"המילים הפכו למעשים": הקהילה היהודית בהולנד מתמודדת עם גל אנטישמיות

בשעות הבוקר המוקדמות של שבת פיצוץ קטן מחוץ לבית ספר יסודי יהודי באמסטרדם הפר את השקט בשכונת בויטנוולדרט (Buitenveldert) היוקרתית בעיר. הפיצוץ, שהתרחש בסביבות השעה 3:45 לפנות בוקר, גרם לנזק פיזי מוגבל בלבד ואיש לא נפגע, אך עבור יהודים רבים בהולנד, הסמליות של המתקפה הייתה משמעותית הרבה יותר מההרס עצמו.

לפי הרשויות, שני חשודים הגיעו למקום על גבי קטנוע, הצמידו מטען חבלה לבניין בית הספר ונמלטו שניות לפני שהתפוצץ. ראש עיריית אמסטרדם, פמקה הלסמה, גינתה את האירוע וכינתה אותו "מתקפה מכוונת נגד הקהילה היהודית", והוסיפה כי "בית ספר חייב להיות מקום שבו ילדים יכולים ללמוד בבטחה. אמסטרדם חייבת להיות מקום שבו יהודים יכולים לחיות בבטחה".

ימים ספורים קודם לכן הוצת בית כנסת ברוטרדם, ואילו מוקדם יותר בשבוע שעבר פיצוץ דומה התרחש בבית כנסת בעיר לייז' שבבלגיה. חוקרים מציינים כי כמה מהאירועים התרחשו בערך באותה שעה בלילה, סביב 3:45 לפנות בוקר, דבר שמעלה שאלות לגבי הקשר בין הפעולות. הרשויות בהולנד ובבלגיה בוחנות כעת האם האירועים הם חלק מדפוס מתואם, ואולי אפילו ממונים על ידי מדינות זרות, כשבין הקולות עולים אלו שמצביעים על התערבות איראנית או רוסית.

מדינה שנבנתה על סובלנות

במדינה שנחשבה במשך שנים לאחת החברות הסובלניות ביותר באירופה, האירועים הללו הציתו דיון ציבורי רחב יותר בשאלת המוניטין שמתחיל להיסדק. בעשרות השנים שלאחר מלחמת העולם השנייה וטראומת השואה, טיפחה הולנד דימוי בין-לאומי של פלורליזם. התרבות הפוליטית ההולנדית תוארה לא פעם באמצעות המושג "מודל הפולדר", מסורת של פוליטיקה המבוססת על הסכמה ופשרה חברתית, שסייעה למדינה לנהל את המגוון הדתי, האידיאולוגי והאתני שבתוכה. רעיון מרכזי נוסף היה "חדוחן" (gedogen), פילוסופיה הולנדית ייחודית שניתן לתרגם כ"סובלנות מאורגנת": קבלה של הבדלים חברתיים במטרה לשמור על הרמוניה אזרחית.

אלא שהאירועים האחרונים מעוררים חשש כי המוניטין הזה מתחיל להתערער. הנשיא הרצוג מתח ביקורת חריפה אתמול על המתקפות בהצהרה פומבית, וכינה את המצב "בלתי מתקבל על הדעת", ואמר כי יהודים בהולנד ממשיכים להתמודד עם אנטישמיות אלימה עשרות שנים לאחר שהשואה החריבה את האוכלוסייה היהודית במדינה. "הקהילה היהודית ההיסטורית בהולנד, שנהרסה בשואה והיום היא מרכז חי ותוסס של חיים יהודיים, עדיין צריכה להתמודד עם אנטישמיות אלימה", אמר הרצוג. "אנחנו עומדים לצד אחינו ואחיותינו בהולנד מול האנטישמיות הנוראה הזו".

לפני מלחמת העולם השנייה הייתה בהולנד אחת הקהילות היהודיות התוססות באירופה. במהלך השואה גורשו ונרצחו יותר משבעים אחוז מיהודי המדינה, אחד השיעורים הגבוהים ביותר במערב אירופה. הקהילה היהודית כיום קטנה בהרבה, אך עדיין בעלת משמעות תרבותית וחברתית. משום כך, המתקפות האחרונות נתפסות בעיני מנהיגים רבים כאזהרה מפני שינוי חברתי רחב יותר.

דפוס חוזר של אלימות

בתוך הקהילה היהודית תחושת הדאגה גוברת, והחשש הוא שההצתות והפיצוצים יהפכו בהמשך לפגיעה ממשית בחיי אדם. "זו ההתגלמות הפיזית של אנטישמיות", אומר חנן הרצברגר, יו"ר הארגון המרכזי של יהודי הולנד (CJO). "מילים ואיומים הופכים כעת למעשים".

במשך שנים מזהירים ארגונים יהודיים כי העוינות כלפי יהודים בהולנד הולכת ומתגברת. ארגוני ניטור תיעדו יותר מ-400 תקריות אנטישמיות בשנת 2024, המספר הגבוה ביותר שנרשם במדינה עד כה ועלייה חדה לעומת העשורים הקודמים, והתקריות נעות בין ונדליזם, הטרדות מילוליות ועד לאלימות. מזוזות נתלשו ממשקופי דלתות בשכונות יהודיות, וסטודנטים יהודים מדווחים כי נמנעת מהם השתתפות בהרצאות באוניברסיטאות בשל עוינות בקמפוסים.

בנובמבר 2024 הגיע הנושא לכותרות בעוךפ כאשר מהומות פרצו באמסטרדם בעקבות משחק כדורגל בין אייאקס למכבי תל אביב. קבוצות של תוקפים רדפו אחרי אוהדים ישראלים ברחבי העיר במה שעדים תיארו כ"ציד יהודים", כששר החוץ גדעון סער כינה את האירוע "פוגרום".

גורמי ביטחון בהולנד מצביעים על כך שהתקיפות האנשטימיות במדינה מתבצעות על ידי תוקפים שמגיעים ממגוון רקעים אידיאולוגיים. חלקם צעירים מקהילות מהגרים המושפעים מנרטיבים איסלאמיסטיים רדיקליים המופצים ברשת. אחרים מגיעים מחוגי אקטיביזם שמאליים, שבהם אנטישמיות מקבלת לעיתים הצדקה מסוימת תחת שיח אנטי-קולוניאלי. זרם נוסף, קטן יותר אך עדיין משמעותי, מגיע מתנועות קונספירציה מהימין הקיצוני, המציגות יהודים ככוח בעל השפעה עולמית מאחורי גלי ההגירה או שינויים פוליטיים.

בהולנד, כמו במדינות רבות אחרות, הגבול בין ביקורת על מדיניות ממשלת ישראל לבין עוינות כלפי יהודים מיטשטש לעיתים. מדיניות החוץ של הולנד הפכה אף היא לחלק מהוויכוח, ובסוף השבוע האחרון היא הצטרפה יחד עם איסלנד למדינות נוספות שהחליטו לתמוך בהליך בבית הדין הבין-לאומי לצדק בנוגע להאשמות ברצח עם נגד ישראל, מהלך שעורר ויכוח פוליטי חריף בתוך המדינה סביב המלחמה. עבור חלק מהפרשנים, קהילות יהודיות ברחבי אירופה הופכות יותר ויותר לסמל המייצג את מדינת ישראל בעימותים פוליטיים הקשורים למזרח התיכון.

במקביל, סוכנויות מודיעין בוחנות אפשרות כי גורמים זרים מנצלים את המתחים הללו. שירותי ביטחון אירופיים וישראלים מזהירים כי איראן משתמשת יותר ויותר ברשתות פשיעה או ביחידים הפועלים באופן עצמאי כדי לבצע מתקפות נגד מטרות ישראליות ויהודיות, אסטרטגיה שמאפשרת לאיראן לשמור על יכולת הכחשה תוך הפעלת השפעה הרחק מגבולותיה. הרשויות בהולנד מדגישות כי עדיין מוקדם לקבוע האם קשרים כאלה מילאו תפקיד במתקפות האחרונות.

הקהילה היהודית של הולנד משתנה

ההתעוררות של האנטישמיות מתרחשת דווקא ברגע פרדוקסלי עבור החיים היהודיים בהולנד. לאחר עשרות שנים של ירידה דמוגרפית בעקבות השואה, האוכלוסייה היהודית במדינה החלה בשנים האחרונות להתייצב, ובחלק מהערים אף לגדול. חלק גדול מהגידול נובע מהגירה מישראל: מאז אוקטובר 2023 ובמהלך המלחמה ובעקבות חוסר היציבות במזרח התיכון, יותר ויותר ישראלים עברו לערים כמו אמסטרדם והארלם, לעיתים בחיפוש אחר הזדמנויות כלכליות וסגנון חיים יציב יותר.

חוקרים מתארים את התופעה הזו כ"תהליך של ישראליזציה" של הקהילה היהודית בהולנד. לפי מחקרים של המכון לחקר מדיניות יהודית (Institute for Jewish Policy Research), לחלק משמעותי מהקהילה יש כיום קשר ישיר לישראל. אולם המתחים הגיאופוליטיים שמעצבים את דפוסי ההגירה הללו משפיעים גם על חוויית החיים של המהגרים החדשים. חלק מהישראלים אומרים כי הם נמנעים מלהציג סמלים יהודיים או מהססים לציין את מוצאם בשיחות יומיומיות. אחרים מתארים תחושת ניכור בעקבות אירועי 7 באוקטובר והוויכוחים הפוליטיים העזים שבאו בעקבותיהם.

"בגלל האנטישמיות וההפגנות הפרו-פלסטיניות אנשים התחילו לחפש מקום לשתף בו את התחושות שלהם", אומר עובד הייטק ישראלי המתגורר באמסטרדם. "אני כבר לא יכול לדבר עם החברים ההולנדים שלי על המצב. מבחינתי הם לא מבינים את זה".

בתי ספר יהודיים בהולנד פועלים כבר שנים תחת אבטחה כבדה, מאחורי גדרות, מצלמות ושומרים שהפכו לחלק קבוע מהנוף היומיומי שלהם. הפיצוץ מחוץ לבית הספר באמסטרדם מגביר כעת את הקריאות לנקיטת צעדים ממשלתיים חזקים יותר. בתוך כך, סיורי משטרה סביב מוסדות יהודיים הוגברו, ושירותי הביטחון בוחנים אמצעי הגנה נוספים.