"חציית קו אדום": הוסרה מפה שסימנה מקומות ישראליים ויהודיים בספרד

אתר אינטרנט שנוי במחלוקת, אשר סימן עסקים הקשורים ליהודים ולישראל ברחבי קטלוניה בספרד וקרא למעשה להחרמתם, הוסר מהרשת לאחר לחץ כבד מצד ארגונים יהודיים, גורמים אזרחיים ומשקיפים בין-לאומיים. היוזמה, שזכתה לגינויים חריפים בשל אופיה המפלה והמסוכן, הציתה מחדש חששות מפני נורמליזציה של אנטישמיות בספרד ובאירופה כולה, במיוחד במרחב הדיגיטלי.

האתר, שנקרא BarcelonaZ, פעל על גבי פלטפורמת המיפוי השיתופית הצרפתית GoGoCarto. הוא כלל מפה אינטראקטיבית פתוחה לציבור, שסימנה כ-150 עסקים, מוסדות וגופים שונים ברחבי קטלוניה. בין היתר נכללו במפה חנויות קטנות בבעלות יהודית, מסעדות כשרות, חברות ישראליות, תאגידים בין-לאומיים הפועלים בישראל ואף מוסדות קהילתיים, ובהם בית הספר היהודי "התקווה" בברצלונה.

>> הגיעו לבית שלה: פרו-פלסטינים ריססו כתובות נאצה על קיר הבניין של ישראלית בברצלונה

>> "איימו שירצחו אותי": ישראלית שמתגוררת בברצלונה הותקפה מחוץ לביתה

>> "קיבלנו שנאה גדולה": ישראלים הותקפו בברצלונה – לאחר שציירו גרפיטי תמיכה בישראל

יוזמי האתר, קבוצה אנונימית שהציגה את עצמה כקולקטיב של סטודנטים, עיתונאים ואקדמאים, טענו כי מטרת הפרויקט היא "למפות את הכלכלה הציונית ולהפוך אותה לגלויה כדי לבחון את השפעתה והשקעותיה בשטח". עם זאת, מבקרי היוזמה הדגישו כי מדובר בהרבה מעבר לביקורת פוליטית לגיטימית, וכי המיזם חצה קו אדום והפך לכלי של סימון קולקטיבי, המכוון בפועל כלפי יהודים על בסיס זהותם, עמדות שיוחסו להם או עצם הקשר לישראל.

תלונות משפטיות ולחץ מוסדי

פרסום המפה עורר תגובה מיידית ומתואמת מצד ארגונים יהודיים בספרד. הקהילה היהודית של ברצלונה פנתה רשמית לנשיא ממשלת קטלוניה, סלבדור איאה, בדרישה להתערבות מיידית, והתריעה מפני תופעה חוזרת ונשנית של יוזמות מסוג זה דווקא באזור זה.

במכתבם תהו נציגי הקהילה מדוע קמפיינים דומים אינם מופיעים במקומות אחרים באותה עוצמה, והזהירו כי המפה מהווה צורה של סימון פומבי ומסוכן. למכתב צורף צילום מסך של המפה, שבה סומנו עשרות עסקים ומוסדות יהודיים בליווי תיאורים מאשימים.

גם המרכז לניטור אנטישמיות וארגון ACOM למאבק באנטישמיות בספרד (Acción y Comunicación sobre Oriente Medio) הגישו תלונות רשמיות הן בספרד והן בצרפת, שם פועלת פלטפורמת האירוח. בפניותיהם ל-GoGoCarto נטען כי הפרויקט מפר את החוק הצרפתי האוסר הסתה לשנאה ואפליה, ובפרט חוקים האוסרים זיהוי ותיוג של יחידים או קבוצות על בסיס שיוך דתי, ממשי או תפיסתי.

באמצע חודש ינואר הפך האתר לבלתי נגיש. אף שהפלטפורמה או יוצרי המיזם לא פרסמו הסבר רשמי, בארגונים היהודיים ראו בכך תוצאה ישירה של הלחץ המשפטי והציבורי שהופעל.

"רוחות מן העבר" והדים היסטוריים

פרסום המפה עורר זעזוע מיידי בקהילות יהודיות בספרד ומחוצה לה, ורבים השוו אותו לפרקטיקות מהתקופות האפלות ביותר של ההיסטוריה האירופית. מנהיגים יהודים, היסטוריונים ומומחים לאנטישמיות הזהירו כי עצם רישום פומבי של עסקים יהודיים מזכיר באופן מטריד את החרמות והסימונים שהונהגו בגרמניה הנאצית ובאירופה הכבושה, צעדים שסללו את הדרך לרדיפה רחבת היקף. "זה איננו פרויקט מחקר תמים", אומר גורם המעורב במאבק באנטישמיות בספרד. "מדובר בכלי של סטיגמטיזציה שיוצר אקלים עוין, ועלול לעודד במישרין או בעקיפין אפליה, חרמות ואף אלימות".

המבקרים הדגישו כי המפה אינה מבדילה בין חברות ישראליות, תאגידים בין-לאומיים בעלי קשר מוגבל לישראל, יזמים יהודים מקומיים או מוסדות חינוך וקהילה. כולם סווגו תחת תווית אידיאולוגית אחת "ציונית", שלדבריהם שימשה בפועל כתחליף לזהות יהודית, ולא כקטגוריה פוליטית לגיטימית.

פרשת Barcelonaz מתרחשת על רקע הקשר רחב יותר של עלייה חדה באנטישמיות בקטלוניה בפרט ובספרד בכלל. בשנים האחרונות ידע האזור מאות הפגנות, אלפי כתובות גרפיטי אנטישמיות, קריאות לחרמות והחלטות מוניציפליות נגד ישראל, תופעות המוצגות לעיתים כ"אנטי-ציונות", אך נתפסות בעיני הקהילות היהודיות כעוינות ישירה כלפי יהודים.

ארגונים יהודיים התריעו שוב ושוב כי אקלים זה מאפשר ליוזמות כמו Barcelonaz לצמוח ולהתקבל כלגיטימיות, וכי הוא מנרמל סימון קולקטיבי של יהודים המתגוררים באזור וישראלים שמטיילים במדינה. הם גם הצביעו על מה שהם מגדירים כסטנדרט כפול בולט, תוך ציון היעדר קמפיינים דומים כלפי מדינות אחרות המואשמות בהפרות חמורות של זכויות אדם.

"אין משטים לטהרן, אין השתלטויות על אוניברסיטאות בגלל איראן, ואין חרמות יומיומיים או קמפיינים תקשורתיים מתמשכים", ציינה הקהילה היהודית של ברצלונה במברק שפרסמה לאחרונה. "האובססיה הזו מכוונת אך ורק כלפי המדינה היהודית היחידה בעולם ובהמשך לכך, כלפי הקהילות היהודיות".

"צונאמי של אנטישמיות"

סגירת האתר מתרחשת במקביל לדאגה גוברת ברמה האירופית נוכח מה שמוגדר על ידי גורמים רשמיים כזינוק חסר תקדים באנטישמיות מאז מתקפת חמאס על ישראל ב-7 באוקטובר. מוקדם יותר החודש קיים האיחוד האירופי בבריסל אירוע לציון יום הזיכרון לשואה, ששימש גם כאזהרה חמורה באשר למצבה של אירופה כיום.

בנאום בפני קבוצת העבודה השמינית של האיחוד למאבק באנטישמיות, הציגה קתרינה פון שנורביין, מתאמת הנציבות האירופית למאבק באנטישמיות, תמונת מצב מדאיגה במיוחד: "מאז 7 באוקטובר אנו מתמודדים עם צונאמי של אנטישמיות", הזהירה פון שנורביין. "במקום דחייה חד-משמעית, אנו עדים לנורמליזציה. האקלים הזה מאיים על יהודים ופוגע במרקם הדמוקרטי שלנו".

מנהיגים ודיפלומטים אירופים שהשתתפו בכנס הדגישו כי האנטישמיות העכשווית מתבטאת לעיתים קרובות באמצעות סימון כלכלי, שימוש בפלטפורמות דיגיטליות ועיוות או היפוך של זיכרון השואה, מגמות שלדבריהם באות לידי ביטוי ברור ביוזמות כמו Barcelonaz.

למרות שהסרת המפה התקבלה בהקלה, מנהיגים יהודיים מדגישים כי שורש הבעיה רחוק מלהיפתר. לדבריהם, הסרת אתר אינטרנט אינה מטפלת באידיאולוגיה ובאווירה שאפשרו את הקמתו מלכתחילה. "הסכנה אינה טמונה רק בפלטפורמה אחת, אלא בקבלה ההולכת וגוברת של פרקטיקות שמסמנות יהודים כקולקטיב", אומר נציג בקהילה היהודית של קטלוניה. "זו אינה רק סוגיה יהודית, זהו מבחן למחויבותה של אירופה לערכיה הדמוקרטיים ולאחריותה ההיסטורית".