"רוצים 'אזורים ללא ציוניים'": קמפיין בסקוטלנד מסמן עסקים שלא רוצים קשר עם ישראל

לאחרשבספרד הוחלט להוריד את אתר האינטרנטשמסמן עסקים שנחשדים לכאלה שיש להם קשר לישראל, ארגון יהודי בולט בסקוטלנד מביע דאגה חמורה לאחר השקת קמפיין "אזורים ללא אפרטהייד" (Apartheid-Free Zones), יוזמה חדשה של קמפיין שלארגון הסולידריות פלסטין-סקוטלנד(SPSC). מועצת יהודי סקוטלנד (JCoS) מזהירה כי המהלך, שמטרתו להקים רשת של עסקים וארגונים שיתאגדו כדי להחרים מוצרים ישראליים, עלול להחמיר מתחים ולהעמיק אתהקרעים בתוך החברה הסקוטית, במיוחד בקרב הקהילה היהודית המקומית.

היוזמה החדשה, חלק מתנועת "חרם, מניעת השקעות, ועיצומים"(ה-בי-די-אס,BDS), קוראת לעסקים מקומיים להפסיק למכור מוצרים מישראל במחאה על פעולות צה"ל ברצועת עזה. הקמפיין, שהושק לאחר גל של גינויים עולמיים לפעולות ישראל בעזה, צבר כבר תמיכה נרחבת בסקוטלנד, עם יותר מ-120 עסקים וארגונים שמסרו כי הם הצטרפו ליוזמה. הקמפיין כולל מפה שבה מופיעים בתי קפה, חנויות, איגודים מקצועיים ואפילו מוזיקאים שהביעו סולידריות עם הפלסטינים.

בהצהרה רשמית של ה-SPSC, מתארים את הקמפיין כמאבק ל"הפוך את קהילותינו למרחבים של סולידריות עם מאבק הפלסטינים לחופש, שוויון וצדק", וממתגים את המהלך כתנועה אנטי-גזענית. הקמפיין מקודם כאמור גם דרך מפה אינטראקטיבית שמפרטת את ה"אזורים ללא אפרטהייד" ברחבי סקוטלנד, עם קריאה לתמיכה ציבורית להרחיב את הרשת.

החששות של הקהילה היהודית

עם זאת, מועצת יהודי סקוטלנד מביעה חשש עמוק מהשלכות הקמפיין על הקהילה היהודית. ה-JCoS, המייצגת את הקהילות היהודיות ברחבי סקוטלנד, מזהירה כי תנועת ה-BDS, למרות שהיא מציגה עצמה כמכוונת נגד הפוליטיקה של ישראל, עלולה לערבב בין זהות יהודית לבין פעולתה של ממשלת ישראל. קיים חשש כי יהודים בסקוטלנד, ללא קשר לעמדותיהם כלפי מדיניות ישראל, עלולים להיתפס כ"גזענים" או כתומכים באפרטהייד.

תימוטי לובאט, יו"ר ה-JCoS, גינה את תנועת ה-BDS על כך שהיא מביאה ל"פחד ושנאה שיכולים לפגוע בשלוות רוחם של יהודים שחיים בסקוטלנד, במיוחד באזורים כמו לית', אדינבורו, שם רבים מהיהודים מרגישים כי הם מותקפים על ידי התנועה, שהקמפיין שלה הוא למעשה 'אזורים ללא ציוניים', או למעשה ללא יהודים". לובאט הדגיש כי הקמפיין יוצר איום על המוניטין של יהודים במדינה ומחזק את הסטריאוטיפים השליליים. "הקמפיין הזה לא תוקף גזענות ומבצע הפרדה גזעית בסקוטלנד", אומר לובאט, תוך הדגשה שהקמפיין עשוי להחמיר את תחושת הניכור והפיצול בתוך החברה הסקוטית.

השקת קמפיין "אזורים ללא אפרטהייד" מגיעה לאחר שורת צעדים פוליטיים שננקטו בסקוטלנד. ביולי 2025, הכריזו תושבי האי איג (Eigg), אי קטן ממערב לסקוטלנד, על תמיכתם המלאה בתנועת ה-BDS, ובכך הפכו לאחד האזורים הראשונים בסקוטלנד להחרים מוצרים מישראל. ההחלטה התקבלה פה אחד על ידי הארגון המייצג את תושבי האי, אשר ציינו כי מדובר במעשה של סולידריות עם העם הפלסטיני וחשיפת מעורבותם של חברות, כאלה שנתפסות ציוניות או תומכות בישראל, בתמיכה בפשעי מלחמה. מהלך דומה התקיים גם בשכונת גובנהיל בעיר גלזגו, שם הכריזו על השכונה כעל "אזור ללא אפרטהייד", ולקחו צעד משמעותי במאבק בסחר עם ישראל.

סקוטלנד הפכה בשנים האחרונות למבקרת בולטת של ממשלת ישראל, במיוחד לאחר שהפרלמנט הסקוטי, בהובלת מפלגת ה-SNP והירוקים, העביר החלטות שנגדו את מדיניות בריטניה כלפי ישראל. באירוע מכונן באוגוסט 2025, תיאר ראש ממשלת סקוטלנד (המכונה בתואר השר הראשון), ג'ון סוויני, את פעולתה של ישראל בעזה כ"גלוריפיקציה של רצח עם", דבר שגרם להחמרת הקרע בין אדינבורו ולונדון.

המחלוקות הפנימיות בסקוטלנד

בעוד שתומכי הקמפיין רואים בו אקט של סולידריות מוסרית עם הפלסטינים, המתנגדים לו, במיוחד בקרב המפלגות השמרניות ונציגים בקהילה היהודית, טוענים כי ההתמקדות במדיניות ישראל עלולה להוביל לתוצאות שליליות עבור יהודים בסקוטלנד ולהגביר את מקרי האנטישמיות.

הסיבה המרכזית לדאגה בקהילה היהודית היא כי החרמות שמקדמים בקמפיין עשויות לפגוע לא רק בדימוי ישראל, אלא גם במעמדם של יהודים בסקוטלנד. המועצה היהודית בסקוטלנד (JCoS) מציינת כי יש חשש שהחרמות יובילו לכך שיהודים במדינה, שלא בהכרח תומכים במדיניות ישראל, ייתפסו כ"שותפים לאפרטהייד" או כ"מתנגדים למאבק הפלסטיני", דבר שעשוי להחמיר את מקרי האנטישמיות וליצור תחושת ניכור כלפי הקהילה היהודית.

נושא נוסף בשיח הפנימי בסקוטלנד הוא ההתנגשות בין חופש הביטוי לאחריות מוסרית של הקהילות המקומיות. מצד אחד, יש כאלה שמביעים תמיכה בזכות הקמפיינים להביע דעה ולפעול נגד מדיניות ישראל מתוך תחושת סולידריות עם הפלסטינים ונגד אפליה גזעית. הם טוענים שהקמפיינים אינם מכוונים לפגוע בקהילות היהודיות, אלא להפעיל לחץ על ממשלת ישראל. מצד שני, יש מי שמבקר את שיטות המחאה, וטוען שהתמקדות במדינה אחת (ישראל) עלולה לגרום נזק לכלל האוכלוסיות, כולל לקהילות היהודים שלא מעורבות במאבק הפוליטי בישראל.