פרויקט הענק של אתונה: פיתוח מרהיב ב-8 מיליארד אירו – לצד ביקורת חריפה

במשך עשרות שנים עמד שדה התעופה הבין-לאומי הישן של אתונה, אלניקון (Ellinikon), נטוש ודומם. מאז סגירתו בשנת 2001 והעתקת הפעילות לנמל התעופה חדש, המרחב הענק שמשתרע על פני 6.2 מיליון מטרים רבועים, שטח הגדול פי שלושה מנסיכות מונקו, שימש באופן זמני בלבד לאירוח מתחמי ספורט באולימפיאדת 2004 ולשיכון ארעי של יותר מ-3,500 פליטים ב-2016. לאחר מכן נזנח כמעט לחלוטין, עד שהמדינה החליטה להפריט את הקרקע כדי להקל על החוב הלאומי.

כעת השטח העצום לאורך הריביירה של אתונה עובר את אחת ההתחדשויות העירוניות השפתניות והגדולות ביותר שנראו באירופה. חברת הנדל"ן היוונית Lamda Development מובילה את מיזם "אלניקון" (The Ellinikon), הקמת עיר חכמה, ירוקה ועתידנית בהשקעה של כ-8 מיליארד אירו. המתחם הראשון במקום, פארק ספורט ענקי בשטח של 287 אלף מ"ר, כבר נפתח לציבור הרחב, כאשר הפתיחה הראשונית של רוב השטחים הציבוריים, הטיילות והמגורים מתוכננת בתחילת שנת 2027. הבנייה כולה צפויה להסתיים בהדרגה עד שנת 2030.

>> מריזורט חלומי לפרשת הלבנת הון: עסקת הענק של ג'ארד קושנר באלבניה מסתבכת

>> מאות תיירים פונו: האי האהוב על הישראלים עולה בלהבות

>> "מלכודת תיירים ענקית": המדינה שמומלץ להתרחק ממנה

הפארק החופי הגדול באירופה

במרכז הפרויקט ניצב פארק אלניקון, המשתרע על פני כ-2,000 דונם, שטח הגדול בכ-40 אחוזים מהייד פארק בלונדון ומשתווה לגודלו של פארק הטירגארטן בברלין. הפארק תוכנן במיוחד כדי להתמודד עם גלי החום הקיצוניים של הים התיכון והשינויים האקלימיים: יינטעו בו למעלה מ-30 אלף עצים מקומיים ומעל שלושה מיליון שיחים המותאמים לאקלים היבש של יוון.

מערכות השקיה חכמות המבוססות על חיישני קרקע ומזג אוויר, יחד עם מתקן טיהור מים מיוחד שיספק כ-7 מיליון ליטרים מעוקבים של מים ממוחזרים ביום, יפחיתו את אובדן המים ב-90 אחוזים. בנוסף, חומרי ריצוף מיוחדים המפחיתים ספיגת חום והצללה רחבה של צמרות העצים צפויים להוריד את הטמפרטורה בשבילי ההליכה בעד 4 מעלות בהשוואה לרחובות אספלט רגילים, ובכך להפוך את המקום למגן קירור עירוני.

היזמים בחרו שלא למחוק לחלוטין את ההיסטוריה התעופתית של המקום: הבטון ממסלולי ההמראה המקוריים ממוחזר לטובת סלילת שבילים, ועמודי התאורה של נמל התעופה ישמשו לתאורת הטיילות. המבנה ההיסטורי של המסוף המזרחי (East Terminal), שתוכנן בשנות ה-60 על ידי האדריכל הפיני-אמריקאי הנודע ארו סארינן, ישומר ויהפוך למרכז תרבות, אומנות ותערוכות בין-לאומי.

גורד שחקים ראשון ביוון וזינוק בכלכלה

מלבד הפארק, המתחם יכלול קילומטר של חוף רחצה משוקם, כ-50 קילומטרים של שבילי אופניים, מתחמי מסחר, מלונות יוקרה, מרכזי בריאות, מרינה מודרנית ומתחם קזינו משולב. במרכז הארכיטקטורה האנכית של הפרויקט עומד Riviera Tower, מגדל מגורים ירוק ויוקרתי בעיצוב משרד האדריכלים Foster + Partners. המגדל, המתנשא לגובה של כ-200 מטרים וכולל 50 קומות ו-169 דירות, יהיה גורד השחקים הראשון והגבוה ביותר ביוון.

מבחינה כלכלית, הפרויקט מציג נתונים מרשימים ומיועד להעניק זריקת מרץ אדירה למדינה: לפי ההערכות, המיזם יוסיף 2.4 אחוזים לתוצר המקומי הגולמי (תמ"ג) של יוון, יכניס לקופת המדינה יותר מ-14 ביליון אירו במסים, וייצור כ-85 אלף משרות קבועות חדשות בשרשרת התעסוקה והמלונאות.

הביקורת החריפה על "דובאי הקטנה"

לצד ההתלהבות והבטחות הפיתוח, הפרויקט מעורר סערה פוליטית וחברתית יצרית במיוחד ביוון, כשהוא מקבל ביקורת נוקבת מצד תושבים, פוליטיקאים מהאופוזיציה ואנשי אקדמיה. ראש עיריית אלניקו-ארגירופולי יאניס קונסטנטטוס אומנם תומך בפרויקט, אך יריביו הפוליטיים טוענים כי מדובר בעסקה שמשרתת אך ורק תאגידי ענק ומשקיעים זרים. המקומיים זועמים על מחיר הנדל"ן הנוסקים ומכנים את המתחם בבוז "דובאי הקטנה", כינוי המבטא את הפיכתו למובלעת סגורה של עשירים, שאינה נגישה או עבור התושב האתונאי הממוצע הסובל ממילא מיוקר מחיה ומצוקת דיור חריפה.

אחד המבקרים הבולטים של הפרויקט, לוקאס טריאנטיס, חוקר עירוני מאוניברסיטת אריסטו בסלוניקי, טוען כי המיזם אינו פותר את הבעיות המבניות של אתונה שהיא עיר צפופה, חנוקה ומבוטנת. לדבריו, במקום להשקיע מיליארדים במגה-פרויקט אחד מרוכז על הים, בירת יוון זקוקה באופן נואש לפיזור של עשרות פארקים קטנים ושטחים ירוקים בתוך השכונות הצפופות עצמן.

טרניטיס ואדריכלים נוספים מזהירים גם מהיבטים משפטיים וסביבתיים: הממשלה נאלצה לשנות ולכופף חוקים ותקנות תכנון רבים כדי לאשר את המיזם, בעוד שהבנייה המסיבית ממש על קו המים נחשבת למסוכנת ולא אחראית בעידן של שינויי אקלים, בשל החשיפה העתידית לעליית פני הים ולסחף חופי. מנגד, בחברה היזמית Lamda Development ובממשלת יוון דוחים את ההאשמות על נתק חברתי. הם טוענים כי הגישה לפארק הענק, לשבילי האופניים ולרצועת החוף באורך קילומטר תישאר פתוחה וחינמית לחלוטין לכלל הציבור. כמו כן, מתוכננות הרחבות של רשתות התחבורה הציבורית, החשמליות וקווי הרכבת, שיחברו את המרכז ההיסטורי של אתונה ישירות לשערי המיזם על שפת המפרץ הסרוני.