המהפכה במגזר החרדי: המוצר שהפך לסמל סטטוס בחתונות היוקרה

במשך שנים עולם האלכוהול במגזר החרדי היה מזוהה כמעט בלעדית עם יין - ובעיקר יין אדום. הוא ליווה סעודות שבת, אירועים משפחתיים וחתונות יוקרתיות, והיה הבחירה הטבעית והכשרה. אבל בשנים האחרונות, נכנס שחקן חדש למרכז הבמה: הוויסקי. מה שהיה פעם מוצר נישתי או כזה שמופיע רק בשולחן המכובדים, הפך בהדרגה לחלק מהתפריט הקבוע באירועים, לסמל סטטוס ולבחירה שמסמלת מעמד, טעם והשקעה.

מנדי מלמד, הבעלים של "המוזג", מפעיל ברים לאירועים במגזר החרדי כבר למעלה מעשור. הוא בן 37, אבל מאחוריו ניסיון שמאפשר לו לראות את התמונה הרחבה. "אני חושב שב-15 שנה האחרונות, אולי קצת פחות, נהייתה יותר מודעות לזה שאפשר לשתות וויסקי איכותי וגם כשר. זאת אומרת, זה לא נוגד אחד את השני", הוא מספר בשיחה עם mako.

הסיבה המרכזית לדבריו היא שבעבר פשוט לא הייתה נגישות: "בעשור האחרון התחילו לשים מדבקות כשרות על הוויסקים, גם על האיכותיים, על כאלה שהתיישנו שנים ארוכות. ברגע שזה קרה - המגמה מאוד התפתחה. כי פתאום אפשר להביא את זה לאירועים של חרדים".

מי שהפכו לשחקניות מרכזיות בעולם הוויסקי הכשר הן בלוויני וגלנפידיך. בשנים האחרונות השתיים לא רק נכנסו לשוק - אלא השיקו מהדורות ייעודיות עם תעודות כשרות מהודרות והשגחות רשמיות, והפכו את הסינגל מאלט וויסקי לחלק לגיטימי מכל אירוע חרדי. בלוויני מציעה כיום מהדורות כמו 12 שנה דאבלווד, 14 שנה קריביאן קאסק ואפילו 30 שנה, כולן בכשרות פרווה ובהשגחה מוכרת. גלנפידיך מצידה מציגה ליין כשר רחב לשוק הישראלי, כולל גלנפידיך 12 שנה אמריקן אוק, 14 שנה, 19 שנה ו-21 שנה גראן רזרב, עם כשרויות למהדרין והשגחות בד"ץ ואישור הרבנות הראשית. עבור קהל שמחפש גם יוקרה וגם הקפדה הלכתית, השילוב הזה הפך אותן לשמות חזקים במיוחד על הבר. "הם שחקנים חזקים חד משמעית, מאוד אפילו", מסביר מלמד. "בסוף באירועים - ושם זה הפרסום הכי טוב והמכירות הכי גדולות - דורשים מוצר עם חותמת ברורה, והמבחר שלהם מרשים".

כאן נכנסת הדינמיקה של האולמות. "באולמות אתה לא יכול להכניס מוצר בלי חותמת כשרות" אומר מלמד. "יש משגיח, ומבחינתו זה פשוט - יש חותמת, תכניס. אין חותמת, אל תכניס. ולכן כשהמוצרים האלה קיבלו כשרות מסודרת הם הוכנסו ישירות אל האירועים בקהילה".

לדבריו, שם הכול האיץ. "החברות הבינו שהדרך הכי טובה לשווק את המוצר זה אירוע. אתה מקבל נפח של 500-400 איש שגם טועמים וגם רואים. ראו את זה באירוע, וואלה, זה היה טעים, אפשר לשתות - והלכו לחפש בחנויות. היה לי גם חנות בעבר, הייתי רואה את זה. ככה זה התפתח".

הוא מדגיש עד כמה זה הפך לסטנדרט: "וויסקי איכותי ממתג את האירוע יוקרתי. אנשים רוצים שתהיה את האופציה - זה כמו שאתה עושה בר קפה, ואתה חייב שיהיה לך כמה סוגי חלב, לא רק חלב רגיל".

בעולם שבו חתונה היא הצהרה, גם הבקבוק הוא הצהרה. "איכות הבקבוק מאוד משחקת", אומר מלמד על שנות היישון. "היה לי אירוע מאוד רציני לפני חודשיים. בו ביקשו בעלי האירוע מהדורות וויסקי איכותיות, גבוהות, 20 שנה ומעלה. מאוד קשה להשיג, כי לא מעט מן המהדורות הללו מתיישנות בחביות יין".

במקרה הזה, הפתרון הגיע מגלנפידיך. "מצאתי לו וויסקי גלנפידיך גראן רזרב, 21 שנה. בקבוק באזור המחירים של אלף ש"ח, הוא רצה 30 כאלה. הוא רצה שיהיה פוזה, שיהיה 21 שנה ומעלה. פחות מזה הם לא נוגעים. השנים מאוד חשובות להם".

גם בגזרת בלוויני, הוא מספר על ביקוש גבוה: "מצאתי סינגל ברל של בלוויני 25 שנה עם כשרות, מוצר שכמעט אי אפשר להשיג. זה בקבוק שעלה כמעט 5,000 שקל".

הדור הצעיר, לדבריו, מאיץ את השינוי. "הם חיים בעולם הרבה יותר נגיש של וויסקי - פעם זה לא היה", הוא אומר. "היינו מוצאים בקבוקים יוקרתיים באירועים רק בשולחן של המשפחה המכובדת. היום כמעט בכל אירוע מכובד עושים בר. אוטומטית זה הרבה יותר נגיש. הצרכנים רואים את הוויסקי, טועמים, שואלים ומתעניינים. היום המודעות והצריכה הרבה יותר גדולה".

ומה הלאה? "אני רואה את המגמה של ההתפתחות המהירה, לדעתי, מהירה מאוד. האנשים שותים, אוהבים, וברגע שנותנים להם את האפשרות - הצרכן החרדי הוא צרכן מאוד חזק".

ובין בר קוקטיילים, בר יין ובר וויסקי, דבר אחד ברור: בעולם החרדי של 2026, סינגל מאלט וויסקי עם כשרות מהודרת היא תופעה שאינה נחשבת לגימיק, היא הפכה לחלק מהנורמה.