כמה יפה, ככה מסוכנת: התיירים נוהרים לאיי פארו - ולא מודעים למה שקורה כאן

גל הולך וגובר של תיירים באיי פארו, הארכיפלג הסלעי ומלא הרוחות שבין סקוטלנד לאיסלנד, מביא עמו שילוב של שגשוג וסכנה. עם עליית הטמפרטורות הגלובלית והפופולריות של חופשות קולקיישן (coolcation, "חופשות צינון") בצפון הקריר, האיים מושכים אליהם הרפתקנים מרחבי העולם. אך המקומיים מזהירים: הנוף עוצר הנשימה הזה אינו סולח למי שמתעלם מהסכנות.

בחודש ספטמבר קיבלו האזהרות תוקף מצמרר, כאשר שלושה תיירים נעלמו בתוך יומיים סמוך למפל מפורסם הנשפך היישר אל הים. הדיווח על היעלמותם, שפורסם בסוכנות הידיעות AP, הוביל עובד מקומי לפנות בקריאה פשוטה אך נוקבת: "תהיו זהירים. תחזרו". האירוע המחיש עד כמה הטבע באיים עלול להיות קטלני לצד יופיו הדרמטי, יופי שכיכב גם בסצנת הסיום של הסרט "לא זמן למות" מסדרת ג'יימס בונד.

>> איי פארו: על אי בסוף העולם שמאלה

>> כמו ציור: הכפרים הכי יפים בעולם

>> לא מהעולם הזה: קבלו הצצה לאיי פארו

מקום שבו הטבע קובע את הכללים

באיי פארו, טריטוריה אוטונומית תחת ממלכת דנמרק, השטח פראי ומאתגר: צוקים מתפוררים, רוחות סוערות במפתיע ומדרונות תלולים כל כך שאפילו כבשים עלולות ליפול מהם. "כשעושים כאן טעות הטבע מנצח", אומר מוכר אוכל מקומי באחד מאתרי התיירות. עבור מי שאינו מורגל בתנאים הללו, אפילו מסלול הליכה קצר עלול להפוך למסוכן ברגע.

אף על פי כן, התיירות פורחת. חובבי טבע נוהרים לצפות בציפורי הפאפינים ובשאר עופות הים, חובבי אוכל מתעניינים במנות דגים מקומיות ובסוודרים מצמר סרוגים בעבודת יד, והאיים הפכו יעד נחשק למי שמחפש חוויה שונה.

רשת מתרחבת של מנהרות תת-ימיות, כולל מה שמוגדר ככיכר התנועה התת-ימית הראשונה בעולם, מחברת כיום בין כמה מהאיים ומקרבת אזורים שבעבר נחשבו נידחים. ביישובים שמספר תושביהם הכולל מעט יותר מ-50 אלף, מספר יחידות ה-Airbnb כבר מגיע למאות. הנהיגה באיים אינה קלה וחלק מהכבישים צרים במיוחד, לעיתים ללא מעקה בטיחות, ובמקומות כמו הכביש המוביל מהכפר טיירנוויק (Tjørnuvík) יש רמזור שמסדיר מעבר חד-כיווני בקטע תלול מעל הים. מקומיים מדווחים כי תיירים מתקשים לא פעם לנסוע ברוורס בנתיבים הצרים הללו.

גם העלויות אינן זניחות, ואגרות המעבר במנהרות עשויות להגיע ל-25 דולר לנסיעה, וההליכה הפופולרית למגדלור קאלור (Kallur) עולה כ-30 דולר. קווי האוטובוס הציבוריים פועלים במתכונת מצומצמת, ולכן מרבית המבקרים שוכרים רכב.

שימור לצד פיתוח

הרשויות באיים מנסות לאזן בין קידום התיירות לשמירה על הסביבה. מאז 2019 מתקיימת מדי שנה יוזמת "סגור לתחזוקה": סוף שבוע שבו האיים נסגרים לתיירים רגילים, ומתנדבים מרחבי העולם מסייעים בתחזוקת שבילים ובמניעת סחף קרקע. השנה הושק פרויקט חדש של סיורים מונחים עצמית, שמטרתו להפנות מבקרים מאזורים עמוסים לאתרים פחות מוכרים: כפר חוף שמארח פסטיבל מוזיקה, גן בוטני זעיר, אנדרטה לטביעת ספינה בפיורד סמוך ויער קטן, תופעה נדירה באיים החשופים לעצים.

באתר הרשמי של Visit Faroe Islands לא מסתירים את האזהרות: "רוח עזה עלולה להפוך מכוניות, להעיף אופניים, מריצות וכבשים או כל דבר אחר שאינו מעוגן". מצלמות רשת המשדרות בזמן אמת מסייעות לתיירים לעקוב אחרי מזג האוויר, אך גם המקומיים, שחיים שם דורות, מתייחסים אליו בזהירות רבה.

תופעה חדשה מושכת תיירים גם בימים הסוערים ביותר: Stormcation, "חופשת סערה" שבה המבקרים מגיעים ליהנות דווקא מהסופות. אך המקומיים אינם תמיד סבלניים כלפי מבקרים שמזלזלים בכללי ההתנהגות. מחוץ לבירה טורסהאבן (Tórshavn) השירותים לתיירים מועטים, ובכפרים כמו גיוגב (Gjógv) או פוגלפיורדור (Fuglafjørður) יש בתי קפה ואכסניות קטנות, אך מעבר לכך התשתיות דלות והקליטה הסלולרית מוגבלת.

כלכלת איי פארו, הנשענת במידה רבה על דיג, שומרת על איזון עדין מול מדינות כמו רוסיה וסין, תוך כדי פתיחות לתיירות בין-לאומית. האיים קיבלו לאחרונה תפקיד משותף בראשות מועצת הארקטי, והנבחרת הלאומית שלהם רשמה ריצה מפתיעה לעבר העפלה למונדיאל, הישגים שמחזקים את נוכחותם על מפת העולם.