"ארגוני טרור פרסמו תמונות של המשפחה שלי, האשימו אותי בדברים נוראיים"

אופיר בירנבוים, תושב כפר סבא במקור, עבר להתגורר בסידני שבאוסטרליה לפני כ-10 שנים. "עברתי לבד, לא הייתי פעיל בקהילה היהודית, עד שבשבעה לאוקטובר הכל התהפך מבחינתי", מספר אופיר בשיחה עם mako.

יומיים לאחר הטבח, אופיר צפה בחבורת סטודנטים שארגנו "מסיבה" כדי לחגוג את הזוועות שביצעו מחבלי חמאס. "הזדעזעתי ברמות קשות, ומאז הפכתי להיות פעיל חברתי והקמתי יחד עם שותפים נוספים את 'Together with Israel'. הגענו לפוליטיקאים באוסטרליה, דאגנו לעשות הסברה מקומית, והיינו עושים את הדברים בפומבי, מה שחששו לעשות כאן לפני כן".

במהלך פעילותו כפעיל חברתי ולוחם הסברה ישראלית ויהודית, אופיר יצר קשר בין היתר עם כתבים מקומיים וסייע להם לחשוף פרשיות אנטישמיות. "לפני כשנה כתבת של עיתון מקומי עשתה סרט דוקומנטרי על חיי היהודים באוסטרליה, זה קרה בשיא גל ההפגנות נגד ישראל והצתות של בתי כנסת. במסגרת הסרט הלכנו לכל מיני מקומות כמו חנויות ומסעדות, והייתי עם מצלמה נסתרת כשעליי יש סממנים יהודים, ואני מדגיש יהודיים ולא ישראליים, הייתי הכי ניטרלי וגם לא באתי ואמרתי 'אני יהודי', אלא נכנסתי לחלק מהמקומות עם כיפה או כל סממן אחר".

אופיר והכתבת המקומית הגיעו לצלם בבית קפה מקומי שבו יש דגל פלסטין ענק בקיר הכניסה למקום. "נכנסתי לשם רק עם כובע לבן ועליו מגן דוד כחול וגם שרשרת. כמובן שלא משכתי תשומת לב אלא רק נכנסתי להזמין תה קר, ותוך כדי שמתי לב שהעובדת במקום מסתכלת עליי מוזר. כשקיבלתי את התה והייתי בדרכי החוצה שאלתי את אותה בחורה האם הכל בסדר ופשוט יצאת משם, לא קרה כלום. ניגשתי לכתבת שהמתינה בחוץ ואמרתי לה שהעובדת הסתכלה עליי מוזר, אבל לא קרה משהו חריג".

בשלב זה, העובדת יצאה מחוץ לבית הקפה והבחינה באופיר משוחח עם הכתבת, ומשם הכל התפוצץ. "העובדת התחילה לצעוק ולהאשים שאנחנו מתסיסים וממציאים דברים. הכתבת שאלה אותה אם יש לה בעיה איתי, ואז היא התחילה בתגובה לצעוק וזה היה ממש על גבול האלימות הפיזית, היא ממש ניסתה לתקוף אותה ואני צעקתי עליה שלא תיגע בה. לאחר מכן התקדמנו מהמקום ושמנו לב שאותה בחורה יחד עם עובדים נוספים עקבו אחרינו, עד שהבעלים של המקום הגיע ולקח אותם תוך כדי שהוא צועק לי 'פרי פלסטין'".

כמה שעות לאחר התקרית, השף של המקום פרסם את תמונתו של אופיר לצד האשמות וטענות שקריות. "הוא ישב עם אחד מהאקטיביסטים הפעילים כאן וכתב שאני אמרתי לו 'יש לך בעיה שאני יהודי' וטוען שאני הכרחתי אותו להגיד 'שלום' ושאמרתי להם שהמסעדה תתפוצץ. לא היה ולא נברא, פשוט המציאו עלילת שווא אף על פי שהכל מצולם ומתועד על ידי במצלמה".

למחרת, החלו להתפרסם כתבות שקריות שמכפישות את אופיר. "זה גלש לכל ערוצי הטלוויזיה המקומיים הגדולים ביותר, הם פרסמו על 'יהודי אלים ומאיים'. לדעתי היו לפחות 50 כתבות עליי, וזה הגיע למקומות הזויים. אפילו רשת התקשורת של חמאס וארגוני טרור מקומיים פרסמו שקרים ואפילו תמונות מהחתונה שלי עם אשתי, וגם תמונה של הכלב שלי, הרגשתי מאוים".

לאט לאט ההאשמות השקריות נגד הישראלי התנפחו לדעות קיצוניות. "באחד מהמקומות כתבו שאולי אני זה שאחראי לגל האנטישמיות באירופה. מישהו כתב שאני שרפתי בתי כנסת ורצחתי אנשים כדי להתסיס את האווירה. בנוסף, לקחו את הצד של בית הקפה וכתבו שהמלצרית חשבה שאני מחבל ופחדה לחייה, אבל כמובן ששום דבר מזה לא נכון בעליל. אם היא פחדה וחשבה כך, למה היא רדפה אחרינו במשך רבע שעה וניסתה לתקוף בצורה פיזית?".

בשלב זה, אופיר שכר עו"ד מקומית המתמחה בענייני דיבה. "היא שלחה לבית הקפה מכתב בצירוף התיעודים המלאים. תמללנו את הווידאו שצילמתי עם כל העדויות, וביקשנו שהם יוציאו הבהרה ושייצאו עם זה לעיתונים ולכלי התקשורת שהם דיברו איתם והאשימו אותי בדברים שלא היו ולא נבראו. הם גררו רגליים ומרחו את הזמן, העלו כמה פוסטים אבל עדיין התעקשו לשמור על השקרים והכחישו חצי מהדברים".

כחודש וחצי לאחר האירוע, צוות המקום פרסם הודעת הבהרה שחלק מהדברים שעליהם דיווחו בהתחלה לא קרו, אבל זה כבר היה מאוחר מדי. "כל הרשת הייתה מוצפת במידע וקונספירציות עליי בגלל זה. אנשים הכירו אותי בתור זה 'שהצית את גל האנטישמיות', כולל פוליטיקאים וסנאטורים שחשבו שאולי אני עובד במוסד".

במהלך התקופה הזו אופיר קיבל איומים על חייו. "החלטתי לסגור את הרשתות החברתיות שלי כדי שלא לתת מקום לאף אחד להגיד את הדברים הנוראיים האלו. גם היום, יש מקומות שמפרסמים עליי דברים והאשמות בכל פעם שיש תקריות אנטישמיות".

כעת, אופיר פתח בקמפיין למימון ההוצאות המשפטיות בתביעת הנזק שהגיש לבית המשפט המקומי כדי לחשוף את האמת ולהביא לצדק. "נגרם לי נזק כבד כתוצאה מהאירוע הזה וההאשמות השקריות של בית הקפה, וכמובן שכל ההוכחות לצדי. זה ממש פגע לי בחיים האישיים, פרסמו תמונות שלי ושל אשתי, קיבלתי איומים על חיי, ואפילו במקום העבודה הקודם זימנו אותי לשיחה והציגו תמונות שלי בהפגנות פרו-ישראליות עם דגל ישראל ושאלו מה זה, כאילו עשיתי משהו לא בסדר. הייתי מובטל במשך חודשים רבים, שלחתי מאות מיילים עם קורות החיים שלי ולא חזרו אליי. הגעתי לשלב של סגירת חוזה במקום עבודה מעולה, ואחרי שחתמתי עליו הם התקשרו להודיע לי שהם מושכים אותו בחזרה כי הם קראו את כל שנכתב עליי ברשת, כל הקונספירציות וההאשמות כמובן".