mako
פרסומת

המהפך של דרום אמריקה: מוונצואלה ועד בוליביה - היבשת נצבעת מחדש בכחול-לבן

אחרי שני עשורים של עוינות וקשרים הדוקים עם טהרן, נפילת רשת ההגנה הסינית בלכידת מדורו ואסון רעידת האדמה, הובילו לחידוש המגעים הרשמיים בין קרקאס לירושלים. התקרבות זו מצטרפת לגל מהפכים פוליטיים בקולומביה ובבוליביה שמציבים את ברזיל, הנתונה בעיצומו של קרב בחירות צמוד בין לולה לבולסונארו הבן, כמעוז העוין האחרון ביבשת

דניאל ארזי
פורסם:
קראקס ונצואלה
צילום: Anton_Ivanov, shutterstock
הקישור הועתק

ההתקרבות בין קרקאס לירושלים והמהפך הגיאופוליטי בדרום אמריקה עשויים להיראות במבט ראשון כמו עוד מהלך רשמי של דיפלומטים בחליפות, אבל למעשה מדובר בדרמה ענקית שמשנה לחלוטין את המפה הפוליטית של היבשת. במשך כמעט עשרים שנה, ונצואלה נחשבה לאחד המעוזים העוינים ביותר לישראל בעולם. תחת הוגו צ'אבס וממשיכו ניקולס מדורו, ניתקה קרקאס את הקשרים הדיפלומטיים עם ירושלים עוד ב-2009, והפכה למעשה את המדינה לשער הכניסה המרכזי של ההשפעה האיראנית באמריקה הלטינית. עכשיו התמונה הזו משתנה מן הקצה אל הקצה.

בהודעה דרמטית ומשותפת, אישרו אתמול ונצואלה וישראל הסכם לכינון מנגנון תיאום רשמי למתן שירותים קונסולריים. אומנם לא מדובר עדיין בהחלפת שגרירים מלאה ובפתיחת שגרירויות, אך עצם נכונותה של ונצואלה לחדש את המגעים הרשמיים מייצגת תפנית עצומה. עם התרככותה של קרקאס, כמעט כל יבשת דרום אמריקה נצבעת מחדש בכחול-לבן, כאשר ברזיל נותרה המדינה המרכזית היחידה באזור שעדיין שומרת על קו עוין או מסויג, מעמד שיעמוד למבחן בבחירות הקרובות באוקטובר.



מאחורי התפנית המפתיעה הזו עומדת שרשרת של אירועים דרמטיים. הראשון שבהם הוא כמובן המבצע הצבאי האמריקאי בתחילת ינואר, שבו נלכד ניקולס מדורו. הממשל הזמני שקם בעקבות זאת, בראשות הנשיאה בפועל דלסי רודריגס, פועל תחת לחץ כבד מצידה של וושינגטון. כדי לשקם את המדינה, לייצב את הכלכלה ולהביא לביטול הסנקציות האמריקאיות, בחרה רודריגס להתרחק מהברית ההיסטורית עם טהרן ולהתקרב למדיניות החוץ של ארצות הברית.

פרסומת

האירוע שהאיץ את התהליך באופן מעשי היה אסון רעידת האדמה הכפולה שהכתה בוונצואלה ב-24 ביוני, והותירה אחריה מעל 6,300 הרוגים ועשרות אלפי נעדרים. ישראל מיהרה להושיט יד ושלחה משלחת הומניטרית של מומחים לאיתור, חילוץ והערכת מבנים. המפגש בשטח פתח ערוץ הידברות ישיר בין שר החוץ של ונצואלה פליקס פלסנסיה גונסאלס לבין שר החוץ הישראלי גדעון סער. אל המאמץ הצטרף גם מנהיג הקהילה היהודית המקומית, הרב הראשי יצחק כהן, שפנה בבקשה רשמית לממשל הזמני להסדיר את הערוצים הקונסולריים כדי לסייע לקהילה היהודית שמונה כיום כ-3,000 עד 4,000 נפשות. בסופו של דבר הודיעו שתי המדינות על המשך שיתוף הפעולה הטכני ועל חידוש השירותים הקונסולריים, תוך ציונה של הקהילה היהודית כגשר של ידידות בין העמים.

המהלך של ונצואלה אינו מתרחש בחלל ריק, אלא מצטרף לשורת שינויים פוליטיים דרמטיים ברחבי היבשת. בקולומביה, בחירתו של הנשיא השמרני אבלרדו דה לה אספרייה הביאה לסיום מיידי של הקו האנטי-ישראלי החריף של קודמו, גוסטבו פטרו, כאשר דה לה אספרייה כבר הצהיר על ההכרה ברמת הגולן כחלק בלתי נפרד מישראל, כוונתו להחזיר את היחסים למסלולם הטבעי ואף להעביר את השגרירות לירושלים. בבוליביה החזיר הנשיא רודריגו פאס את היחסים הדיפלומטיים שנותקו בסוף 2023, וכשאליהם מצטרפות ארגנטינה של חבייר מיליי, לצד אקוודור, פרו, צ'ילה, פרגוואי ואורוגוואי, מתקבלת מפה חדשה לגמרי.

פרסומת

המהפך של התרמילאים: גב מדיני וביטחון אישי ביבשת

עבור המטייל הישראלי הנתונים הללו הם הרבה מעבר לדיפלומטיה, הם בשורה ביטחונית ולוגיסטית דרמטית. דרום אמריקה הייתה ונותרה אחד היעדים האהובים והפופולריים ביותר על תרמילאים ישראלים לאחר שירות צבאי. במשך כמעט עשור וחצי, טיול במדינות כמו ונצואלה או בוליביה נחשב לאירוע מורכב ומסוכן, כאשר בהיעדר נציגות קונסולרית או יחסים דיפלומטיים, תרמילאים שנקלעו למצוקה, לתאונות, לאובדן דרכונים או למצבי חירום נותרו ללא גב מדיני וללא אפשרות לסיוע רשמי. לא פעם הפכו מטיילים ישראלים באזור גם מוקד לחיכוכים ולחרמות על רקע המצב הפוליטי.

חידוש הציר הקונסולרי בקרקאס והתיישרותן של המדינות השכנות מייצרים כעת מרחב בטוח, נגיש ומזמין הרבה יותר עבור התרמילאים והתיירים הישראלים. האפשרות לקבל מענה קונסולרי רשמי, לפנות לשגרירויות במצבי חירום וליהנות מהליכי כניסה מוסדרים כמעט בכל רחבי היבשת, מחזירה למעשה את המרחב הדרום-אמריקאי לימיו הגדולים כיעד תרמילאות פתוח ובטוח.

האי מרגריטה ונצואלה
פתיחת הקונסוליה היא בשורה חשובה למטיילים בוונצואלה | צילום: Zdorov Kirill Vladimirovich, shutterstock
פרסומת

גם במרכז אמריקה המגמה דומה: מדינות כמו אל סלוודור של נג'יב בוקלה והונדורס של נסרי אספורה מהדקות את הקשרים והשותפויות הביטחוניות עם ישראל. החריגה הבולטת באזור, לצד ברזיל, היא מקסיקו, שבה הנשיאה קלאודיה שיינבאום שומרת על קו זהיר ומרוחק יותר.

אל הדרמה הפוליטית הזו מתווסף גם היבט ביטחוני וטכנולוגי מרתק: במשך שנים נשענו משטרים פופוליסטים באזור על מערכות נשק וטכנולוגיה מסין ומרוסיה. אלא שבמהלך המבצע האמריקאי בקרקאס, מערכות המכ"ם והגילוי המתקדמות מתוצרת סינית כשל בזיהוי כלי הטיס הנכנסים, כשל שגרם למדינות רבות באזור לאבד אמון בציוד הביטחוני הסיני ולפנות במקום זאת לעבר טכנולוגיות מודיעין, אבטחה ומענה לאסונות מתוצרת ישראלית.

העיניים נשואות לברזיל

עיני העולם כולו נשואות כעת לברזיל, שבה ייערכו בעוד מספר חודשים בחירות מכריעות לנשיאות, לקראת דרמה פוליטית שעשויה להשפיע על המאזן הגיאופוליטי באמריקה הלטינית כולה. ב-4 באוקטובר 2026 יצעדו כ-160 מיליון בעלי זכות בחירה בברזיל, הדמוקרטיה הרביעית בגודלה בעולם, לקלפיות במסגרת הבחירות הכלליות. מעבר להכרעה על זהות הנשיא הבא, המצביעים יכריעו גם לגבי מושלי המדינות, שני שלישים ממושבי הסנאט וכלל החברים בבית התחתון. במידה ואף מועמד לא ישיג מעל 50 אחוז מקולות האמת בסיבוב הראשון, ייערך סיבוב שני ומכריע ב-25 באוקטובר. על הכף מונח עתידה הפוליטי והכלכלי של המדינה, לצד השפעה דרמטית על הרכב בית המשפט העליון, מוסד חזק בן 11 שופטים המרבה להתערב בפוליטיקה המקומית, שכן הנשיא הנבחר צפוי למנות ארבעה שופטים חדשים במהלך כהונתו.

פרסומת

ברזיל הנשיא לולה דה סילבה
רוצה להיבחר שוב, אבל נלחם בצל השחיתויות והמאסר. נשיא ברזיל, לולה דה סילבה | צילום: SERGIO LIMA , getty images

כעת, המרוץ לנשיאות מתרכז בעיקר בקרב ראש בראש בין הנשיא המכהן לואיס אינאסיו לולה דה סילבה, לבין הסנאטור פלאביו בולסונארו, בנו של הנשיא לשעבר ז'איר בולסונארו. לולה מטעם מפלגת הפועלים, שיחגוג באוקטובר את יום הולדתו ה-81, רץ לנשיאות בפעם השביעית ומקווה להפוך לאחד הנשיאים הבודדים בהיסטוריה שזכו בארבע מערכות בחירות דמוקרטיות. הוא שואף להגן על מורשתו הכלכלית-חברתית הכוללת צמצום העוני והרחבת הנגישות להשכלה, לצד הישגים בהפחתת בירוא היערות באמזונס. מנגד, מצביעים רבים מגלים אכזבה מתפקודו נוכח חוב ממשלתי גדל, אינפלציה ושיעור ריבית ריאלית שעומד על 9 אחוזים, השני בגובהו בעולם, לצד פרשיות השחיתות בעברו שכללו עונש מאסר של 19 חודשים, עד שהרשעתו בוטלה בשל עילה טכנית.

מולו ניצב פלאביו בולסונארו, שניסה לפתוח את הקמפיין בטון מתון יותר ולהציג את עצמו כ"בולסונארו שהתחסן", בניגוד לאביו הנתון כעת במעצר בית בגין ניסיון הפיכה. עם זאת, קווי המדיניות שקבע מיישרים קו עם המחנה השמרני: הוא מציע לקצץ בהוצאות הציבוריות, להקל על בירוקרטיה סביבתית, להחמיר צעדי ענישה, לקדם הדחה של שופטים בעליון ולשחרר את אביו מהמאסר. פלאביו נכנס למרוץ כשהוא מלווה בעננה של חשדות לשחיתות, קשרים למיליציות בריו דה ז'ניירו והקלטה שדלפה ובה נשמע מבקש כספים מבנקאי המעורב בהונאת ענק. המתיחות סביבו גברה עוד יותר לאחר שבחר כשותפו למרוץ בסגן הנשיא המיועד, אלפרדו גאספר, מחוקק ותובע פדרלי לשעבר המתמודד עם טענות קשות על תקיפה מינית של קטינה בת 13, האשמות אותן הוא מכחיש בתוקף.

פרסומת

נתוני הסקרים העדכניים של מכון CNT/MDA מצביעים על מרוץ צמוד. בסיבוב הראשון מוביל לולה עם כ-42.4 אחוז מכלל הקולות, בעוד פלאביו בולסונארו ניצב מאחוריו עם 28.7 אחוז, כשרשימה של מועמדים ימניים נוספים כמו רונאלדו קאיאדו, רומאו זמה ורנאן סנטוס גורפים אחוזים בודדים בלבד. אולם בתרחיש של סיבוב שני, התמונה הופכת למתוחה הרבה יותר: הפער בין השניים מצטמצם באופן משמעותי, כאשר לולה זוכה ל-48 אחוז מהתמיכה לעומת 39.1 אחוז לבולסונארו הבן, מומנטום המציג התחזקות של פלאביו בהשוואה לנתוני תחילת הקיץ.

מעבר לזירה הפנים-מדינתית, הבחירות בברזיל מהוות מבחן מהותי להשפעתו האזורית של דונלד טראמפ. מאז חזרתו של טראמפ לבית הלבן בינואר 2025, רשמו מועמדי ימין ניצחונות בכל שבע מערכות הבחירות שנערכו באמריקה הלטינית, רבות מהן בחסותו הגלויה. טראמפ אף הפעיל לחץ ישיר על המערכת הברזילאית כשגרר סנקציות וביטולי ויזות נגד שופטי בית המשפט העליון שהביאו למאסרו של ז'איר בולסונארו, וממשלו החיל לאחרונה מכסי יבוא כבדים על סחורות מברזיל. כעת, כשהקונגרס הברזילאי שואף לעבוד בלוח זמנים מקוצר ביותר עד אוקטובר, וגוש המרכז-ימין הפוליטי שומר על ניטרליות ולא מעניק תמיכה אוטומטית לפלאביו, כל מהלך בשבועות הקרובים עשוי לחרוץ את גורל הנהגת המדינה הקריטית הזו.