"אלה חיילים עם דם על הידיים": הנוכחות הישראלית מעוררת סערה במקסיקו

הנוף ההררי והירוק של אזור לוס אלטוס דה צ'יאפס (Los Altos de Chiapas) בדרום מקסיקו, מוכר לתיירים רבים כפנינה תרבותית ואלטרנטיבית. העיר סן כריסטובל דה לס קאסאס (San Cristóbal de Las Casas) והכפרים הילדיים שמסביבה היו במשך עשרות שנים מוקד משיכה למטיילים מכל העולם, לפעילים חברתיים ולזרמים דתיים מגוונים. אלא שבחודשים האחרונים, השקט היחסי באזור מפנה את מקומו למתיחות גוברת, כשהפוקוס הציבורי המקומי מופנה דווקא לעבר הנוכחות הישראלית באזור.

במרכז הסערה המקומית עומדת פעילותם של מתנדבים ישראלים צעירים, המגיעים דרך ארגונים כמו "לוחמים ללא גבולות" (Heroes for Life) במסגרת מה שמכונה באזור "משימות יותם". המתנדבים פועלים בין היתר בסן כריסטובל ובכפרים הילדיים הסמוכים, כמו סינקנטאן (Zinacantán) וסן חואן צ'אמולה (San Juan Chamula). הפעילות כוללת עבודות קהילתיות שגרתיות: שיפוץ וצביעה של מבני חינוך, שדרוג תשתיות קהילתיות והעברת שיעורי עזר בסיסיים כמו הוראת אנגלית.

אלא שדווקא הפעילות התמימה הזו בתוך כיתות הלימוד עוררה תגובות נסערות במיוחד מצד חלק מבני הקהילה. ביוני האחרון תושבים מסינקנטאן וארגונים מקומיים, בהם קבוצות פרו-פלסטיניות כמו Action Palestine Chiapas, יצאו בקריאה חריפה נגד כניסתם של המתנדבים לבתי הספר. בפוסטים ובקריאות שהפיצו התושבים נכתב: "חיילים ישראלים, המכנים את עצמם 'גיבורים למען החיים', נמצאים כעת בכיתות הלימוד עם ילדינו. אנחנו מבקשים מכל תושבי צ'יאפס, ובמיוחד מהורים ומורים, לעצור את האנשים האלה שבאים עם דם על הידיים".

התושבים הביעו חשש עמוק מעצם הנוכחות של יוצאי צבא בקרב קטינים: "בגלל הטראומה שהם נושאים עמם, זה מסוכן מאוד לשים ותיקי מלחמה יחד עם ילדים. אלו חיילים ששירתו את המדינה הציונית או נמצאים בחופשה, שכן רבים חוזרים לשורות הצבא כדי להמשיך להרוג, לענות ולאנוס בפלסטין ובלבנון". מבחינת המקומיים, הלבוש האחיד של המתנדבים, חולצות לבנות עם לוגו של גלובוס ושתי כנפיים, נתפס ככיסוי בלבד: "הם נכנסים לבתי הספר בתירוץ של הוראת אנגלית או צביעת קירות". הטענות הללו לוו בדרישה חד-משמעית מהורי התלמידים ומהמורים לעצור את הפעילות, לצד דרישות לשקיפות מלאה לגבי זהות הגורמים שאישרו את הכניסה לבתי הספר, הפרוטוקולים שמפקחים על המפגשים והשאלה אם ניתנה הסכמה מדעת של ההורים.

לצד החששות והקריאות של הפעילים המקומיים, גורמים בחברה האזרחית ובאקדמיה באזור מבהירים כי מדובר בערבוב בין חשדנות קהילתית מובנת לבין נרטיבים מוגזמים. בעוד שהדרישה לשקיפות מצד רשויות החינוך והרשויות המקומיות נחשבת לגיטימית, משקיפים מציינים כי הניסיון להציג את המטיילים והמתנדבים כחיילים בפעילות מבצעית נשען בעיקר על הנחות כלליות הנוגעות לשירות החובה בישראל, ולא על ממצאים עובדתיים בשטח.

הדמוגרפיה הייחודית והחיבור לישראל

כדי להבין איך נוצר החיבור הטעון הזה, צריך להסתכל על המפה הדתית של צ'יאפס, שהיא יוצאת דופן בכל מקסיקו. לפי נתוני המכון הלאומי לסטטיסטיקה וגיאוגרפיה (INEGI), בעוד שמקסיקו היא מדינה קתולית ברובה, בצ'יאפס שיעור הקתולים עומד על כ-53 אחוזים בלבד, הנמוך במדינה. לעומת זאת, שיעור הנוצרים שאינם קתולים נוסק לכ-32 אחוזים (לעומת ממוצע ארצי של 11 אחוזים בלבד). באזורי ההר של לוס אלטוס, הזרמים הפרוטסטנטיים והאוונגליסטיים מגיעים לכ-40 אחוזים מהאוכלוסייה, ובחלק מהרשויות המקומיות הם אף מהווים את הרוב.

בתוך הנוף הזה פועלות מאות קהילות וכנסיות שונות. חלקן, כמו "כנסיית האלוהים של היהדות של הברית החדשה", אימצו תפיסות של ציונות נוצרית: הן דוחות את "תיאולוגיית החילוף" (התפיסה כי הכנסייה החליפה את העם היהודי כ"עם הנבחר"), מאמינות בתקומת ישראל ורואות בתמיכה בה ערך דתי מרכזי. הזיקה הזו הובילה גם לאירועים פומביים, כמו חגיגות שצוינו בטוקסטלה גוטיירס (Tuxtla Gutiérrez) בהשתתפות מנהיגים אוונגליסטיים, נציגי ארגונים אזרחיים וגורמים המזוהים עם מוסדות ציוניים. עם זאת, פרשנים מזהירים מציור תמונה חד-ממדית, ומזכירים כי הקהילות הדתיות באזור מגוונות מאוד וזיקה תיאולוגית אינה מתורגמת בהכרח לתמיכה פוליטית אוטומטית.

אבטחה בלב העיר ופגישות בדרג המדיני

המתח בין המקומיים למתנדבים ולמטיילים הישראלים לא נשאר רק בכפרים. בלב העיר סן כריסטובל פועל בית חב"ד, ועל רקע המלחמה בעזה והנוכחות של קבוצות פרו-פלסטיניות ובעלי עסקים מקומיים המביעים בהן תמיכה, המקום הפך למוקד של חיכוכים והפגנות. בעקבות הרגישות הביטחונית, המבנה מאובטח כיום באופן קבוע על ידי שוטרים חמושים של המדינה.

לכל זה מתווסף גם הפן המוסדי, שמתדלק את נרטיב החשדנות בקרב חלק מהתושבים. במהלך השנה החולפת התקיימו מספר מפגשים רשמיים בין בכירים בכוחות הביטחון הציבורי של צ'יאפס לבין נציגים דיפלומטיים מישראל, בהם הקונסולית ונספח המשטרה. פגישות אלו תוארו על ידי הרשויות כחלק מהחלפת ידע, שיתוף פעולה בילטרלי ושימוש בטכנולוגיות לניטור סיכונים לצורך מאבק בפשיעה המאורגנת, כהמשך למגעים ביטחוניים שהתקיימו גם בשנים קודמות.

אף שהמפגשים היו גלויים ופורסמו באופן רשמי, מבקרים ופעילים חברתיים מיהרו לקשור בין המגעים הביטחוניים ברמת המדינה לבין נוכחותם של המתנדבים הצעירים בבתי הספר בכפרים. עם זאת, גורמי ממשל ומעקב עצמאי מדגישים כי אין שום ראיה המצביעה על קשר בין פעילות ההתנדבות האזרחית לבין משימות מודיעין או ביטחון, אבל בין התיאוריות האלה למציאות בשטח אין כרגע שום אחיזה.