אין דבר העומד בפני הרצון - אז מה אתם רוצים?

חוק הרצון החופשי טוען כי על האדם לשאוף לזיהוי הרצון האישי שלו, וללמוד לפעול להגשמתו כדי לממש את האושר בחייו. אלא שהגשמת הרצון האישי חייבת להתקיים מתוך התחשבות בנסיבות ובסביבה, ובמסגרת תהליך מדורג. בתור התחלה, כל אחד צריך לשאול את עצמו: "מה אני רוצה?". שאלת הרצון מתייחסת לכל תחומי החיים, בנושאים בעלי חשיבות גדולה, ובקטנות. חישבו לרגע, ואחר כך בדקו: האם התשובה כל כך ברורה? האם היא התשובה האמיתית?

תינוק בא אל העולם, זך, טהור ואינטואיטיבי. התינוק מרגיש. הוא עדיין לא יודע להשתמש במילים או בחשיבה הגיונית. כאשר התינוק יראה אדם שלא מוצא חן בעיניו, הוא יבכה. אך אמו, מתוך כוונה טובה, תרגיע אותו ובכך תסמן לו כי תחושותיו לא משמעותיות.

לאיש אין כוונה רעה, בוודאי שלא לאם, וכמובן שבלתי ניתן לתת לתינוק לייבב או לפעול כל הזמן מתחושותיו הוא. אך כשהאם מאותתת לילד שיפסיק לבכות, הוא חווה מסר שאומר: אל תסמוך על מה שאתה מרגיש, תסמוך על מה שאני אומרת לך להרגיש. כאן מתחיל להיווצר אצל הילד פער בין תחושותיו האישיות ובין דרישות העולם.

מאוחר יותר איש לא בודק את המבנה האישי של הילד - מהן העדפותיו, מהו רצונו. אומרים לו: לך לבית הספר, שב עם עוד כמה עשרות ילדים, בראש זקוף ובקשב, תלמד, תעבור מבחנים. כך העולם בנוי. 

גם אם מבנהו האישי של הילד שונה, עליו להסתגל לדרישות העולם ולציפיות המופנות אליו. ושוב חשוב לציין – איש לא מתכוון לרע. קשה ליצור חברה תקינה ללא מסגרות. יחד עם זאת, ככל שחולף הזמן הילד לומד להקשיב פחות לרצונו האישי ויותר לדרישות הסביבה, החברה והמשפחה. 

על האדם לשאוף לזיהוי הרצון האישי שלו, ואולם מגיע שלב בו עלול האדם לשכוח מה הם רצונותיו והעדפותיו האישיות. לעיתים הסביבה עלולה להיות לוחצת וכפייתית, לעיתים הרמונית יותר, אך היא תמיד משפיעה. כל תקופה ועולם האמונות שלה, כל חברה ואופן החשיבה שלה, כל משפחה ואופן ההתייחסות שלה.

למשל, בבחירת מקצוע, ניתן לראות את הקשר להורים. ילדו של זמר יימשך לכיוון זה, וילד של עורך דין יימשך לכיוון המקצועי של אביו. לעיתים הבחירות יהיו הפוכות מתוך מחאה, אך בשני המקרים הבחירה לא נובעת מזיהוי הרצון הפנימי אלא מתגובה לציפיות מבחוץ. 

החברה מגדירה לנו גיל ללימודים, גיל לחתונה, גיל לילדים, נכדים, מה לקנות, מתי, כיצד להראות, לאן לנסוע לטייל, אילו בגדים ללבוש וכו'. רבים הם האנשים שעסוקים בהתאמת עצמם לדרישות הסביבה החיצונית, אך אדם בעל חופש בחירה שואל את עצמו בראש ובראשונה את שאלת המפתח: מה אני רוצה באמת?

זכרו כי לא תוכלו להאשים איש בבחירות אותן ביצעתם עד עתה, ולאיש לא הייתה כוונה רעה. זכרו כי מדינה מתוקנות חייבת להגדיר חוקים לאזרחיה. והאזרחים חייבים לציית. אך על חופש הבחירה לא מוטלות הגבלות. כל עוד האדם הוא שומר חוק, זכותו המלאה לזהות את רצונו האמיתי. לא תמיד מימוש הרצון אפשרי ומיידי. לעיתים יש לפעול מתוך אחריות ומחויבות למשפחה או לעבודה. אך עצם זיהוי הרצון הוא תחילת הדרך אל האושר.

מחקר בריטי חדש טוען: מסתבר שיש הרבה דברים חיוביים בלהיות שלילי

בחנו את עצמכם: מה הכי משפיע עליכם - הראש, הבטן, הלב או הקרביים?