חיילי גבעתי בהלוויה (צילום: רויטרס, רויטרס3)
צילום: רויטרס, רויטרס3

בכל שנה, לקראת יום הזיכרון, צפים ועולים הזיכרונות הקשים, ותחושת געגוע וכאב משתלטת על הנפש. בדיוק בזמן כזה, כשכולנו חוזרים לתמונות, למראות ולמכתבים, ביקשנו לברר כיצד מציעים שישה מורים רוחניים גדולים להתמודד עם הכאב.

כאב הוא פחד מהמוות

אושו - פילוסוף, סופר ומיסטיקן הודי - כתב באמצע המאה שעברה ספר בשם "אומץ", שמתאר את תובנותיו לגבי אדם שיוצא לדרך חיים חדשה. הפחד הבסיסי ביותר של אדם, טוען אושו, הוא הפחד מהמוות: "יש פחדים רבים, אבל בעיקרון הם כולם נצרים של פחד אחד, ענפים מעץ אחד. שמו של העץ הוא מוות. ייתכן שאינך מודע לכך שהפחד הזה עוסק במוות, אבל כל פחד עוסק במוות".

כדי להתמודד עם הפחד הקמאי מציע אושו את המדיטציה: "יש רק דבר אחד שמסוגל לגרום לך להיות נועז - ההתנסות בתודעה האלמותית שלך. אין דבר שיכול לתת לך ביטחון בפני המוות - לא כסף, לא עוצמה, לא יוקרה, שום דבר מלבד המדיטציה... אינני מאמין שיש התחלה כלשהי וסוף כלשהו. לקיום אין התחלה ואין סוף, הוא תמיד היה כאן ואתה תמיד היית כאן. הצורה שלך משתנה בכל רגע, והמוות אינו אלא שינוי, שינוי חיוני, שינוי קצת יותר גדול, קצת יותר מהיר... אינך מבחין כאשר הילדות עוזבת אותך ואתה הופך להיות לנער. מהנעורים לזקנה הדברים מתנהלים באופן כה הדרגתי שלעולם אינך שם לב באיזה תאריך, באיזה יום, באיזו שנה עזבו אותך הנעורים. המוות הוא קפיצה קוונטית מגוף אחד, מצורה אחת לצורה אחרת, אבל עבורך אין זה סוף. מעולם לא נולדת ולעולם לא תמות".

כאב הוא כניעה

ריצ'ארד באך, סופר העוסק ברוחניות, מתאר בספרו "לצאת מדעתי" טייס שמתמודד עם עצב ומורת רוח על ידי כך שהוא פשוט נותן להם להיות בו: "ברגעים בהם העניינים אינם מתגלגלים לשביעות רצוני, אני מוציא את שק השינה שלי מהקאב, מניע אותו, טס מעל האופק לכיוון השקיעה, נוחת בשדה ירוק לחניית לילה. אז אני מביט בשמיים, מקשיב לקולות של ידידים בלתי נראים. לפעמים הדרך היחידה לנצח היא להיכנע. ומתוך כניעה נשכבתי על העשב... והתייעצתי עם הכוכבים. 'אם אני אמור להבין את מה שקורה לי', לחשתי לכיוון ארקטוס, 'הראה לי מה שאני צריך בכדי לדעת. אינני מבין מה עלי לעשות עכשיו. זה בידיך. אני מרים ידיים'. רוח חרישית ביותר השיבה לי בלחישה, רוח בינות עשב שנאנח כבר אלפי שנים. 'הרם ידיים'".

כאב הוא חוזק

אבלים במהלך מסע ההלוויה של הרוגי הפיגוע בירושלים (צילום: רויטרס)
צילום: רויטרס

באלטסאר גרסיאן, שניסח את ספר "חוכמת החיים" בתקופת הבארוק בספרד, ממליץ: "למד לעזור לעצמך. במאבקים הקשים של החיים אין לך חבר נאמן יותר מלב אמיץ. וכשהוא נחלש, האיברים הסובבים אותו צריכים לתמוך בו. מי שיודע להגן על עצמו - חרד פחות. לעולם אל תיכנע לגורלך, שמא הוא יהפוך קשה מנשוא. יש אנשים שלא עוזרים לעצמם להתגבר על הקשיים, ועל ידי כך הם מכפילים אותם. מי שמכיר את עצמו באמת, חושב כיצד להתגבר על החולשה שלו".

כאב הוא הזדמנות

אקהרט טול, מורה רוחני בן זמננו, ששיעוריו הפשוטים אך המעמיקים עזרו לאלפי אנשים למצוא שלווה פנימית, טוען בספרו "כוחו של הרגע הזה": "רק משבר קיצוני יכול לבקע את השריון העבה של האגו ולגרום להתעוררות ולכניעה. מצב כזה מתרחש כאשר עקב אסון כלשהו, תהפוכות קיצוניות אובדן קשה או סבל, כל עולמכם מזדעזע ומאבד משמעות. זהו מפגש עם המוות, מוות פיזי או נפשי. המוח האנוכי, בוראו של העולם הזה, מתמוטט. מתוך חורבות העולם הישן יכול להיווצר ולהתהוות עולם חדש. אין ערובה כמובן שמשבר קיצוני ייגרום זאת, אבל הפוטנציאל נמצא שם. לעיתים התנגדות של אנשים מסויימים למה שיש מתגברת אף יותר במצבי משבר קיצוניים ומצבים אילו הופכים לגיהנום. אבל כשמתרחש משבר כלשהו, אסון או כשמשהו רציני 'משתבש', דעו שיש לזה גם צד נוסף, שאתם נמצאים רק צעד אחד לפני משהו נפלא: הפיכה אלכימית מושלמת של המתכת הפשוטה של הכאב והסבל לזהב. הצעד האחד הזה נקרא כניעה".

כאב הוא שאיפה

רומי, מורה רוחני מן התקופה הפרסית העתיקה, מדבר על אבל בספרו "ההארה" דרך שיר שכתב: "אל תתאבל/ כל אשר תאבד ישוב, בצורה אחרת/ הילד שנגמל מחלב אמו, שותה עכשיו יין מהול בדבש/ שמחת אלהים נעה מתיבה לא מסמנת, לתיבה לא מסמנת, מתא לתא/ כמי גשם היורדים לערוגת פרחים/ כשושנים העולות מן האדמה/ עכשיו זה נראה כצלחת ארז ודגים/ עכשיו צוק מתכסה גפנים/ עכשיו סוס מאוכף/ זה מסתתר בתוך אלה, עד שיום אחד/ זה יסדק ויפתח /ישנו הזהב המואר של החיטה בשמש/ וזהבו של לחם/ אפוי מחיטה זו/ אין לי אף אחד מהם/ אני רק מדבר עליהם/ כמו עיירה במדבר/ התולה עיניה בכוכבים בלילה בהיר".

כאב הוא חיים

רובין שארמה, מורה רוחני ומאמן אישי מהגדולים בעולם, טוען כי הכאב והצרה הם אמצעים חשובים לקידום הצמיחה האישית. "אין כמוהם להמרצת הלמידה, הצמיחה וההתפתחות. הם שמציעים את הזדמנות הפז להשיב אלינו את כוחנו האמיתי כבני אדם. האמת היא שבזמנים הקשים ביותר שלנו אנחנו מוכנים להעמיק: כשהחיים טובים אנחנו חיים בצורה שטחית, ואיננו נוטים להרהר אבל כשהים סוער, אנחנו תוהים מדוע התגלגלו הדברים כפי שהתגלגלו. זה מוביל ללמידה וצמיחה מרשימות. לחיות, פירושו להתמודד עם בעיות כאב וסבל, הם חלק מהחוויה האנושית".

>> מסלולי טיולים רוחניים שירגיעו את הנשמה ואת הגוף

העדכונים הכי חמים ישירות לנייד:
שלחו את המילה "מבזק" למספר 5000 ותתחילו להתעדכן