כשהיינו ילדים, שפת השבועות והנדרים היתה שגורה בפינו. "נשבע לך באמא'שלי", "בספר תורה שלא חטפתי את הכדור!" ושאר הצהרות בומבסטיות ונרעשות. גם בגיל מבוגר יש אנשים שלמרבה הצער סוחבים את תרבות השבועות, ומקריבים על מזבח השבועה את ילדיהם ("נשבע לך בילדים שלי"). מה יש בהם, בשבועות ובנדרים? ואם נשבענו על שקר, האם זה חמור יותר מאשר סתם לשקר?
"נדרים ושבועות הם חידוש, הם לא דבר מובן מאליו", אומר הרב גד ליאור. "מה החידוש? שאדם יכול להפוך דבר ממותר לאסור במו פיו. כלומר, אדם יכול לנדור שהוא לא יאכל דבר שמותר לו בעיקרון, ואחרי הנדר – אותו מאכל יהפוך עבורו לאיסור תורה של ממש. אנחנו רואים שהתורה נתנה תוקף גדול לדיבור, וזה חידוש גדול. בגלל שעניין הנדרים והשבועות כ"כ עוצמתי, ואפשר להיענש עליו כל כך, חז"ל הדגישו מאוד שיש להיזהר בדיבור".
מתי כן יש מקום לנדור?
"רק כשיש בעיה מאוד גדולה, כמו עבירה שהאדם מתקשה מאוד לעמוד בניסיון שלה. כדי לזרז את עצמו מותר לו להישבע שהוא לא יעשה את הדבר הזה או לא יגיע למקומות מסוימים שמובילים אליה".
ואם אני נשבע על משהו אמיתי?
"חכמים נזהרים שלא להישבע אפילו על אמת, כי לפעמים אדם נשבע על פרטים שרק לאחר מכן הם מתבררים כלא נכונים או לא מדויקים, למרות שהוא היה בטוח שהם נכונים. הגמרא מביאה מעשה באישה שאדם הפקיד אצלה דינר בשנת בצורת. היא שמה את הדינר בתוך כד קמח. לאחר זמן הזדמן אצלה עני שביקש צדקה, והיא אפתה לו לחם. מבלי לדעת, המטבע נכנס לתוך הקמח, כך שהיא נתנה לו לחם עם מטבע בתוכו. כשבעל הדינר המקורי בא אליה וביקש את כספו, היא נשבעה שלא נהנתה מהמטבע, ואפילו נשבעה ואמרה שאם היא נהנתה המטבע – שייפטרו הבנים שלה. לא יצאו ימים רבים, ונפטרו שני בניה. למה קרה כך? כי כשהיא אפתה לעני ובפנים היתה מטבע, היא נהנתה בכך שהיא היתה צריכה להשתמש בקצת פחות קמח. כלומר, יש דברים שאדם לא לוקח בחשבון, ולכן אנו נוהגים להתרחק מנדרים ושבועות, ולהוסיף במקרים מסוימים 'בלי נדר'.
"יש לדעת שאם אדם עושה פעולה חיובית יותר משלוש פעמים, לפעמים הדבר מקבל תוקף של נדר. כלומר, אם אדם קבע לעצמו לקרוא תהילים כל יום או להתענות בימי הסליחות, טוב שהוא יגיד על כך 'בלי נדר'. אם הוא לא אמר, עליו לעשות התרת נדרים – ללכת בפני שלושה אנשים שצריכים למצוא לו פתח חרטה, כלומר את הצד שאם הוא היה יודע אותו, הוא לא היה נודר מלכתחילה, ואז הם מתירים לו את הנדר".
זה לגבי נדרים. מה הבעיה עם השבועות?
"לדיבור יש ממש כוח לשנות את המציאות. כמו שברכה מצדיק טובה, ואף אחד לא רוצה שיקללו אותו – עלינו לדעת שלנדרים ולשבועות יש כוח גדול. ואם אדם נשבע – הוא יכול אפילו, בלי לרצות, לפגוע באנשים שיקרים לו. אדם צריך לדעת שלדיבור יש ממש כוח לפעול ולשנות דברים בעולם. הרי כל הבריאה נבראה בדיבור, וכל מה שמחיה דבר הוא האותיות שבתוכו. יש לאדם כח בדיבור שלו לגזור דברים ולשנות מציאות. אין לזה הסבר פשוט, אלה פשוט דברים עמוקים ונשגבים שחז"ל לימדו אותנו".