בזמן שהסעודים חוגגים - ישראל בקריסה: דוח התיירות הבין-לאומי של ה-OECD חושף את גודל הבור הקיים

דפוסי התיירות הבין-לאומית עברו מהפך דרמטי מאז 2019. בזמן שהעולם הצליח להתאושש מהקורונה ואף לשבור שיאים חדשים של מבקרים בחלק גדול מהמדינות, קצב ההתאוששות רחוק מלהיות אחיד. סכסוכים גיאופוליטיים, שינויים בסדרי העדיפויות הכלכליים ותמורות בהעדפות הנופשים יצרו פער עצום: מצד אחד מדינות שחוגגות פריחה חסרת תקדים, ומנגד כאלו שנאבקות להחזיר את המטיילים.

נתונים חדשים מתוך דוח המגמות והמדיניות של ארגון ה-OECD לשנת 2026, העוקב אחר כניסות תיירים בין-לאומיות בין השנים 2019 ל-2025, מראים כיצד המפה מעוצבת מחדש. בקצה אחד של המנעד נמצאות מדינות במזרח התיכון, צפון אפריקה ודרום אמריקה שרושמות שיאים חדשים. בקצה השני נמצאים יעדים שחטפו מכה קשה בעקבות לחימה פעילה או מדיניות סגירת גבולות ממושכת, ונותרו שקועים בהתכווצות עמוקה.

>> "הביקוש יהיה בשיא": כך תיראה התיירות האפלה בעוטף עזה

>> הרומא שלנו: זו עיר התיירות הכי שווה בארץ

>> הנה הוא בא: 15 הדברים הכי טובים לעשות בחורף בארץ

המרוויחות הגדולות: הזינוק של הסעודים וההפתעה באירופה

את הדירוג העולמי מובילה לא אחרת מאשר ערב הסעודית, שרשמה זינוק אדיר של 67 אחוזים בכניסות תיירים בהשוואה ל-2019. העלייה החדה הזו היא תוצאה ישירה של המהפך הכלכלי הנרחב במדינה במסגרת חזון 2030, שכולל הקלות דרמטיות בהנפקת ויזות תייר, הרחבת הקיבולת של חברות התעופה והשקעות עתק באתרי מורשת, מלונות יוקרה ומוקדי בידור מפלצתיים.

גם צפון אפריקה הרוויחה מהביקוש הגובר לנסיעות באזור הים התיכון: מרוקו רשמה זינוק של 53 אחוזים במספר המבקרים הבין-לאומיים, בעוד שמצרים הציגה עלייה של 47 אחוזים לעומת הנתונים שלפני הקורונה. בדרום אמריקה נרשמה תנופה יוצאת דופן בהובלת ברזיל עם זינוק של 46 אחוזים, קולומביה שעלתה ב-45 אחוזים וצ'ילה שהוסיפה 33 אחוזים למספר המבקרים.

באירופה ההתאוששות הייתה רחבה אך מתונה יותר. נורווגיה מובילה את היבשת עם עלייה של 28 אחוזים, ומיד אחריה סרביה (27%), דנמרק (22%), פורטוגל (20%), ספרד (16%) וצרפת (12%). עם זאת, התמונה באירופה מפוצלת: גרמניה רשמה ירידה של 6 אחוזים בהשוואה ל-2019, איטליה נותרה 5 אחוזים מתחת לרמת הבסיס, ואילו אירלנד רשמה צניחה של 32 אחוזים.

באזור אסיה-פסיפיק עדיין מרגישים את השפעות סגירת הגבולות הממושכת מתקופת הקורונה. תאילנד נותרה בשיעור של 17 אחוזים מתחת למספרי 2019, ניו זילנד ירדה ב-9 אחוזים, אוסטרליה נחלשה ב-6 אחוזים ואינדונזיה ב-4 אחוזים. גם בצפון אמריקה המספרים עדיין נמוכים מבעבר: ארצות הברית ירדה ב-14 אחוזים במספר התיירים וקנדה רשמה ירידה של 11 אחוזים.

הצניחה החדה בדירוג: ישראל איבדה 71 אחוז מהתיירים

בנפרד מכל שאר המדינות בדוח ה-OECD, ישראל רשמה את הנפילה הקשה ביותר בדירוג, עם קריסה חסרת תקדים של 71 אחוזים בכניסות תיירים בהשוואה לרמות שלפני המגפה. בעוד שפרוץ הלחימה בעקבות מתקפת הטרור ב-7 באוקטובר 2023 הוביל לעצירה ראשונית כמעט מלאה של הגעת זרים, הנתונים המעודכנים מראים שהדרך להתאוששות עוד ארוכה מאוד.

נתוני הלשכה המרכזית לסטטיסטיקה מגלים כי בחודש מאי 2026 נכנסו לישראל 64,400 תיירים בין-לאומיים בלבד, ירידה חדה לעומת 126,800 שהגיעו במאי 2025 ו-115,000 במאי 2024. כשהופכים את הדף לאחור ומסתכלים על מאי 2023 (לפני המלחמה), אז נכנסו 376,400 תיירים, מבינים את גודל הבור: צניחה של 83 אחוזים בהשוואה לשגרה.

גורמים בתעשייה מסבירים כי החסמים כיום כבר אינם רק הביטחון. מחירי הנסיעה והמלונות הגבוהים, מחסור בטיסות ישירות של חברות זרות והתדמית הבעייתית בחו"ל ממשיכים להרחיק את התיירים. המכה הכלכלית למשק היא אדירה: הוצאות המבקרים הזרים, שהניבו כ-4.85 מיליארד דולר בשנת 2023, צנחו ל-2.2 מיליארד דולר ב-2024 והתכווצו עוד ל-2.1 מיליארד דולר ב-2025.

מי שחוטפת את המכה הקשה ביותר היא ירושלים, שבזמנים תקינים אירחה כ-80 אחוזים מכלל המבקרים שנכנסו לארץ. ההיעדרות הממושכת של קבוצות הצליינים הנוצרים ריסקה את עסקי המלונאות והמסחר בבירה. בלשכת ארגוני התיירות הנכנסת מגדירים את המצב כקרב קיומי עבור אלפי עסקים קטנים ומזכירים כי התיירות הנכנסת היא נכס אסטרטגי לאומי.

תיירות הפנים מצילה את המצב, והתוכנית ליום שאחרי

הנזק לענף, שהניב ב-2023 כ-1.9 אחוזים מהערך המוסף הגולמי והחזיק 3.3 אחוזים מהתעסוקה במשק, הדהד ב-2024 כשיצוא הנסיעות צנח ל-2.7 אחוזים בלבד מיצוא השירותים (נפילה של 3.7 נקודות האחוז). מי שנכנסה לוואקום ומנעה קריסה טוטלית היא תיירות הפנים: לינות הישראלים קפצו ב-2024 ל-23.8 מיליון (זינוק של 37 אחוזים מ-2019) והזרימו חמצן כלכלי קריטי למלונות בזמן שקווי התעופה הזרים נותרו דלילים.

למרות המצב, בממשלה ובמשרד התיירות מקדמים את "התוכנית האסטרטגית 2030" ומכוונים להגעת 7 מיליון מבקרים בשנה עד סוף העשור, אף שקיבולת נתב"ג המרבית מוגבלת כעת ל-6 מיליון תיירים בשנה בטווח של 2026-2027. כדי להחזיק את הראש מעל המים, הקצתה המדינה כ-522 מיליון שקלים לתקציב התיירות ב-2025 כולל מענקי חירום, הלוואות מועדפות והקלות במס. במקביל הוחלט לחזק את הפריפריה ולהציע מענקי הון של עד 20 אחוז מהעלות ליזמים שיקימו או ירחיבו מלונות מחוץ לתל אביב והרצליה, תקציב תמריצים שעמד על 180 מיליון שקלים ב-2025 ומתוכנן בהיקף דומה גם ב-2026.

ההיערכות ליום שאחרי כוללת התקשרות בתקציבי תשתיות ציבוריות (130 מיליון שקלים) המותנים בהוכחת התאמה לאקלים (כמו הצללה, חיסכון במים וחומרים עמידים לחום), לצד הקצאת 20 מיליון שקלים לשדרוג אתרים קיימים ו-130 מיליון שקלים נוספים לתשתיות הנגשה לאנשים עם מוגבלויות. כדי לוודא שהכסף הציבורי מנוצל ביעילות, פותחו מודלים מחקריים המודדים תשואה כלכלית וחברתית דרך ניתוח נתוני אשראי ותנועת מבקרים. בנוסף, כדי לגדל את דור העתיד של הענף, הושקו בבתי ספר תיכוניים מגמות בניהול מלונאי ותיירות דיגיטלית, מסלול שמשלב לימודי בינה מלאכותית (AI) והתמחויות מעשיות בחברות סטארטאפ בתחום ה-Travel-Tech.