מומחים מזהירים: ההונאה שצוברת תאוצה נגד התיירים בפורטוגל

מומחי תיירות מפצירים במטיילים המגיעים לפורטוגל לגלות ערנות גבוהה, זאת בעקבות פשיעה גוברת המכוונת באופן ישיר כלפי תיירים. בעוד שפורטוגל נותרת אחד מיעדי החופשה המבוקשים ביותר בעולם, תושבים מקומיים ובלוגרי טיולים חושפים מציאות מדאיגה, שבה עבריינים גורפים רווחים קלים על חשבון המורשת התרבותית של המדינה.

המשבר הנוכחי מתמקד בשוק שחור ולא חוקי של אריחי הקרמיקה האייקוניים של פורטוגל, הידועים בשם "אזולז'וס" (Azulejos). אריחים אלו, המצוירים בעבודת יד וגודלם נע בדרך כלל סביב 13 עד 15 סנטימטרים רבועים, מהווים חלק מוערך והיסטורי מהאומנות והאדריכלות בחצי האי האיברי עוד מהמאה ה-14. ברחבי המדינה, האריחים הללו מעטרים חזיתות של כנסיות, ארמונות, תחנות רכבת ואפילו בתי מגורים רגילים, ובכך הופכים את המבנים המקומיים למספרי סיפורים חיים של ההיסטוריה, התרבות והאומנות הפורטוגזית. עם זאת, הפופולריות העצומה שלהם בקרב מטיילים מרחבי העולם הפכה אותם, למרבה הצער, למטרה מרכזית עבור גנבים.

>> מעל כולם: ליסבון היא העיר עם החופשות הכי מאושרות בעולם - וזה מוכח

>> "להגן על בנותינו": איסור כיסוי פנים מלא יאושר בפרלמנט הפורטוגלי

>> "קורבן להצלחה שלה עצמה": התיירות לפורטוגל ממשיכה לזנק - אבל זה יוצר גם אתגרים

מומחי הטיולים המקומיים אריק וג'וסיין, בני זוג המתגוררים בפורטוגל ומפרסמים באופן קבוע תכני טיולים ברשתות החברתיות, חשפו לאחרונה את דרך הפעולה של הסחר המחתרתי הזה. הם הסבירו כי חוליות גנבים מכוונות את פעילותן במכוון למבנים נטושים, לנכסים שנמצאים בתהליכי שיפוץ, ואפילו לבתי מגורים מאוכלסים בשעות הלילה המאוחרות. תוך שימוש בכלים מיוחדים המאפשרים להסיר את האריחים העדינים מבלי לשבור אותם, העבריינים מפרקים את יצירות האומנות מהמבנים ההיסטוריים.

לאחר שהם נגנבים, האריחים מועברים במהירות לאזורים עמוסי תיירים. הם נמכרים ישירות ברחוב, מוצעים בחנויות מקוונות ומופצים בשוקי עתיקות כפריטי "וינטג'" או ככאלה ש"חולצו ממבנים". חלקם אף נשלחים ישירות לחו"ל. מכיוון שהתיירים כמעט ואינם שואלים על מקורם האמיתי של פריטי המזכרת הייחודיים הללו, ומאחר שהרגולציה המקומית סביב מכירות רחוב מוגבלת, הגנבים מצליחים להפיק רווחים בקלות, בעוד שהרחובות ההיסטוריים של המדינה נותרים מצולקים לצמיתות.

מבחינה היסטורית, הן ספרד והן פורטוגל היו מרכזים מרכזיים של צורת אומנות זו, אך בעוד שספרד זנחה במידה רבה את הייצור עד המאה ה-18, פורטוגל המשיכה קדימה. המדינה ייצאה את העיצובים הייחודיים שלה לאיים האזוריים, למדיירה ולברזיל, ובכך קיבעה את האריחים כסמל מובהק של האומה. כיום הביקוש העולמי למזכרות היפות האלה הוא בדיוק מה שמשאיר את השוק השחור הבלתי חוקי משגשג.

כדי להילחם בתופעה ולהגן על האדריכלות המקומית, המומחים קוראים למטיילים מכל העולם לשנות את הרגלי הקנייה שלהם. המבקרים במדינה מוזמנים לפנות לחנויות אומנים ייעודיות ולבעלי מלאכה מקומיים ומבוססים, במקום לרכוש פריטים מרוכלי רחוב. המומחים מדגישים כי אם אריח נראה כמו אזולז'ו אותנטי וישן, על הקונים לשאול שאלות ולדרוש הוכחות לגבי מקורו. באמצעות תמיכה באומנים מקומיים המייצרים אריחים חדשים וחוקיים, התיירים יוכלו לקחת לביתם חלק אמיתי מהתרבות הפורטוגזית, מבלי לממן בטעות את הרס ההיסטוריה שהם עצמם באו להעריץ.