סערה בעמק הקדוש: ישראלים עשו מסיבה על חורבות עתיקות בפרו - והכעיסו לא מעט מקומיים

העמק הקדוש של האינקה בפרו נחשב לאחד היעדים המרהיבים והמבוקשים ביותר בעולם, כזה שמשלב נופים עוצרי נשימה, היסטוריה עשירה ושקט יחסי שמושך אליו מיליוני תיירים מדי שנה. אלא שהשבוע, המתיחות הגבוהה ממילא באזור הגיעה לשיא חדש בעקבות סרטונים שהופצו ברשתות החברתיות, ובהם נראים אזרחים ישראלים כשהם מתקהלים וחוגגים בלב האתר הארכיאולוגי המוגן של העיירה פיסאק (Pisac).

התיעוד, שעלה לרשת ב-9 באוקטובר, עורר גל זעם חריף בקרב התושבים וארגונים בקוסקו. המקומיים האשימו את המטיילים בהפרת הסדר הציבורי, התעלמות מחוקי השימור המקומיים וזלזול באתרים שנחשבים עבורם לקדושים. עבור תושבי המקום לא מדובר באירוע מבודד, אלא בהמשך ישיר לחיכוך מתמשך. כבר במאי האחרון נאלצו כוחות המשטרה והשיטור העירוני להתערב במסיבות ליליות ולא מורשות שלוו במפגעי רעש כבדים. אירועים אלו קושרו לבית חב"ד המקומי, ולפי דיווחים עיתונאיים, העירייה אף אישרה בהמשך כי המקום פעל ללא רישיון עסק מוניציפלי כחוק.

הנוכחות המסיבית של משוחררי צבא צעירים המטיילים במסלול התרמילאים המוכר, המכונה באזור "שביל החומוס", הופכת בשנים האחרונות למוקד מתיחות מרכזי בפיסאק ובטאראי הסמוכה. אלא שהפעם, העיתוי של המסיבה הפך את האירוע לנפיץ במיוחד. בימים אלו מתמודד מחוז קוסקו כולו עם גל שריפות יער הרסני שכילה שטחים עצומים של חורש ואילץ קהילות שלמות להיערך למצב חירום.

ברשתות החברתיות המקומיות החלו להפיץ טענות קשות המקשרות בין המטיילים לבין פרוץ השריפות, אך דיווחים של ארגוני סביבה וגורמים רשמיים מבהירים את העובדות בשטח. הרשויות המחוזיות מאשרות כי הגורם המרכזי לדלקות הוא שילוב של בצורת עונתית, רוחות חזקות ופרקטיקה חקלאית מסורתית של שריפת עשבייה (chaquero). אותן שמועות שקשרו את המטיילים הישראלים או קמפינג פיראטי לשריפות נותרו ללא ביסוס עובדתי ולא אומתו באף חקירה רשמית.

מעבר לכך, התגובות הסוערות ברשת מציגות לעתים את המשתתפים כ"כוחות צבאיים" או "יוצאי עזה", אך מדובר בתיירים, שחלקם הגדול אנשי מילואים או משוחררים טריים הנמצאים בטיול פרטי. משרד התרבות הפרואני והרשויות המקומיות טרם הטילו סנקציות או הפיקו דוח המאשר נזק פיזי עכשווי לטרסות האינקה העתיקות, אך בעירייה כבר החלו לבחון את היתרי הפעילות ואת הפרות הבנייה והשימוש במרחב הציבורי.

העיירה פיסאק, השוכנת בגובה של כמעט 3,000 מטרים מעל פני הים, מוכרת בזכות טרסות החקלאות המרהיבות שלה, שעון השמש העתיק (אינטיואטאנה) ומבני הפולחן ההיסטוריים. עבור בני הקצ'ואה הילידים, המתחם הוא הרבה מעבר לאטרקציה תיירותית, הוא חלק בלתי נפרד מהזהות והמורשת שלהם. לצד התלונות על הרעש והפרת התקנות, הדיווחים על רכישת אדמות באזור העמק הקדוש רק מגבירים את החשש המקומי לעתיד אדמות האבות והנגישות אליהן. כעת, מנהיגים קהילתיים דורשים לרדת לשורש העניין, לברר את ההיתרים ולהחמיר את האכיפה, באירוע שמציף מחדש את המתח העדין שבין תיירות לבין שמירה על קדושה.