"הם לא תרמילאים, הם חיילים": הצעה תמימה של שגריר ישראל בארגנטינה הציתה מחדש קונספירציה אנטישמית

אושואיה (Ushuaia), בירת מחוז ארץ האש (Tierra del Fuego) בדרום ארגנטינה, מוכרת לכל תרמילאי ישראלי כ"עיר בסוף העולם", הנקודה הדרומית ביותר הגובלת במצר ביגל, שמהווה תחנת חובה בדרך לאנטארקטיקה או במסלול הגל הירוק בדרום אמריקה. אלא שבימים האחרונים, העיירה הציורית הזו הפכה למוקד של דרמה דיפלומטית וחששות גיאופוליטיים, בעקבות הצהרה אחת של שגריר ישראל בארגנטינה, אייל סלע.

השגריר סלע הציג רעיון לפיו ישראל תקים קונסוליית כבוד באושואיה, במטרה לספק מענה ולוגיסטיקה לעשרות אלפי המטיילים והתיירים הישראלים שמציפים את האזור מדי שנה, במיוחד צעירים לאחר שירות צבאי. הרעיון הזה משתלב היטב במדיניות החוץ של נשיא ארגנטינה, חאבייר מיליי, שהכריז על עצמו בעבר כ"נשיא הציוני ביותר" ומפגין תמיכה בלתי מסויגת בישראל. אבל מה שנשמע כמו מחווה דיפלומטית שגרתית לתיירים, הצית סערה תקשורתית ופוליטית נרחבת בקרב תושבים וארגונים חברתיים בארגנטינה.

"מדובר בהתערבות זרה ובחבלה"

התגובות הנזעקות להקמת הקונסוליה לא איחרו לבוא, ובראשם דניאל מסנו, חבר "הליגה למען פלסטין החופשית בארץ האש", שיצא בהתקפה חריפה בתקשורת המקומית והזהיר כי הקמת קונסוליה אינה צעד תמים כלל. "אנחנו רוצים להעלות את רמת האזהרה", אמר בריאיון ברדיו. "זה לא רק הקמה של קונסוליה, יש לזה השפעה גיאופוליטית. מדובר בהתערבות זרה ובחבלה בעמדה של ארגנטינה לגבי איי מלווינאס (פוקלנד)".

מסנו אף תקף ישירות את התרמילאים הישראלים שמגיעים לפטגוניה: "הם לא תרמילאים רגילים או זוגות טיפוסיים. הם מגיעים בקבוצות של חמישה, שישה, שבעה או שמונה. מבחינתי, מדובר בחיילים שסיימו את השירות הצבאי שלהם ובאים לפטגוניה". הוא הוסיף והאשים את המטיילים בהפגנת יחס עוין כלפי הפגנות תמיכה בפלסטין.

המבקרים של הקמת הקונסוליה מקשרים את הרעיון לפעילותן של חברות בעלות זיקה ישראלית במגזרים אסטרטגיים בדרום ארגנטינה. אחת מהן היא חברת האנרגיה נביטס פטרוליום (Navitas Petroleum), ששותפה ב-65 אחוז בפרויקט ניצול נפט באיי מלווינאס (פוקלנד) לצד חברה בריטית (Rockhopper), בהשקעה של כ-2.1 מיליארד דולר. לצדה מוזכרת חברת מקורות, חברת המים הלאומית של ישראל, שחתמה בעבר על הסכמים לניהול מים עם 12 מחוזות בארגנטינה. הפעילים טוענים שהסכמים אלו מעבירים מידע אסטרטגי ומאפשרים גישה למשאבי טבע חיוניים. לדברי המתנגדים, הקונסוליה המתוכננת עלולה לשמש "פלטפורמת תמיכה" ודריסת רגל עבור חברות אלו במרחב הדרומי.

בארגנטינה מנסים להרגיע: "אין שום דבר רשמי"

בצל גל השמועות, הרשויות המקומיות ממהרות לצנן את הלהבות. אנדרס דאצ'ארי, מזכיר קשרי החוץ של מחוז ארץ האש, הבהיר כי נכון לעכשיו לא נעשה שום צעד מעשי להקמת הנציגות. "אין לנו שום דבר ביד", הבהיר דאצ'ארי בריאיון לתחנת הרדיו המקומית FM Origen. "ביררנו מול משרד החוץ של ארגנטינה ואין שום הליך שנפתח. מדובר כרגע אך ורק בהצהרה תקשורתית של השגריר הישראלי".

דאצ'ארי הסביר כי מינוי קונסול כבוד הוא תהליך ביורוקרטי מורכב: במידה ומדובר באזרח ארגנטינאי, המועמדות צריכה לעבור אישור של המחוז, לאחר מכן בחינה של משרד החוץ הארגנטינאי, ולבסוף אישור של הסנאט. המזכיר הדף בנחרצות את הטענות כאילו קונסוליה מיועדת לפעילות מודיעינית: "אתה לא צריך קונסוליית כבוד של אף מדינה כדי לאסוף מודיעין, זה לא עובד ככה. המטרה היא אך ורק סיוע לתיירים או לתושבים זרים".

מתחת לפני השטח של הדיון על המשאבים והתיירות, צפה שוב אחת מתאוריות הקונספירציה האנטישמיות הוותיקות והמוכרות ביותר בדרום אמריקה: "תוכנית אנדיניה" (Plan Andinia). מדובר בעלילת כזב שנולדה בשנות ה-60 וה-70 על ידי גורמים ניאו-נאציים ולאומניים בארגנטינה (בהם בנו של אדולף אייכמן והסופר ולטר בבראג'י איינדה). התיאוריה טוענת כי ליהודים ולציונים יש "תוכנית סודית" להשתלט על חבל פטגוניה בארגנטינה ובצ'ילה כדי להקים שם מדינה יהודית שנייה.

העלילה הזו, שהופרכה ללא הרף על ידי היסטוריונים וחוקרים, שימשה בעבר את החונטה הצבאית בארגנטינה (1976-1983) כדי לרדוף ולענות עצורים יהודים (כפי שתיעד העיתונאי חאקובו טימרמן בספרו). בגלגולה המודרני, מאמיני הקונספירציה נוהגים להציג את התרמילאים הישראלים שמטיילים בפטגוניה לאחר השירות הצבאי כ"סיירים בתחפושת" שאוספים מודיעין וממפים את השטח לקראת כיבוש עתידי. כעת הדיווחים על קונסוליה ישראלית באושואיה, לצד היחסים ההדוקים של הנשיא מיליי עם הקהילה היהודית וישראל, מעניקים דלק חדש למפיצי הקונספירציות ברשתות החברתיות.