"מאלץ אותנו להתחבא": מפה שמסמנת עסקים ישראלים ויהודים הופצה בברצלונה

פלטפורמה דיגיטלית שנויה במחלוקת בשם BarcelonaZ צפה מחדש ברשת עם מפה אינטראקטיבית חדשה, המזהה וממפה גיאוגרפית עסקים בבעלות יהודית, חברות ישראליות ותאגידים רב-לאומיים בעלי קשרים לישראל ברחבי קטלוניה, חבל הארץ שבירתו ברצלונה. הפרויקט, שעורר בעבר סערה בין-לאומית ותלונות משפטיות, מושך שוב את תשומת לבם של ארגוני חברה אזרחית, מומחים משפטיים ונציגי ציבור, המזהירים כי הוא עלול ללבות אפליה ואנטישמיות.

המפה המעודכנת, שפורסמה מחדש בפברואר 2026, מקטלגת עשרות גופים, מתאגידים גלובליים ועד עסקים מקומיים קטנים, תחת קטגוריות הנעות בין דיפלומטיה ופיננסים ועד מזון ותיירות. יוצרי המפה, שנותרו בעילום שם ומתארים עצמם כקולקטיב של "חוקרים, עיתונאים וסטודנטים", טוענים כי מטרת הפרויקט היא לחשוף קשרים כלכליים לישראל ומה שהם מכנים "רצח עם" בעזה. מנגד, המבקרים טוענים כי המתודולוגיה והמסגור של הפרויקט משחזרים דפוסים של סימון קולקטיבי המזוהים היסטורית עם פרקטיקות אנטישמיות.

>> "לעולם לא נחזור": התיירים לא רוצים להגיע למדינה ששונאת אותם

>> לאחר גל המחאות: קמפיין חדש לתיירים – "ספרד רוצה אתכם"

>> "מדינות נוספות בדרך": לחץ ממשלתי במדריד הוביל להסרת לינה בהתנחלויות – וצפוי ליצור תקדים

ממחלוקת להשקה מחדש

הגרסה המקורית של מפת BarcelonaZ הוסרה מוקדם יותר השנה מפלטפורמת מיפוי שיתופית בעקבות גינויים נרחבים ותלונה רשמית שהוגשה על ידי "התנועה נגד חוסר סובלנות" (MCI). אותה גרסה כללה למעלה מ-150 גופים ולא הבחינה בין עסקים בבעלות יהודית, חברות ישראליות או תאגידים רב-לאומיים הפועלים בישראל.

הגרסה החדשה שפורסמה מתארחת ב-uMap, פלטפורמת מיפוי בקוד פתוח הממוקמת בצרפת ומתבססת על נתוני OpenStreetMap. בעוד שהיא משמיטה מוסדות מסוימים שהופיעו בעבר, כגון בתי ספר, היא שומרת על מערכת סיווג רחבה המקבצת גופים לפי מגזרים כלכליים וממשיכה לכלול עסקים יהודיים קטנים, חלקם מזוהים אך ורק בשל לאומיות בעליהם או מכירת מוצרים כשרים.

בין העסקים המופיעים ברשימה ניתן למצוא חנות מכולת כשרה המתוארת כ"ציונית באופן גלוי", מסעדה המואשמת ב"ניכוס המטבח הערבי", וגלידריה מקומית בבעלות תושב ישראלי בברצלונה. גורמים באזור מציינים כי תיאורים אלו מטשטשים את הגבול בין ביקורת פוליטית לבין סימון על רקע אתני או דתי.

כאמור, במקום להתמקד באופן מצומצם בתעשיות ספציפיות, המפה פורשת רשת רחבה על פני החיים הכלכליים בקטלוניה. היא כוללת מוסדות כמו הקונסוליה הישראלית בברצלונה, המוצגת כבעלת תפקיד בדינמיקה הגיאופוליטית הרחבה. חברות אנרגיה גדולות כמו Eni ו-BP מוזכרות בשל מעורבותן בפרויקטי חיפוש ושרשראות אספקה שאותם קושרים מחברי המפה לישראל.

מגזרי התעשייה והלוגיסטיקה תופסים גם הם מקום בולט. חברות רב-לאומיות כמו סימנס (Siemens), מארסק (Maersk), קבוצת וולוו (Volvo Group) וקאטרפילר (Caterpillar) מתוארות כמשתתפות בשרשראות אספקה גלובליות או בפרויקטים תשתיתיים שלטענת המפה מצטלבים עם פעילות כלכלית או צבאית ישראלית. במקרים רבים קשרים אלו הם עקיפים ומבוססים על שותפויות, תפקידי שינוע או אינטגרציה טכנולוגית.

חברות טכנולוגיה גדולות מופיעות אף הן לאורך המפה: חברות הכוללות את IBM, אמזון ומיקרוסופט מודגשות בשל אספקת שירותי ענן, תשתיות נתונים או יכולות בינה מלאכותית בישראל, כולל חוזים עם מוסדות ציבוריים.

מוסדות פיננסיים מהווים חלק משמעותי נוסף במאגר הנתונים. בנקים ספרדיים כמו BBVA וסנטנדר (Santander) מקושרים על ידי מחברי המפה להשקעות בחברות הקשורות, לעיתים בעקיפין, למגזר הביטחוני בישראל. חברות ביטוח כמו אליאנץ (Allianz) נכללות באופן דומה על בסיס תיקי השקעות הכוללים לכאורה נכסים ישראליים או איגרות חוב ממשלתיות.

גם מגזרי התיירות והנדל"ן מיוצגים, מה שמשקף את ההיקף הנרחב של המפה. פלטפורמות גלובליות כמו Airbnb ו-Booking.com מוזכרות בשל הצגת נכסים בגדה המערבית, בעוד בתי מלון וחברות נדל"ן בברצלונה מסומנים בשל מבנים בבעלות ישראלית או כאלה שיש להם קשרים כלשהם לישראל.

בכל המגזרים, אנליסטים מציינים כי הקריטריונים להכללה משתנים מאוד: מפעילות מסחרית ישירה ועד זיקות קלושות יותר כמו לאומיות בעלי המניות, קשרים היסטוריים או מערכות יחסים עסקיות משניות. הדבר מעורר חששות לגבי דיוק, פרופורציונליות וכוונת המפרסמים.

הסלמה משפטית וטענות לפעילות מאורגנת ואנטישמית

ארגון ה-MCI הרחיב כעת את תלונתו המשפטית בפני התובע לענייני פשעי שנאה בספרד, בטענה כי הופעתה המחודשת של המפה מעידה על פעילות מתמשכת של קבוצה מאורגנת ולא על יוזמה מבודדת. לדברי נשיא ה-MCI, אסטבן איבארה, החזרה על ההתנהגות עלולה להגיע לסף של עבירות פליליות כגון התאגדות בלתי חוקית או פשיעה מאורגנת לפי החוק הספרדי.

הארגון מתאר את המפה ככזו המגלמת "ממד משולש" של אפליה: אנטישמיות, שנאת זרים על רקע מוצא לאומי, וסימון אידיאולוגי. כמו כן, הארגון מזהיר כי האופי השיתופי של הפלטפורמה, המאפשר למשתמשים להוסיף רשומות חדשות, מגביר את השפעתה הפוטנציאלית.

דאגה מיוחדת הובעה בנוגע להכללת עסקים קטנים: "לתאגידים גדולים עשויים להיות המשאבים להגיב, אך לעסקים קטנים אין", אומר איבארה, ומדגיש את הסיכון להטרדות, חרמות או לחץ חברתי. העובדה שהפלטפורמה מתארחת בשרתים מחוץ לספרד עשויה לסבך את האכיפה, אם כי מומחים משפטיים מציינים כי סמכות השיפוט עדיין חלה אם הנזק הנטען מתרחש בתוך שטח ספרד.

ההשקה מחדש מגיעה על רקע דאגה מוגברת מהאנטישמיות בספרד וברחבי אירופה. ארגונים יהודיים וקבוצות מעקב תיעדו עלייה בתקריות מאז הסלמת הסכסוך במזרח התיכון, תוך חשש שרטוריקה פוליטית וקמפיינים של פעילים גולשים יותר ויותר לעוינות ציבורית.

בראיון שנערך לאחרונה, דנה ארליך, שגרירת ישראל בפועל בספרד, הזהירה כי השיח העוין תורם לאקלים שבו יהודים וישראלים חשים חוסר ביטחון להופיע בציבור: "אומרים לנו לא להגיע לאירועים, לא להציג סמלים, לא להיות גלויים", אמרה, ותיארה מצב ש"מאלץ אנשים להתחבא שוב". ארליך מתחה ביקורת גם על מה שכינתה תיאור "מעוות ומוטה" של הסכסוך במזרח התיכון בחלקים מהשיח הפוליטי הספרדי, וטענה כי הדבר עלול להעניק לגיטימציה לעוינות חברתית רחבה יותר.

תגובת הרשויות בספרד, על סמך המידע הקיים, נותרה מוגבלת ומתנהלת בעיקרה בערוצים משפטיים ולא באמצעות פעולה פוליטית פומבית. ההתפתחות המרכזית עד כה היא הגשת התלונה הרשמית על ידי MCI בפני התובע לענייני פשעי שנאה בספרד, תלונה שכבר התקבלה ונמצאת בתהליכי בירור משפטיים. התנועה קראה לתביעה לחקור את האחראים ולפעול להסרת המפה, תוך הדגשת הפוטנציאל שלה להסתה ולאפליה. אף על פי שהפלטפורמה מאוחסנת בשרתים בצרפת, התלונה מדגישה כי סמכות השיפוט הספרדית חלה במקרה זה, כיוון שהנזק הנטען מכוון כלפי אנשים ועסקים בתוך ספרד, דבר הפותח פתח לשיתוף פעולה משפטי ברמה האירופית.

לא נרשמה עד כה תגובה ברורה או בולטת מצד ממשלת ספרד או רשויות אכיפת החוק במרחב הציבורי. הדיווחים אינם כוללים הצהרות מטעם משרד הפנים, המשטרה או גורמים בכירים בפרקליטות המפרטות צעדים קונקרטיים, כגון מעצרים, חקירות פעילות או מאמצים מיידיים להסרת התכנים. היעדר תגובה מוסדית גלויה מותיר את הסוגיה, לעת עתה, בעיקר בידיהם של ארגוני חברה אזרחית ובתי המשפט. כתוצאה מכך, בעוד שהמסלול המשפטי כבר יצא לדרך, עמדתה הרחבה של הממשלה, והשאלה האם יינקטו צעדים נחרצים יותר בהמשך, נותרת מעורפלת.