מצוקת ההנדסאים: "חייבים לתמוך במשאב האנושי"

"במשך שנים התעשייה ברחה מאיתנו והפכנו למדינה של צרכנים שצורכים את החומרים מבחוץ במקום לייצר אותם. אחרי משבר הקורונה תהיה דרישה גבוהה יותר להנדסאים במשק. קשה לצאת ממשברים כאלה כאשר תלויים בסחר חוץ ולא נחשבים למדינה יצרנית כפי שהיינו פעם. סין יצאה מהמשבר יותר מהר בזכות הכוח היצרני שלה, שיושב על עולם טכנולוגי של הנדסאים וטכנאים", אומרת ד"ר יוכבד (יוכי) פנחסי אדיב, יו"ר פורום המכללות הטכנולוגיות.

בארץ יש כ-30 מכללות טכנולוגיות, מתל חי בצפון ועד אילת בדרום, מכללות אלו ממוקמות בעיקר בפריפריה החברתית והגיאוגרפית. חלק מהמכללות יושבות בקמפוסים אקדמיים, והשאר חלק מרשת אורט או המכללה למינהל. תמהיל הסטודנטים מורכב מצעירים אחרי צבא או שירות לאומי, וכן אוכלוסייה בוגרת במסלולים לסטודנטים עובדים. לדברי ד"ר פנחסי אדיב, כ- 30,000 סטודנטים לומדים בהשכלה טכנולוגית המפוקחת ע"\ל ידי מה"ט - המכון הממשלתי להכשרה טכנולוגית, מתוך כלל אוכלוסיית הסטודנטים המונה כ- 300,000.

הנדסאי הוא תואר שאינו אקדמי, הוא ניתן על ידי המדינה, ומפוקח על ידי משרד העבודה. לימודי הנדסאות נמשכים ארבעה סמסטרים במכללות טכנולוגיות, תחת משרד העבודה, או בבתי ספר מקצועיים, בשנים י"ג-י"ד, תחת משרד החינוך. מקצוע ההנדסאי למעשה מפעיל את המערכת המשקית בארץ, נמצא בליבה של התעשייה והמשק וחולש על תחומי ידע מתחומים הנדסאיים כמו: אלקטרוניקה, מכונות, בניין, ביו טכנולוגיה, וכן תחומים של עיצוב ותקשורת כמו אנשי סאונד, עיצוב תעשייתי ועוד.

מי לרוב פונה ללימודי הנדסאים?

"אוכלוסיית הסטודנטים נחלקת ל-3: אלו שמחפשים מקצוע בזמן יחסית קצר, משום שלימודי הנדסאי נעים בין שנתיים במסלול לימודי יום, או לימודי ערב וימי שישי לסטודנטים עובדים. חלק מהסטודנטים מגיעים לאחר תואר ראשון או שני משום שהתארים שלמדו לא שירתו אותם והם לא מצאו עבודה, והם מבינים שלימודי הנדסאות הם ממוקדים ומעשיים ויש בקצה עבודה. אוכלוסייה נוספת שפונה ללימודי הנדסאי מורכבת מסטודנטים שלא יודעים מה הם רוצים ללמוד, או שהם רוצים להיות מהנדסים אך לא עומדים בתנאי הקבלה, ולכן מחליטים לפנות ללימודי הנדסאות ולאחר שנתיים מחליטים אם להמשיך לאוניברסיטה. למעשה, לימודי הנדסאות הופכת את המהנדסים לטובים יותר משום שהם מבינים את הצד הפרקטי אל מול התיאורטי. אוכלוסייה שלישית היא העשייה החברתית האמיתית. מדובר בצעירים שלא למדו בנעוריהם, אין להם בגרות מלאה אך כאן ניתנת להם האופציה ללמוד ולקבל כרטיס כניסה לשוק העבודה. הם יוצאים מכאן עם מקצוע והעולם פרוש בפניהם. יש חבר'ה שהתחילו אצלי מ-0 בגרויות והיום הם דוקטורים, או מנהלים מוערכים במשק. זו בעיניי עשייה חברתית וציונית". 

לדברי ד"ר פנחסי אדיב, השוק צמא להנדסאים, ואפילו בימים אלה ניתן למצוא כ-8,000 משרות פנויות בתחום שלא מצליחים לאייש אותן. המקצועות בהם יש חסר בולט הם: מכונות, אלקטרוניקה, תוכנה ובניין. "אחד היתרונות בתחום ההנדסאות הוא שהנדסאי לומד תחום רחב ויכול לעשות אדפטציה לפרוייקטים שונים".

המשכורות בתחום ההנדסה תלויות בענף, ישנם תחומים שהטווח הוא 8,000-10,000 ובענף הבניין לדוגמא הטווח יכול לנוע בין 15,000-20,000 בהתאם לנסיון.

אנחנו הפתרון ולא הבעיה

במשך שנים, התקצוב הממשלתי של לימודי הנדסאות הוקפא. לאחר רפורמה ראשונית שהתחילה ב-2013, המדינה מתקצבת כ-10,000 ש"ח לסטודנט. "במערכת האקדמית מתקצבים כל סטודנט ב-30,000 לשנה ובמערכת החינוך כ- 25,000 לסטודנט. אחרי מאבקים מול משרד הכלכלה והאוצר, בעוד 4 שנים התקצוב יעלה ל-19,500 לסטודנט. אם נסייע לסטודנטים שחלקם בעלי משפחות ונאלצים לעבוד, וחלקם נמצאים בעשירונים התחתונים ונאבקים לבוא וללמוד, נאפשר להם למידה נכונה".

לאחרונה הוגשה פנייה על ידי פורום המכללות הטכנולוגיות לראש הממשלה, בנימין נתניהו, לשר העבודה, לשר החינוך ולשר האוצר, על מנת לאפשר מענקים לסטודנטים להנדסאות ולבחון כיצד ניתן לסייע להם כדי שיוכלו להמשיך בלימודיהם. "זוהי העתודה הבאה של המדינה לכוח אדם טכנולוגי ולכן חייבים לתמוך במשאב האנושי כדי שנוכל כמו סין, לשמר את התעשייה שלנו. יש לכבד אנשי מקצוע ולא לקדש רק את התואר האקדמי, שבוגריהם מוצאים את עצמם היום מובטלים. כמדינת הייטק, תעשייה שלמה זקוקה למשאב אנושי ולא מדובר רק בתוכנה אלא גם בתעשיית המים, הבניין והמכונות".

ד"ר פנחסי אדיב מדגישה כי לאוכלוסיית הסטודנטים הלומדת במכללות הטכנולוגיות קשה יותר לממן את הלימודים לצד הצורך בפרנסת המשפחות. "אין להם כסף לשלם שכר לימוד בגובה 8,000-10,000 בשנה ולכן הם עלולים לפרוש מהלימודים. אני מקבלת המוני טלפונים מסטודנטים שאומרים שאין להם ברירה, ושהם לא יכולים להשלים את הלימודים, משום שהם נדרשים לעבוד בכל מה שיביא כרגע כסף הביתה. בינתיים, פרויקטים שלמים הוקפאו, אך אנחנו ממשיכים ללמד מרחוק ורוצים שהסטודנטים שלנו יסיימו את הלימודים בהצלחה. אנו דורשים מהמדינה מענקים לסטודנטים, חייבים להבין כי אם הם יפרשו מהלימודים, התעשייה תיכנס לבעיה רצינית ויתחילו לייבא פועלים ואנשי הייטק מבחוץ, דבר שייצר גל נוסף של אבטלה. מערכות המכללות חייבות לקבל עזרה, כדי שנוכל לספק כוח אדם מקצועי".