טרור חדש, פיצול ארגונים וטענות לאנטישמיות: בלגיה קורסת - והמשבר מול ישראל רק גדל

מה שהחל בשנים האחרונות כחיכוך דיפלומטי בין בלגיה לישראל, הופך בשבועות האחרונים למשבר רב-ממדי. בזמן שברחובות המרכזים העירוניים נרשמת הידרדרות ביטחונית חריפה שמחייבת את פריסת כוחות הצבא, הזירה הפוליטית המקומית סוערת סביב פיצול דרמטי בארגוני המחאה, ומערכת היחסים של הממשל בבריסל עם ירושלים ווושינגטון מגיעה לנקודת רתיחה.

הטלטלה הנוכחית לא עוצרת במסדרונות הדיפלומטיים. היא נעה במהירות מהשבר האידיאולוגי בתוך התנועות הפרו-פלסטיניות באנטוורפן, דרך איומי טרור היברידיים של ארגוני קש המזוהים עם איראן, ועד לעימות משפטי ומנהלי חזיתי מול ישראל וארצות הברית בסוגיות רגישות כמו חוקי ברית מילה וחידוש דרכונים לאזרחים.

הקרב על הייצוג הפלסטיני

במשך קרוב לשנה שימשו רחובות אנטוורפן כבמה להפגנות שבועיות. מדי יום שני בערב התגייסה "הקואליציה של אנטוורפן למען פלסטין" כדי לצעוד ולמחות נגד הקשרים הממוסדים של עיריית אנטוורפן עם ישראל. הפגנות אלו מתחו לא פעם את משאבי השיטור המקומייים עד הקצה, כאשר נקודת השפל הקיצונית ביותר נרשמה ברגע שבו נאלצה המשטרה המקומית להפעיל מכתזיות וגז פלפל נגד המפגינים. אף שבחודשים שלאחר מכן השתרר שקט מתוח ויחסי, הלחץ המבני לא נעלם, הוא פשוט קרס פנימה.

קרע פנימי עמוק פירק את ארגון הגג והציף אל פני השטח מחלוקות אידיאולוגיות ואתניות קשות. תנועת "אנטוורפן למען פלסטין" (Antwerp for Palestine), עמותה המיוצגת בעיקר על ידי אנשים מרקע פלסטיני, הודיעה רשמית על ניתוק קשריה עם הקואליציה הרחבה. הקבוצה הפורשת הטיחה האשמות קשות בשותפיה לשעבר, הכוללים ארגוני אקטיביזם אירופיים בולטים כמו Pax Christi, Extinction Rebellion, UA for Palestine, Vredesactie ו-Masereelfonds.

בהצהרה פומבית נוקבת, הסבירה הנהגת "אנטוורפן למען פלסטין" את תחושת הדחיקה לשוליים: "אנו מסרבים לשתף פעולה עם ארגונים שמדחיקים באופן שיטתי את הקול הפלסטיני ומונעים ייצוג פלסטיני אותנטי באנטוורפן. סולידריות שאינה מאפשרת לפלסטינים מקום לייצג את עצמם או את המאבק שלהם אינה סולידריות אמיתית, אלא ניכוס של הסוגיה הפלסטינית".

לב הסכסוך טומן בחובו טענות קשות לפיהן קבוצות פוליטיות מערביות מנצלות משבר הומניטרי זר כדי לקדם את האינטרסים הפוליטיים או האישיים שלהן. ב"אנטוורפן למען פלסטין" טוענים ששיחות מול הנהלת העיר מתנהלות ללא נוכחות והשתתפות פלסטינית, ודחו בתוקף את הניסיון של גורמים חיצוניים לדבר בשם פלסטין בעוד הפלסטינים עצמם נדחקים לשוליים בתוך הארגון. חברי העמותה הבטיחו להמשיך ולשמש כקול הפלסטיני-בלגי, כפי שהם עושים כבר 11 שנים, במנותק ממפלגות פוליטיות או מאינטרסים אישיים, אך הקרע כבר החל.

מנגד, הנהגת "הקואליציה של אנטוורפן למען פלסטין" הביעה צער עמוק על ההחלטה, אך הציגה גרסה שונה לחלוטין לגבי הגורם שהוביל לפיצוץ. לפי נציגי הקואליציה, הרקע למתיחות נעוץ באירוע שבו חבר בתנועת "אנטוורפן למען פלסטין" איים פיזית על הסדרנים שלהם. בקואליציה טענו כי ניסו לנהל דיאלוג במטרה להגיע לפתרון בונה, אך הדבר נעשה כמובן תוך הרחקתו של אותו אדם ספציפי.

עם זאת, בקואליציה הכירו בצורך ברפורמה מבנית ובחיזוק הייצוג הפלסטיני בתוך התנועה, ואמרו כי מדובר בדיון לגיטימי ורציני שיינקטו לגביו צעדים בהמשך. יחד עם זאת, הם דחו על הסף את ההאשמה בצנזורה ממסדית, וכינו את הטענה לפיה קולות פלסטיניים מושתקים כ"לא נכונה לחלוטין". הקואליציה, הזוכה לתמיכה של 25 ארגוני חברה אזרחית, מדגישה כי מטרתה העליונה נותרה הפעלת לחץ פוליטי על פוליטיקאים באנטוורפן ומחוצה לה בגין מה שהם מגדירים כשותפות לדבר עבירה.

עלייתה של מיליציית HAYI

בזמן שהקואליציות הפוליטיות מתפצלות מבפנים, מנגנוני ביטחון הפנים של בלגיה מתמודדים עם איום חסר תקדים ומבלבל. המדינה מוצאת את עצמה תחת כוונת ישירה של שחקן חדש וחמקמק: ארגון "חראקאת אסחאב אל-ימין אל-אסלאמיה" (HAYI). הארגון, המזוהה לכאורה עם איראן, הכריז על קיומו ברשתות החברתיות במרץ 2026, והכניס מיד את סוכנויות המודיעין האירופיות לכוננות עליונה לאחר שקיבל אחריות על שורה של פיגועי הצתה, חבלה ותקיפות פיזיות ברחבי היבשת.

הסמלים הגרפיים של HAYI נועדו במתכוון לשדר תדמית של כוח מיליטנטי מבוסס. הלוגו של הארגון מציג אגרוף האוחז ברובה, מוטיב השואב השראה ישירה מארגוני פרוקסי איראניים כמו חיזבאללה בלבנון. עם זאת, מומחי טרור הבחינו בשוני מרכזי אחד: בעוד שקבוצות מסורתיות מהמזרח התיכון מציגות באופן אחיד רובה מסוג קלצ'ניקוב (AK-47), הלוגו של HAYI עושה שימוש ספציפי ברובה צלפים מסוג דרגונוב.

הבכורה המבצעית של הארגון התרחשה על אדמת בלגיה. ב-9 במרץ 2026 אירע פיצוץ בבית כנסת בעיר לייז'. יומיים לאחר מכן, אימת הארגון את מעורבותו כאשר הפיץ סרטון המתעד את התקפה בערוצי טלגרם פרו-איראניים ובחשבונות רשת X. אירוע זה פתח פתח לקמפיין חוצה גבולות שכלל פגיעות בבריטניה, הולנד, צרפת, גרמניה, מקדוניה ויוון.

שיטת הפעולה של הארגון מערימה קשיים רבים על גורמי המודיעין באירופה בשל הסתמכותה על טקטיקות של לוחמה היברידית, ובמיוחד על שימוש ב"סוכנים נעלמים". במקום להפעיל תאי טרור רדומים, מיומנים וממוסדים, הראיות מצביעות על כך ש-HAYI מנצלת את הרשתות החברתיות כדי לגייס צעירים מקומיים וגורמים פליליים, תוך מתן תגמול כספי לביצוע פעולות פשוטות אך בעלות השפעה גבוהה. אסטרטגיה זו מייצרת מרחב של עמימות המקשה על הוכחת הקשר בין המבצעים בשטח לבין המתכננים המדינתיים המכוונים את הפעילות מאחורי הקלעים.

דינמיקה זו נחשפה בבירור כאשר הרשויות בבלגיה עצרו נער בקשר לפיגוע הצתה שאירע באנטוורפן ב-23 במרץ (שעליו קיבל הארגון אחריות מאוחר יותר). החשוד הודה בפני החוקרים כי שולם לו כסף כדי לבצע את התקיפה. מקרה מקביל התרחש בפריז, שם נעצר נער בן 17 בעת שניסה להפעיל מטען חבלה מאולתר מחוץ לסניף בנק אוף אמריקה, וטען כי גויס באמצעות האינטרנט.

האבולוציה הטקטית של הארגון הואצה במהירות מדאיגה. באפריל עבר הארגון מהצתות מקומיות ללוחמה פסיכולוגית וטכנולוגית, והפיץ סרטון תעמולה שבו נראים שני רעולי פנים בחליפות מיגון לבנות לצד רחפנים הנושאים את לוגו הארגון. בסרטון נטען כי הרחפנים ביצעו טיסות מעל לונדון במטרה להעביר חומרים רדיואקטיביים ומסרטנים מסוכנים. מבדיקות שערכו חוקרים בריטים עלה כי החומרים אינם מסוכנים, אך עצם החדרת איום הרחפנים על ידי ארגון הפועל בתוך גבולות אירופה שינתה לחלוטין את משוואת הביטחון. האיום הגיע לשיא ב-29 באפריל 2026, כאשר חשוד שהושפע מרשת התעמולה של הארגון ביצע פיגוע דקירה לאור יום נגד גברים יהודים בגולדרס גרין שבלונדון, מה שהוציא את בריטניה להעלות את רמת איום הטרור הלאומית שלה ל"חמורה".

הצבא יוצא לרחובות

כמענה ישיר לרשת האיומים המבוזרת והבלתי צפויה הזו, יזמה ממשלת בלגיה מהלך נרחב להגברת הביטחון במרכזים העירוניים שלה. פריסת כוחות צבא בלגיים ברחובות אזרחיים מסמנת תפנית חדה במדיניות, הנובעת מהצורך לתגבר את כוחות המשטרה המקומית והפדרלית.

בעקבות הפיצוץ בבית הכנסת בלייז' וגל תקיפות אנטישמיות מקביל בהולנד השכנה, שכלל הצתת בית כנסת ברוטרדם ופיצוץ בבית ספר יהודי באמסטרדם, הודיע שר הביטחון הבלגי, תיאו פרנקן, על החזרת כוחות הצבא לשמירה רציפה: "מהיום אנחנו מחזירים את החיילים לרחובות בריסל ואנטוורפן, כי ביטחון הוא זכות יסוד. אנטוורפן שוב קצת בטוחה יותר, גם הקהילה היהודית. אנחנו אומרים לא לאנטישמיות!". הפריסה הצבאית, המבוצעת בשיתוף פעולה הדוק עם המשטרה הפדרלית, נועדה לספק אבטחה קבועה וחמושה באתרים אזרחיים רגישים, ובדגש על בתי ספר יהודיים, בתי כנסת ומוסדות קהילתיים בבריסל, אנטוורפן ובהמשך בלייז'.

הנוכחות הצבאית במרחב האזרחי התרחבה משמעותית בסוף מרץ, כאשר משרדי הפנים והביטחון אישרו כי חיילים יחלו לבצע סיורים ניידים ברשת התחבורה הציבורית של הבירה. במסגרת יוזמה זו, 45 חיילים מקצועיים שולבו ביחידות סיור משותפות עם המשטרה המקומית כדי לסרוק תחנות מטרו ורכבת מרכזיות בבריסל. בנוסף, כוח כוננות מיוחד של 10 חיילים הועמד לטובת מבצעים רחבי היקף, בדומה למודל המבצעי שיושם במהלך פשיטה גדולה נגד סחר בסמים בספטמבר האחרון. למרות שהרשויות מדגישות כי המטרה המרכזית של סיורי התחבורה היא מאבק בפשיעה הגואה ובסחר בסמים, ביצועם במקביל לשמירה הסטטית סביב מוסדות יהודיים מעיד על עיר בירה המתנהלת תחת מצב חירום מתמשך.

תגבור הכוחות הפנימי הזה מתרחש במקביל לשיא של חמש שנים בגיוס לצבא בלגיה. נתונים שפורסמו בתחילת חודש מאי חשפו כי צבא בלגיה גייס 2,993 אנשי קבע בשנה החולפת. הגידול, המושפע מהמתיחות הבין-לאומית הגוברת והמלחמה באוקראינה, לצד תוכנית של משרד הביטחון להכפיל את מצבת כוח האדם של הצבא עד שנת 2035, מוביל להרחבה ניכרת של הנוכחות הצבאית. מגמה זו משקפת תהליך נרחב יותר באירופה כולה, הזוכה לדחיפה מצד מנהיגים כמו קנצלר גרמניה פרידריך מרץ, התובע ממדינות האיחוד האירופי להגדיל משמעותית את תקציבי הביטחון כדי לסגור פערים מבצעיים קריטיים.

ברית מילה, דרכונים וסנקציות

במקביל למשבר הפנים, נרשמת הידרדרות דיפלומטית חריפה בין בריסל, ירושלים וושינגטון, בעקבות שורת החלטות שהציבו את בלגיה בחזית הביקורת האירופית נגד ישראל. המתיחות הגיעה החודש לשיא סביב אכיפת חוקי הרישוי הרפואי, לאחר שהתובע הכללי באנטוורפן החליט להעמיד לדין פלילי שני מוהלים באשמת "תקיפה וחבלה בכוונה תחילה נגד קטינים", מכיוון שביצעו ברית מילה ללא רישיון רפואי אירופי.

הצעד עורר תגובה זועמת ומיידית, ושגריר ארה"ב בבלגיה, ביל וייט, גינה את המדינה המארחת ב-X בצורה חריגה: "העמדה לדין של המוהלים, שאחד מהם הוא אמריקאי, היא שגויה ולא תתקבל בסובלנות. בלגיה תיתפס כעת כאנטישמית בעיני העולם". שר החוץ, גדעון סער, כינה את ההליכים "אות קלון על החברה הבלגית" והאשים כי המדינה משתמשת במשפט הפלילי כדי לרדוף יהודים על קיום דתם. נשיא ועידת רבני אירופה, הרב פנחס גולדשמידט, הצטרף לביקורת וטען כי זו התנכלות ממשלתית לחיים היהודיים, שהופכת ברית בת 3,500 שנה, המתרחשת באנטוורפן כבר 800 שנה, לעבירה פלילית. מנגד, שר החוץ הבלגי, מקסים פרבו, הדף את הטענות כ"קריקטורה" ודברי דיבה, והבהיר כי אין זה ראוי לבקר פומבית הליכים משפטיים עצמאיים או לטעון לפגיעה בחופש הדת.

לכך מתווסף שינוי מדיניות קונסולרי שנוי במחלוקת במזרח התיכון: בחודש שעבר סירבה הקונסוליה הכללית הבלגית בירושלים לחדש את דרכונה של אנאבל הרציגר-טנצר, אזרחית בלגית-ישראלית, בנימוק שהיא מתגוררת בפסגת זאב, שכונה המוגדרת על ידם כהתנחלות שאינה מוכרת במשפט הבין-לאומי. לאירוע משקל רגשי והיסטורי רב, שכן הרציגר-טנצר היא בתו של סם הרציגר, ניצול אושוויץ ואומן מוערך שיצירותיו מוצגות באנטוורפן. אכיפת המדיניות, הנובעת מהתחייבות בלגית משלהי 2025 להכיר במדינה פלסטינית, עוררה זעם בישראל ובקרב הקהילה היהודית בבלגיה, והרציגר-טנצר שיתפה כי הדבר הציף אצלה טראומות כדור שני לשואה, ובעלה, האקטיביסט אלכס טנצר, דרש משר החוץ לזמן את השגריר הבלגי לנזיפה והאשים את בריסל ב"סלקציה" בין יהודים ללא-יהודים.

במקביל, בלגיה מובילה קו תקיף באיחוד האירופי להטלת סנקציות פוליטיות וכלכליות נגד ישראל. בעקבות המהפך הפוליטי בהונגריה והפסד מפלגתו של ויקטור אורבן למפלגת "טיסה" הפרו-אירופית, שיבח שר החוץ פרבו את הממשל החדש בבודפשט על הסרת הווטו שמנע את המהלך. הסנקציות שאושרו מכוונות נגד הנהגת חמאס ונגד אזרחים וארגונים ישראלים ביהודה ושומרון, שלדברי פרבו פוגעים בסיכוי לפתרון שתי המדינות. ראש הממשלה בנימין נתניהו גינה בחריפות את החלטת האיחוד האירופי, כינה אותה "חוסר עקביות מוסרית" ופשיטת רגל, וטען כי בזמן שישראל וארה"ב נלחמות בחזית מול הג'יהאד באיראן, הפוליטיקאים באירופה נכנעים ללחצי קהלים רדיקליים מבית.