קירות מתקלפים, זבל ובירוקרטיה: בתי המלון המפוארים בארץ שהפכו לנטושים

זה לא סוד שתיירות פנים היא עסק מורכב, אבל יש בישראל תופעה אחת שמרתקת ומעציבה כאחד: בתי מלון מפוארים, אייקונים היסטוריים ומיזמים שאפתניים שהפכו לפילים לבנים שוממים. במקום אורחים במסדרונות ובריכות הומות מאדם, ניצבים היום שלדי בטון מתקלפים, קירות מלאי גרפיטי ומבנים שהזמן עצר מלכת עבורם.

מעמק הירדן ועד הכרמל, מהר כנען ועד ירושלים ותל אביב, אלה המלונות שהבטיחו הרבה, התרסקו מול הבירוקרטיה, הקשיים הכלכליים או המלחמות, והשאירו אחריהם היסטוריה ששקעה בשכחה. יצאנו לבדק בית מיוחד כדי לגלות איפה הם נמצאים, מי אחראי למחדל, והאם יש סיכוי שהם אי-פעם יחזרו לחיים?

מלון דוד – צפת

תעודת זהות

ראשיתו של "מלון דוד" בשנות ה-40 של המאה ה-20, אז היה מהראשונים שנבנו בהר כנען באזור פסטורלי עם נוף מרהיב. צפת דאז הייתה עיר מעורבת תחת שלטון בריטי ששגרת חיי הלילה שלה פרחה בקיץ. עם קום המדינה הוצפה העיר במלונות קטנים, מה שהוביל את מלון דוד למהלכי שדרוג והרחבה. בשנת 1954 החליף בעלים, וגדל מ-18 חדרים לכ-50. ימי התהילה נמשכו לאורך שנות ה-60 וה-70 עם פריחת קריית האומנים.

הנפילה והסגירה

בראשית שנות ה-80 החלה שקיעה הדרגתית, בעיקר בגלל מלחמת לבנון הראשונה. משרד הקליטה שכר את המלון ושיכן בו משפחות עולים מאתיופיה, אך כעבור שנתיים תם שיתוף הפעולה. המלון לא הצליח להתמודד עם הנזקים שנגרמו לו, ונדרש תקציב עתק לשיקומו. הוא נמכר, נסגר וניטש לאנחות.

הסטטוס כיום

המבנה נטוש, והיום לא ברורים במדויק הסטטוס המשפטי שלו או זהות הבעלים הנוכחיים.

מה צופן העתיד

למקום אין כרגע שום תוכנית עתידית.

מלון הולידיי (גרנד רומנו) – טבריה

תעודת זהות

מלון "הולידיי" (גרנד רומנו) ממוקם בכניסה הצפונית לטבריה על ציר החוף. הוא נולד לאחר שיזם פנה לאדריכל ישראל גודוביץ' המנוח וביקש ממנו לעצב מלון ברמת 3-4 כוכבים על מגרש קטן ובעייתי. גודוביץ' תכנן כניסה עליונה מהרחוב במפלס גבוה וחדרים כלפי מטה. המלון פעל תקופה קצרה בסוף שנות ה-80.

הנפילה והסגירה

היזם לא היה נאמן למקור, ביצע שינויים פרוביזוריים, רצה להרחיב בצורה פרימיטיבית ונקלע לקשיים. גודוביץ', שביקר במקום, תיאר מלון לא גמור, עלוב ומאכזב. משנקלע לחובות, הנושים פירקו ממנו כל מה שניתן והפשיטו אותו כליל.

הסטטוס כיום

המלון הפך למפגע סביבתי משמעותי בכניסה לעיר. לפני שנים אחדות נרכש על ידי איש עסקים יהודי-אמריקאי, אך מאז הליך המכירה מסתבך בצווי מניעה ובמשברים משפטיים וכלכליים. לדברי בועז יוסף, מנכ"ל רשות ההגירה היום ויו"ר הוועדה הקרואה בטבריה לשעבר, "הבעלים הבטיח להסתפק במחיר סביר, אך השוק המלונאי כיום מורכב מאוד לאחר המלחמה ותיירות הפנים לבדה לא מספיקה".

מה צופן העתיד

כיום נעשים ניסיונות, בהם של בועז יוסף עצמו, להפעיל לחץ על הבעלים לשחרר את הנכס ולמצוא לו יזם חדש, אך טרם נמצאה פשרה או קונה.

מלון טיבריאס – טבריה

תעודת זהות

מלון "טיבריאס" נבנה בשנת 1896 מאבני בזלת וגיר שחור-לבן, בסגנון האבלק הממלוכי. הוקם על ידי הטמפלרי ריכארד גרוסמן והיה המלון המודרני הראשון בעיר, שאירח בין היתר את הרצל והלורד בלפור. במלחמת העולם השנייה גורש גרוסמן בשל קרבתו לנאצים, והבריטים השתלטו על המקום. בהמשך שימש כמרכז קליטה וכאכסניית הנוער המפורסמת "מיוחס".

הנפילה והסגירה

בשנת 2008 נמכר הנכס ליצחק (אסי) סכאי המתגורר בלונדון, במטרה לשפצו. מאחר שהמבנה הוגדר כאתר מורשת לשימור, חלים עליו כללים מחמירים שמחייבים הסרת תוספות בנייה ישנות. תוכניותיו של סכאי כללו הקמת מלון בוטיק והגדלת מספר החדרים מ-70 ל-120.

הסטטוס כיום

האכסניה ההיסטורית סגורה ומסוגרת מזה שנים ארוכות, והניסיונות ליצור קשר עם נציגיו של סכאי עלו בתוהו.

מה צופן העתיד

הפרויקט תקוע מזה עשור וחצי בשל חילוקי דעות תכנוניים מול הוועדה המקומית, שאלות לגבי מספר מקומות החניה, והתנגדויות סביב רצונו של היזם לבנות בגן האחורי.

מלון הר הכרמל – חיפה

תעודת זהות

מלון "הר הכרמל" בחיפה נפתח בשנת 1935 בשם "מלון טלטש" על ידי המייסדת מרים מטילדה טלטש. תוכנן בידי האדריכל לאופולד קרקואר כפנינה אדריכלית, ושימש מרכז בילויים ומסיבות מוביל בחיפה. לאורך השנים שימש גם כמכללה בריטית, מטה ההגנה, בית הבראה ("בנדורי") ולבסוף מלון ספא ובריאות.

הנפילה והסגירה

המלון לא הצליח כלכלית ונסגר בשנת 2013, ומאז סובל מהזנחה קשה.

הסטטוס כיום

בשנת 2020 נרכשה הקרקע על ידי חברת יובל אלון בשיתוף חברה לדיור מוגן. התוכנית להסב את המקום לדיור לגיל השלישי אושרה ב-2024, אך עוררה התנגדויות עזות מצד העירייה והתושבים שדרשו לשמור על הייעוד המלונאי המקורי ועל הערך האדריכלי. בינואר 2025 פרשה חברת הדיור המוגן מהפרויקט.

מה צופן העתיד

במרץ 2026 קבעה ועדת הערר פשרה: היזם יקבל שטח חלופי לבניית מגורים, ואילו מבנה המלון ההיסטורי יעבור שימור ושיקום וימשיך לפעול על פי ייעודו המקורי כמלון. עם זאת, הסטטוס טרם עוגן סופית בשטח.

חוות הברון – זיכרון יעקב

תעודת זהות

מלון "חוות הברון" נבנה לפני כמעט 40 שנה על מדרון פסטורלי בפאתי זיכרון יעקב על ידי היזם בני זבולוני. תוכנן בידי האדריכל יהודה פייגין ז"ל וכלל בשורה חדשנית: יחידות נופש לצד מלון.

הנפילה והסגירה

הטופוגרפיה המורכבת של המדרון הקשתה על התחזוקה, התקציב היה דל מדי, והמודל הכלכלי של שילוב דירות נופש ומלון נכשל כישלון חרוץ. המלון צבר חובות, נוהל בידי כונס נכסים החל מ-2002 ונסגר סופית ב-2008.

הסטטוס כיום

המבנה נהרס ונשדד בשיטתיות, ובשנת 2013 הוצא לו צו סגירה. כיום הוא נמצא בבעלות איש העסקים יצחק ריעני, ומשמש בעיקר כאתר לציורי גרפיטי. מהמועצה המקומית נמסר כי מדובר בפצע עירוני ארוך שנים, הנובע מפרשנויות בעייתיות של חוקי תכנון ובנייה ומכך שבעלי דירות נכנסו לוואקום שנוצר לאחר פשיטת רגל של היזמים.

מה צופן העתיד

המועצה המקומית מנסה לקדם מהלך מול יזמים חדשים כדי להחזיר את הפעילות המלונאית למתחם.

מלון ישמעילוף – תל אביב

תעודת זהות

מלון "ישמעילוף" הוקם בשנת 1925 בפינת הרחובות יבנה ומונטיפיורי בתל אביב. תוכנן על ידי האדריכל יהודה מגידוביץ' עבור אפרים ישמעילוף בסגנון אקלקטי, וכלל קומת מסחר וקומות מלון מעוטרות עמודים, קשתות וכיפה נאה.

הנפילה והסגירה

בשנות ה-30 הוסבה קומת המסחר גם היא למלונאות. לאחר מות האב, הבנים מכרו את הנכס (לפי האגדה האורבנית עקב הפסד במשחק קלפים) למשפחת מחקשווילי. תחת הבעלות החדשה המבנה ניטש ונזנח, והסתבך בשורה ארוכה של סכסוכים משפטיים ומשפחתיים.

הסטטוס כיום

בשנת 2024 נערך מכרז ענק על נכסי משפחת מחקשווילי, וקבוצת משקיעים שבה שניים מילדי המשפחה זכתה בבניין, שהוכרז מראש כבניין לשימור. משרד "גל פלג אדריכלים" הכין תוכניות שיפוץ שהוגשו לעירייה.

מה צופן העתיד

המבנה ממתין להיתר בנייה ועתיד לחזור לייעודו המקורי כמלון בוטיק יוקרתי, אולם גורמים מעורים חוששים מכך שההליך מתמהמה.

מלון פנינת ירושלים – ירושלים

תעודת זהות

מלון "פנינת ירושלים" שוכן בפריים-לוקיישן בכיכר צה"ל מול חומות העיר העתיקה. במקום פעל בעבר מלון פאסט הישן, אך לאחר מלחמת ששת הימים פלשו אליו משפחות חסרות אמצעים. המלון נהרס ובמקומו הוקם מבנה חדש לאחר שנים של בירוקרטיה. לפני 20 שנה בדיוק נפתח תחת ניהול רשת דן בשם "פנינת דן".

הנפילה והסגירה

המלון כשל כלכלית, ובשנת 2000 הוצא צו פירוק לבעליו בשל חובות עתק. לאחר פרישת רשת דן ושורה של שינויי ניהול ושמות ("פנינת ירושלים"), המלון נמכר ונסגר בתוך שנה בלבד. בעליו ביצעו בו בעבר עבודות פוגעניות כדי לקבל פטור ארנונה, ומאז הוא נטוש.

הסטטוס כיום

החורבן במקום העמיק עם השנים, והעירייה הוציאה מספר צווי הריסה. במרץ 2025 התחדשו הכותרות על ההחלטה להרוס את המבנה, אך הסאגה המשפטית והגישורים טרם הסתיימו סופית.

מה צופן העתיד

החברה היזמית מצויה בעיצומו של הליך הגשת מסמכים לוועדה המחוזית. בהתאם להסכם, הריסת המבנה הקיים תבוצע עוד בטרם מתן תוקף לתוכנית החדשה להקמת מלון חלופי, כמהלך שצפוי לקרות במהלך השנה הקרובה. אם לא יוקם מלון, השטח יהפוך לפארק עירוני פתוח.

מעיריית ירושלים נמסר: "התוכנית להקמת המלון החדש, אשר יבוא במקומו של המבנה הנטוש, כבר נדונה בוועדה המקומית ובוועדה המחוזית. כעת מצויה היזמית בעיצומו של הליך הגשת המסמכים הנדרשים לוועדה המחוזית לצורך הפקדת התוכנית. בהתאם להסכם שנחתם בין העירייה ליזמית, נקבע כי הריסת המבנה הקיים תבוצע עוד בטרם מתן התוקף לתוכנית החדשה. עם השלמת הליך ההפקדה והביצוע של הריסת המבנה, תקבל התוכנית תוקף סטטוטורי וניתן יהיה להתקדם לשלבי הרישוי והבנייה של המלון החדש. העירייה מקדמת בנחישות את ההליך מול כלל הגורמים כדי להביא להריסת המפגע ולבינוי מחדש בהקדם האפשרי".

מלון צובה – מטה יהודה

תעודת זהות

"מלון צובה" ממוקם בטבע פראי וירוק סמוך לקיבוץ צובה, וצופה לנוף מרהיב של שפלת יהודה. המבנה הענק, המאופיין בקווי מתאר עגלגלים וחלונות מקושתים, החל את דרכו בשנות ה-80 כבית בריאות שלא הושלם.

הנפילה והסגירה

היזמים המקוריים נקלעו לקשיים די מהר, ומכל הפרויקט נותר שלד בטון עצום המשתרע על פני 6,000 מ"ר. לאורך עשרות שנים המקום לא פעל, ושימש בעיקר מוקד משיכה לסקרנים, ציירי גרפיטי ומבקרים פיראטיים.

הסטטוס כיום

ב-2005 התגלגל המקום לחברת "בוני התיכון", וב-2017 נרכש על ידי הקבלן הירושלמי מוטי לוי. לפני כשנתיים חתם הקבלן על חוזה שכירות משמעותי מול חברת פתאל, שתפעיל את המקום למשך 25 שנה. המקום כבר הוקף בגדר למניעת כניסת זרים והחלו עבודות ניקוי ראשוניות בשטח.

מה צופן העתיד

הוגשה תוכנית להסבת המבנה למלון ספא ובריאות יוקרתי, הכוללת תוספת בנייה וחניון תת-קרקעי. כדי לצלוח את המשוכה, ביקשו לצרף את קק"ל לתוכניות כדי שזו תבטיח שהתוספות לא פוגעות בשטחים הפתוחים (רובן לפי המקור בתת הקרקע) ובכך גם תמנע התנגדויות נוספות. גם המועצה האזורית מטה יהודה תומכת במהלך שכן זהו מרחב כפרי שחסרים בו חדרי מלון. המועצה האזורית מאשרת כי חלה התקדמות מסוימת בעבודות הניקוי והסדרת פתרון הביוב, אך העבודות במלואן טרם הושלמו סופית.