו תנועות שנתפסו בעיניי כמאיימות או מבזות, ובכל פעם ניגש אליי אדם אחר ושאל מאיפה אני".
לצד הקריאות נגד מדינת ישראל, נשמעו ונראו היטב גם מסרים שחרגו מביקורת פוליטית. "היו קריאות בלתי פוסקות נגד תיירים ישראלים וחלק מהדברים שנאמרו היו קשים וגזעניים. היו לא מעט שלטים שדורשים לאסור כניסת יהודים למקומות. חשוב לי לעשות הבחנה: ביקורת על ישראל או על המדיניות שלה היא לגיטימית. אפשר לא להסכים, למחות ולבקר. אבל ברגע שעוברים להכללות, להסתה או לשנאה כלפי אנשים רק בגלל המוצא שלהם, זה כבר משהו אחר".
המראות בפוקט הפתיעו את גראור במיוחד על רקע היכרותו הממושכת עם תאילנד. הוא נמצא על קו ישראל-תאילנד מזה כעשור ומתגורר במדינה בשנתיים האחרונות. בעבר עבד בחב"ד והיה אחראי, בין היתר, על תחומי התרומות, הכספים והפעילות ברשתות החברתיות. "אני מכיר מקרוב את הקשר החם בין הישראלים לתאילנדים", הוא מוסיף. "יש לי כאן חברים תאילנדים רבים ולאורך השנים חוויתי חום, כבוד ויחסים מצוינים. לראות התארגנות ממוקדת כזאת נגד ישראלים בפוקט היה עבורי אירוע חריג, וזה צבט לי בלב. הקשר בין ישראל לתאילנד גדול הרבה יותר מהאירוע הזה. יש עובדים תאילנדים שמתפרנסים בישראל, משפחות תאילנדיות-ישראליות וקשרים ארוכי שנים בתחומי התיירות, החקלאות והמסחר. אף אחד לא יהרוס את מערכת היחסים הזו", אומר גראור.
"חשוב לי להעביר את המסר שאנחנו לא בשנות ה-40. בשנת 2026 אפשר לחלוק על ישראל, לבקר אותה ולהפגין נגדה, אבל אסור לנרמל אנטישמיות, הסתה או שנאה כלפי ציבור שלם", אומר גראור. "המטרה שלי היא להציג את המציאות כפי שהיא, ובמקביל להמשיך לחזק את הקשר והידידות בין העם הישראלי לעם התאילנדי".
הניסיון להתסיס את התושבים המקומיים בפוקט נגד הישראלים לא זכה להיענות שלה ציפו המארגנים. על אף הציפייה לאלפי משתתפים, לכלל המחאות הגיע בסופו של דבר מספר מצומצם של מפגינים. האירוע בסוף השבוע התקיים על רקע גל של מידע כוזב נגד תיירים ישראלים שמופץ בתקופה האחרונה ברשתות החברתיות בתאילנד. בשבוע שעבר דיווחנו כי בחלק מהמקרים הסרטונים ישנים, או שמדובר בתיעוד של תיירים ממדינות אחרות, שהוצגו באופן שגוי כישראלים ועוררו תגובות זועמות. באחד המקרים תועדו תיירים מסעודיה וממרוקו בעימות במסעדה בפוקט, אך ברשת נטען כי מדובר בישראלים. בעקבות הדברים פרסמה שגרירות ישראל בתאילנד הבהרה, והזהירה כי הפצת מידע לא מאומת עלולה לפגוע באופן בלתי הוגן בקהילות שאין להן כל קשר לאירוע.
