אחת התפיסות הרווחות היא שהקבלה והמדע מתנגשים ואינם מסוגלים לפי המוח הישר להתקיים במקביל אך בפועל, התפיסות המדעיות הבסיסיות עליהן יש קונצנזוס כיום רק מחזקות הנחות בסיסיות בקבלה.
לפי הקבלה, היקום בו אנו חיים הוא אשליה והיקום האמיתי אליו אנו קשורים ישירות נמצא מעבר להשגתנו באמצעים רגילים. ביקום הזה עבר, הווה ועתיד מתלכדים ויש לנו אפשרות להגיע אליו רק באמצעות האור האלוהי. "רוחב הפס" של האור האלוהי תלוי רק בנו.
לפי תורת היחסות של איינשטיין הזמן לא נע בצורה קבועה אלא תלוי מהירות. כלומר, ככל שאתה זז מהר יותר הזמן, זז לאט יותר וככל שמתקרבים למהירות האור, הזמן נעצר - כלומר, עבר הווה ועתיד מתלכדים.
לפי המדע, במשך שנים האמינו שהיקום ממשי ובנוי מאבני בסיס שהן האטומים. כיום פיזיקאים גילו שהאטום מורכב מפרוטונים, אלקטרונים וניוטרונים וגרעין האטום מורכב גם הוא מחלקיקים קטנים יותר הנקראים קווארקים. כשפיצחו את האטום גילו כי בין הקווארקים לבין האלקטרונים אין כלום - וואקום. התיאוריה השלטת כיום היא שבתוך הקווארקים קיים חומר בצורה של מיתר רוטט אך המיתר כה קטן שקשה למדע להגדיר אותו כחומר, וניתן בעצם להתייחס אליו רק כאינפורמציה או מחשבה. כלומר, רובו המוחלט של האטום מורכב מואקום ולא מחומר.
על שני נושאים אלה המדע והקבלה מסכימים. שני עולמות שונים אלו מאוחדים בתפיסת האשליה של הקיום והחומר, פשוט לרובנו קל יותר לקבל את הדברים במונחים מדעיים מודרניים ולא דרך הקבלה.