הפכה ל"זומבילנד": פרנקפורט מאבדת שליטה על הרחובות - ונכנעת לסמים, לאלימות ולפשע

במשך עשרות שנים קו הרקיע של פרנקפורט על נהר המיין הותיר רושם על כל מי שהתקרב אליה, הן מהיבשה והן מהאוויר. זוהי המטרופולין היחידה בגרמניה המתהדרת בגורדי שחקים אמיתיים, תכונה ארכיטקטונית ייחודית שהקנתה לה ברבות השנים את כינוי החיבה המוכר "מיינהטן". מגדלי הזכוכית והפלדה המרשימים של הבנק המרכזי האירופי, דויטשה בנק והבורסה לניירות ערך של פרנקפורט ניצבים כעמודי תווך מודרניים של עושר, יעילות ועוצמה אירופית משולבת. אולם, ממש מתחת לחופת הבטון והמותרות של ההון הגלובלי, מתרחשת מציאות קוטבית ומדממת שתופסת נפח הולך וגדל בכותרות החדשות בגרמניה ובעולם כולו.

בשנים האחרונות הלב הפיננסי העשיר והשבע של המדינה מתמודד עם משבר חברתי חריף, הידרדרות דרמטית בביטחון האישי ומגפת סמים קשה ואגרסיבית עד כדי כך, שחלק מרחובותיה זכו בפי המבקרים, התושבים והעיתונות הזרה לכינוי הקודר "זומבילנד". סיפורה של פרנקפורט המודרנית הוא מסמך מרתק ומורכב על האופן שבו מרכז היסטורי של שפע וקלאסיקה אירופית הפך לכור היתוך של הזנחה עירונית ופשיעה משתוללת.

>> "גועל נפש, הכל מריח משתן": הבלוגרים הגיעו לדיסלדורף בגרמניה וחטפו שוק

>> טובעת באשפה: המשבר התברואתי בסקופיה מחריף – התושבים מכנים אותה "בירת הזבל של אירופה"

>> "מטונפת, מרושעת ומסוכנת": הישראלים מזהירים מפני היעדים שלא כדי לנחות בהם

כדי להבין את ממדי השבר והשינוי הדרסטי, יש להביט תחילה אל ההיסטוריה המפוארת של העיר. במשך מאות שנים הייתה העיר שעל נהר המיין מגדלור של כוח פוליטי וכלכלי. בתקופת האימפריה הרומית הקדושה היא שימשה כאתר שבו נבחרו מלכים והוכתרו קיסרים. היא פיתחה רוח עצמאית כעיר קיסרית חופשית, והפכה לצומת מסחרי בין-לאומי ראשון במעלה למסחר, הוצאה לאור ובנקאות. ברובעיה נולדה שושלת הבנקאות המפורסמת של משפחת רוטשילד, ובין כותליה התכנס בשנת 1848 הפרלמנט הגרמני הראשון שנבחר באופן דמוקרטי וחופשי, בכנסיית סנט פאול.

עושר היסטורי עמוק זה שרד גם את ההפצצות ההרסניות של מלחמת העולם השנייה. אף שחלקים נרחבים מהעיר העתיקה נחרבו ונבנו מחדש, פרנקפורט השיבה לעצמה במהירות את מעמדה כמנוע הכלכלי הבלתי מעורער של מערב גרמניה. עם קביעת מטה הבנק המרכזי בשטחה והקמת אחד מנמלי התעופה העמוסים בעולם, הפכה העיר לשם נרדף לשגשוג גרמני, יציבות פיננסית ואיכות חיים בלתי מתפשרת.

לצד המגזר הבנקאי האולטרה-מודרני, פרנקפורט תמיד ידעה לתחזק תעשיית תיירות תוססת ומבוקשת. מיליוני מטיילים פוקדים אותה מדי שנה, נמשכים לבתי העץ המשוחזרים בקפידה בכיכר רמרברג, לבית הולדתו של ענק הרוח יוהאן וולפגנג פון גתה, ולשורת המוזיאונים המפוארת של גדת המוזיאונים המלווה את נהר המיין. בזכות תשתית התחבורה יוצאת הדופן שלה, פרנקפורט היא השער היבשתי והאווירי הרשמי של גרמניה. כמעט כל נסיעת רכבת מרכזית או טיסה בין-לאומית אל המדינה עוברת בתוך הטרמינלים שלה. עבור תיירים רבים, הרושם הראשוני מגרמניה מתקבל ברגע שהם פוסעים מחוץ לפתחה של תחנת הרכבת המרכזית (ה-Hauptbahnhof), כשהם מצפים לפגוש את הסדר, הניקיון והשקט המופתי שהפכו לסמל גרמני. אולם למרבה התדהמה, דווקא בנקודת המעבר הזו מתחילה להתגלות המציאות האפלה והמטלטלת ביותר של העיר.

הדרך אל הגיהינום: "זומבילנד" בלב בירת הפיננסים הגרמנית

כל מי שיוצא כיום מהכניסה הראשית של תחנת הרכבת בפרנקפורט מושלך באופן ברוטלי ישירות אל תוך רובע התחנה, ה"בנהופספירטל" (Bahnhofsviertel). האזור, ששימש בעבר כרובע חלונות אדומים צבעוני והיסטורי, הידרדר לכדי סצנת סמים פתוחה, מדכאת ומאיימת. בשנים האחרונות צברה השכונה מוניטין חסר תקדים של אזור מלוכלך להחריד, מסוכן פיזית ומוזנח, שרחובותיו רצופים באשפה, בהפרשות אדם ובשברי בקבוקים.

מה שמזעזע את התושבים המקומיים ואת המבקרים הזרים כאחד הוא הנראות המוחלטת והבוטה של המשבר הפיזי והאנושי ברחובות. פרנקפורט אומנם הובילה בשנות התשעים מדיניות פרוגרסיבית של "צמצום נזקים", שכללה הקמת חדרי הזרקה בטוחים כדי להרחיק את המכורים מהמרחב הציבורי ולצמצם את שיעורי התמותה, אך כיום המערכת המוניציפלית הזו קורסת לחלוטין תחת הנטל. הגעתו של הקראק הזול והממכר בצורה קיצונית טרפה את הקלפים ושינתה את פני השטח ללא היכר.

בניגוד להרואין, שנוטה להרגיע ולהרדים את המשתמשים בו, הקראק מייצר תחושת התעלות מהירה וקצרת מועד המפעילה התנהגות תוקפנית, בלתי צפויה ודחף בלתי נשלט למנה הבאה. מכיוון שהשפעת הסם מתפוגגת בתוך דקות ספורות, הצרכנים נותרים כלואים במעגל אימה סיזיפי של עשרים וארבע שעות ביממה שכולו רכישה, צריכה מהירה וביצוע עבירות רכוש ואלימות כדי לממן את הדחף הבא. המציאות הקיצונית הזו מילאה את מדרכות רובע התחנה במאות בני אדם כחושים, מוזנחים ומצולקים פיזית ונפשית, המשוטטים כסהרורים חסרי ישע, מראה קשה שהוביל את העיתונות ומשפיעני רשת לכנות את המקום "זומבילנד" או "קראקפורט".

סצנת הסמים הגלויה והאגרסיבית הזו גררה אחריה עלייה תלולה בפשיעה המקומית. הרחובות סובלים מקבצנות מאיימת, סחר סמים בוטה באור יום, מעשי גניבה ושוד אלימים. בעלי עסקים, מלונאים ועוברי אורח מדווחים על פחד עמוק ומוחשי להסתובב באזור, בייחוד עם רדת החשיכה. המשטרה, למרות פשיטות ומבצעים תכופים, מתקשה לבלום רשת פשיעה הפועלת בביטחון עצמי מוחלט.

המשבר החברתי הזה הופך מורכב וטעון עוד יותר על רקע השינויים הדמוגרפיים והתקיעות הכלכלית. כמרכז תחבורה גלובלי, פרנקפורט תמיד משכה מהגרים, אך זרם המהגרים והפליטים של העשור האחרון העמיד את רשתות הרווחה של העיר במבחן קיצון. אנשים פגיעים רבים שמגיעים ללא מערכות תמיכה משפחתיות, ללא ידיעת השפה וללא אישורי תעסוקה חוקיים, נופלים קורבן לניצול של כנופיות פשע מאורגן או מידרדרים ישירות אל תוך שוק הסמים המקומי.

לכך מתווסף מיתון כלכלי רחב ומתמשך בגרמניה כולה, הסובלת מאינפלציה, מעלויות אנרגיה מאמירות ומחוסר בהשקעות מקומיות המכבידים קשות על התקציבים העירוניים. לפרנקפורט כבר אין את עודפי המזומנים שאיפשרו לה בעבר לממן בקלות הן נטל רווחה חברתי עצום והן את התחזוקה והניקיון הפיזי של המרחב הציבורי. ככל שהכלכלה המקומית נשחקת, התקציבים המיועדים לטיפול פסיכיאטרי, לשיקום נרקומנים, לדיור ולצוותי ניקיון נמתחים עד לקצה גבול היכולת.

הרובע בנקודת שבירה

בחודשים האחרונים הגיע המתח ברובע התחנה לנקודת רתיחה חסרת תקדים, המוגדרת על ידי התושבים והעסקים המקומיים כ"נקודת שבירה" מוחשית. את הזעקה הנוכחית לא עורר רק הסם עצמו, אלא דווקא החלטות מוניציפליות ושורת עבודות תשתית נרחבות. העירייה מבצעת כעת שיפוצים מקיפים ברחוב קארל ובכיכר קארלפלץ, לצד החלפת צינורות גז וחימום עירוני ברחוב מוזלשטראסה. עבודות אלו הובילו לחסימה פיזית של כבישים ומדרכות באזור, ודחקו את סצנת הסמים אל תוך שטחים מצומצמים וצרים במיוחד. ברחוב מוזלשטראסה, למשל, נאלצים המכורים והעוברים ושבים לחלוק מדרכות שרוחבן מגיע בקושי לשני מטרים.

הנתונים הסטטיסטיים הרשמיים מגבים את תחושת החירום ברחובות. ספירה משותפת שנערכה על ידי המשטרה וצוותי העבודה הסוציאלית העירונית העלתה כי מספר המכורים הקשים המשוטטים ברובע התחנה זינק מ-195 בני אדם בפברואר 2025 ל-311 בני אדם במרץ 2026, עלייה דרמטית של כמעט 60 אחוזים בתוך שנה אחת בלבד. אף שיש המייחסים חלק מהעלייה לשיפור במזג האוויר באביב, הגורמים בשטח מבהירים כי מדובר בריכוז חסר תקדים של בעיות וסכסוכים ארוכי שנים שהתפרצו בבת אחת.

עבור העסקים המקומיים ברובע, השילוב של עבודות התשתית וריכוז הנרקומנים מתגלה כהרסני מבחינה כלכלית. יוטה אוון, שמשפחתה מנהלת את קצביית "שטירמר" ההיסטורית ברחוב נידאשטראסה מאז שנת 1907, מספרת כי ראתה כבר משברים רבים, כולל מגפת ההרואין של שנות השמונים והתפרצות סצנת הסמים בתקופת הקורונה. עם זאת, לדבריה המצב כיום קשה מאי פעם בגלל העבודות ברחוב, המונעות מלקוחות קבועים להגיע ברכב ומאלצות את הספקים לבצע מעקפים ארוכים ומורכבים כדי לספק סחורה בסיסית.

תמונה קשה לא פחות מתאר קארים, מנהל בניין מגורים בן חמש קומות ברחוב טאונוסשטראסה המציע דירות מרוהטות להשכרה. לדבריו, הריכוז של סצנת הסמים ממש מול פתח הבניין הפך את הנכס לבלתי כדאי מבחינה כלכלית, כאשר כל יום שעובר מייצר הפסדים כספיים כבדים לחברה. קארים מציין כי הוא מבחין בשינוי מדאיג באוכלוסיית המשתמשים: הם מגיעים מערים אחרות והם הולכים ונעשים צעירים יותר. אותם צעירים, המתחילים לצרוך מיד חומרים קשים וקטלניים כמו קראק או פנטניל, מפגינים התנהגות אגרסיבית ואלימה בהרבה בהשוואה למכורים הוותיקים שהיו מוכרים בשכונה במשך שנים.

דמויות מקומיות נוספות, כמו המסעדן ומנהל האירועים פלוריאן יוקל ומנהלת השכרת הדירות מלאני ברוכהאוז-פיל, מנסים להקים יוזמות אזרחיות כדי להילחם במצב ולהחזיר את הביטחון לרחובות. הם מדגישים כי הרובע הזה הוא חלון הראווה של פרנקפורט עבור תיירים ואנשי עסקים שמגיעים לעיר, והרושם הראשוני שהוא מייצר כיום הוא קטסטרופלי ופוגע אנושות ביכולת להשכיר דירות או שטחי מסחר באזור.

המאבק על הבית: ויכוח פוליטי סוער ועימותים אלימים ברחובות

הידרדרות המצב הובילה לעימות פוליטי יצרי וחריף סביב השאלה כיצד יש לפעול כדי להשיב את החוק והסדר לעיר. שר הפנים של מדינת המחוז הסן (Hessen), רומאן פוזק, מוביל קו נוקשה ובלתי מתפשר. פוזק, שהגיע בעצמו לפקח מקרוב על הפשיטות המשטרתיות הגדולות שנערכות במסגרת "מתקפת מרכז העיר" שהחלה בפברואר 2024, טוען כי מדיניות הסמים המסורתית של פרנקפורט, שהתבססה לאורך השנים על גישה מכילה ומקבלת ("דרך פרנקפורט"), הפכה בפועל למגנט עבור מכורי קראק מכל רחבי גרמניה. הוא מתח ביקורת פומבית חריפה על הנהגת העיר, וטען כי בחלקים מהפוליטיקה המקומית של פרנקפורט קיימת תערובת מדאיגה של "השלמה ונאיביות". פוזק דורש להגביל את שירותי הסיוע והתמיכה לתושבי פרנקפורט בלבד, כפי שדרש גם ראש העיר מייק יוזף, כדי להפחית את כוח המשיכה של העיר ל"תיירות סמים" הרסנית.

מנגד, עובדים סוציאליים, אנשי מערכת הבריאות ופוליטיקאים ממפלגת הירוקים, ובהם ראש אגף הרווחה והבריאות בעירייה אלקה וויטל, מזהירים כי גישה פלילית ואגרסיבית בלבד רק תדחק את המכורים החולים עמוק יותר אל הצללים, תגביר את מקרי המוות ממנת יתר ותפיץ את הבעיה לשכונות מגורים אחרות. עם זאת, גם בעירייה מבינים כי המצב הנוכחי אינו יכול להימשך. אגף הרווחה בוחן כעת פתרונות חירום קצרי טווח להעתקת סצנת הסמים הגלויה מהרחובות ההומים לנכסים ריקים, שטחים ציבוריים מוגנים או שטחים פתוחים נטושים בשולי העיר. אלא שפתרון קבע אינו נראה באופק. המרכז הייעודי המתוכנן לטיפול במכורי קראק ברחוב נידאשטראסה, שאמור להעניק קורת גג ומענה מוסדר למשבר ברחובות, צפוי להיפתח רק בשנת 2027, ואילו עבודות התשתית המעיקות בכיכר קארלפלץ יימשכו לפחות עד שנת 2028.

בזמן שהדרג הפוליטי מנהל מלחמות מילוליות, המאבק היום-יומי והסיזיפי על פניה של פרנקפורט נמשך ברחובות. מן העבר האחד ניצבים עובדי חברת הניקיון וניהול הפסולת העירונית FES, שמתחילים את משמרתם המפרכת בשש בבוקר, ונלחמים בנחישות בערימות של אשפה, צמחיית פרא ורהיטים ישנים המושלכים באופן לא חוקי על המדרכות ובפארקים. מן העבר השני, רמת הסיכון והנפיצות ברחובות הולכת ומסלימה לכדי סכנת חיים ממשית. עדות דרמטית ומדממת לכך התקבלה במהלך מבצע זיהוי ואכיפה רחב היקף באזור קייזרטור, מוקד ידוע לשמצה של סחר בסמים ומעשי שוד, שהוכרז כאזור נקי מכלי נשק.

במהלך הפעילות, גבר בן 44, הסובל ככל הנראה ממחלת נפש וממכר לסמים, תקף שוטרים באמצעות חפץ חד ופצע אחד מהם בפניו ובידו. השוטרים פתחו בירי חי, והתוקף נפצע באורח קשה ופונה לבית החולים האוניברסיטאי כשהוא סובל מאיבוד דם רב. בעוד שהתוקף נחקר בגין תקיפת שוטרים ופציעה חמורה, נפתחו כמתחייב בחוק הגרמני גם הליכים פליליים נגד השוטרים עצמם בחשד לגרימת חבלה גופנית חמורה בתפקיד. המקרה המטלטל הזה ממחיש בצורה הטראגית ביותר את הגבול הדק והנפיץ שבין ניסיון אכיפה לגיטימי של גורמי החוק לבין התפרצות של אלימות קשה ואנרכיה ברחובות פרנקפורט.