"לאסור כניסת ישראלים": המשבר בבאהיה מגיע לצמרת הממשל – והתושבים מתקוממים

המשבר סביב נוכחותם של התרמילאים הישראלים בחופי מדינת באהיה שבצפון-מזרח ברזיל חצה בימים האחרונים את גבולות הסערה המקומית והפך לסוגיה פוליטית ברמה הארצית. בעקבות שורה של חיכוכים, הפגנות ותלונות שהצטברו לאחרונה, 14 חברי פרלמנט פדרליים ממפלגת השמאל, PSOL, הגישו עצומה רשמית למשרדי החוץ, המשפטים והתיירות בברזיל, וכן למזכירות לביטחון הציבור של באהיה, בדרישה לפתוח בחקירה מיידית, לנקוט צעדי מניעה ולהבטיח הגנה לתושבים.

המהלך הדרמטי בקונגרס אילץ את הדרגים הבכירים ביותר להתערב. מושל מדינת באהיה, ז'רונימו רודריגז (ממפלגת הפועלים PT), הגיע בעצמו לעיירת הנופש איטקרה בראש משלחת ממשלתית כדי לקיים דיוני חירום עם ראש העיר נגו דה סרונגה, הרשויות המקומיות ונציגי הקהילה. בסרטון שפרסם מתוך העיירה לצד ראש העיר, הבהיר המושל כי הוא נמצא בדיאלוג ישיר עם המשרדים הפדרליים בברזיליה כדי להביא לפתרון המשבר.

"אנחנו מכבדים יחסים גיאופוליטיים, אבל תושבי איטקרה הם אנשים שומרי חוק וחרוצים שרוצים להעניק יחס טוב לתיירים, אך הם גם דורשים כבוד בחזרה", הצהיר המושל רודריגז. משרד התיירות הפדרלי פרסם מצידו הודעה רשמית שבה הבהיר כי הוא "מגנה כל צורה של אלימות" ופועל בשיתוף פעולה עם ממשלת באהיה כדי לאכוף את חוק התיירות הכללי, המבטיח סביבה בטוחה והענשה של מעורבים בפשעים.

"לא נסבול כניסת חיילים ממדינות המואשמות בפשעי מלחמה"

הלחץ הפוליטי על הממשלה מובל על ידי חברי פרלמנט בולטים מהאגף השמאלי בברזיל, הקושרים בין התנהגות המטיילים לבין שירותם הצבאי בישראל והמלחמה בעזה. חברת הפרלמנט הפדרלי פרננדה מלקיונה, שהובילה את החתמת העצומה, טענה ברשתות החברתיות כי "אין זה חדש שתיירים ישראלים, רובם חיילים משוחררים, בוחרים בחופי באהיה כיעד שלהם, ובמיוחד במורו דה סאו פאולו. הדיווחים על תקיפות ואלימות ממשיכים להתרבות".

חברת הפרלמנט אריקה הילטון, מהדמויות המשפיעות ביותר במפלגת PSOL, הרחיקה לכת וקראה לאסור כניסת חיילים "ממדינות המואשמות בפשעי מלחמה לברזיל". לצדן חתמו על הפנייה שורה של מחוקקים בולטים, בהם שרת העמים הילידיים לשעבר סוניה גואז'אז'ארה, וכן חברי הפרלמנט הפדרליים מריו דה ז'ניירו ומראשי מפלגת PSOL, שיקו אלנקאר וטארסיסיו מוטה.

המתיחות הגוברת נשענת על רצף אירועים שזכו לתהודה תקשורתית נרחבת בברזיל. המוקד המרכזי באיטקרה החל בסוף אוקטובר, כאשר ארגון "החזית הפלסטינית של דרום באהיה" צייר גרפיטי פרו-פלסטיני על חזית אחוזת "קזראו אזול" ההיסטורית בכיכר המרכזית, מבנה שהושכר ימים ספורים קודם לכן לקבוצת ישראלים. המורה והפעילה מריה וייגה סיפרה כי הכוונה המקורית הייתה לצייר אבטיח באישור בעל הנכס, אך פעילים נוספים הוסיפו את הסיסמה השנויה במחלוקת "מהנהר עד הים". שעות ספורות לאחר מכן הגיעו למקום תיירים ישראלים וניסו להסיר את הציורים, מה שהוביל לעימות קולני בכיכר שתועד והופץ ברשתות.

בעל הבניין, מרסלו בארוס, מיהר לצבוע מחדש את החזית ולהסיר את הכתובות, והבהיר כי המסרים הפרו-פלסטיניים חרגו ממה שסוכם עמו מראש. מנגד, פעילי הארגון הפרו-פלסטיני מסרו כי "הציור יכול להימחק, אך המסר נשאר".

במקביל, במרחק של כ-800 קילומטרים משם, בשכונת בארה בבירה האזורית סלבדור, חוקרת המשטרה המיוחדת למען נשים תלונה של העיתונאית המקומית קרולינה קרבליו. לטענתה, שני תיירים ישראלים ניגשו אליה ברחוב כששבה מבדיקות בבית חולים, אחד מהם שאל שאלות פולשניות על המראה שלה ועל מקום מגוריה, וכשניסתה להתרחק עקבו אחריה וקראו לעברה קריאות מבזות: "אנטישמית, נאצית וזונה". המשטרה מסרה כי בידיה ראיות לביצוע עבירת הטרדה מינית וכי היא בודקת מצלמות אבטחה וגובה עדויות. "רעדתי מפחד, האיש הזה מתאכסן באזור שבו אני גרה. הגישה הזו היא תיירות מין וזה פשע בברזיל", אמרה קרבליו בסרטון שפרסמה.

בעלי העסקים יוצאים לרחובות: "זו עלילת דם של אנשים מבחוץ"

אלא שבזמן שהפוליטיקאים בברזיליה דורשים יד קשה, בשטח עצמו מתגבשת חזית הפוכה לחלוטין. התושבים המקומיים שמתפרנסים מענף התיירות, בהם בעלי בתי הארחה, נהגי מוניות, מדריכי גלישה ומסעדנים, דוחים על הסף את הטענות נגד הישראלים, מכנים את הדיווחים ברשתות "פייק ניוז" ואף קיימו השבוע עצרת תמיכה פומבית במרכז איטקרה למען המשך הגעתם של המטיילים מישראל.

המגזר העסקי בעיר מזהיר כי פגיעה בזרם התיירים הישראלים, המוערך בכ-3,000 מבקרים בשנה, תהווה מכה אנושה לכלכלה המקומית. ז'וזיניידה פאשוני, בעלת בית הארחה באיטקרה שעובדת עם הקהל הישראלי מאז 2013, מספרת כי מעולם לא נתקלה בבעיות מצידם. "מעולם לא היה לי כאן מקרה שבו הם הפגינו כלפיי חוסר כבוד, ומעולם לא היו כאן אירועים של אלימות או הטרדת נשים", היא מדגישה. "להפך, הם מסתובבים רק בקבוצה שלהם ולא מתערבבים. הם קבוצה מנומסת ומסודרת שאנחנו אוהבים לארח". פאשוני מוסיפה נתון כלכלי משמעותי שמסביר את הדאגה בעיר: "הישראלים קריטיים לשמירה על תפוסת המלונות, במיוחד בעונה החלשה שאחרי חודש פברואר. הם מכניסים לנו יותר הכנסות מאשר בתקופת ראש השנה האזרחית והקרנבל".

גם רוז'ריו רודריגז, בעל בית הארחה הפועל בעיר בארבע השנים האחרונות, טוען כי החיכוכים המעטים שנוצרים אינם נובעים מעוינות אלא מפערי תרבות פשוטים. "הבעיות נובעות מחוסר היכרות עם התרבות שלנו", הוא מסביר. "חלקם מעולם לא לנו בבית הארחה ולא מבינים שכששוכרים חדר משלמים לפי אדם. ברגע שאנחנו מסבירים ומציבים את הכללים שלנו, הם מפסיקים לעשות בעיות".

העיתונאי המקומי מארסיו סקרמנטו, הפועל באיטקרה, מאשים גורמים מחוץ לעיר בליבוי האש וביצירת מצג שווא של עיירה מפולגת. "נוצר כעת נרטיב כאילו איטקרה מחולקת בין מוסלמים לישראלים, וזה שקר מוחלט", קובע סקרמנטו. "האנשים שאומרים את זה הם זרים שהגיעו מבחוץ. האנשים מסוכנויות התיירות, נהגי המוניות, איגודי הגולשים ובעלי המסעדות יודעים שכולם רצויים כאן, כולל אלה שמדברים רעה על הישראלים. אנחנו מחבקים את כולם".

מזכיר הצדק וזכויות האדם של באהיה, פליפה דה סילבה פרייטס, סיכם את ביקור הממשלה בעיר בניסיון להרגיע את הרוחות משני הצדדים: "כל אדם שירצה להביע את דעתו הפוליטית יזכה להגנה על זכותו, כל עוד יציית לחוקים, ובאותה מידה כל תייר שעומד בדרישות החוק יוכל לשהות כאן". לדבריו, הממשלה מתגברת כעת את כוחות המשטרה הצבאית באזור, מחזקת את מנגנוני הדיווח ומגבירה את ההכשרה לעובדי התיירות כדי להבטיח דו-קיום שקט.